הגמרים הגדולים של היורו: מפונדלניק ועד לטרזגה

יש הטוענים כי היורו הוא טורניר מרתק ומושך קהל אף יותר מהמונדיאל. במבט על כל משחקי הגמר, אפשר להבין את המקור לטענה. לצד מהלכים נהדרים (כמו שערו של מרקו ואן באסטן ההולנדי מגמר 1988), שנצרבו בתודעה, הגמרים האירופיים הפיקו מתח עצום. רובם הוכרעו בדקות האחרונות, לא מעט מהאחרים הסתיימו בהפתעות. הדקו חגורות והצטרפו איתנו למסע בעקבות הגמרים המותחים ביותר בתולדות היורו. מי יתן וגם השנה יהיה לנו אחד כזה.

בריה"מ - יוגוסלביה (10 ביולי 1960, פריז)

שתים מהגדולות בעולם באותה תקופה נפגשו לגמר היורו הראשון, ואולי הקלאסי, של שנות ה-60'. ברית המועצות אמנם טיילה לגמר עם 0:3 על הצ'כים, אך היוגוסלבים נאלצו לחזור מפיגור 4:2 בדקה ה-66 כדי לנצח את צרפת 4:5, כל זה ללא תוספת זמן, במשחק בו הובקעו הכי הרבה שערים באליפות עד היום.

היה זה קרב בין הכישרון היוגוסלבי לעוצמה הסובייטית. במחצית הראשונה הכישרון ניצח ויוגוסלביה מימשה את יתרונה משער של מילאן גאליץ' (43). שמועות מספרות שהשער היה בכלל שער עצמי של איגור נטו, אך גאליץ' היה בדרכו לקבוע שיא עולמי - כיבוש בעשרה משחקים בינלאומיים רצופים, כך שעובדת היותו מעורב בשער הספיקה באותם הימים.

ההכרעה הגיעה אחרי 23 דקות בהארכה. שוב טעות של וידיניץ', שאיפשר לכדור לעבור בין רגליו, ו-ויקטור פונדלינק נגח פנימה ממש מקו השער, 1:2 לבריה"מ. היוגוסלבים נאלצו להתנחם במדלית זהב אולימפית באותה שנה, לאחר שזכו בכסף בשלוש הפעמים הקודמות.

צ'כוסלובקיה - מערב גרמניה (20 ביוני 1976, בלגרד)

משחק הגמר הראשון שנערך במזרח אירופה סיפק את שיא הדרמה. אלופת העולם, מערב גרמניה, היתה אמנם פייבוריטית, אך הצ'כים לא התכוונו לוותר, וכמו בגמר מונדיאל 1974 גם הפעם נקלעו הגרמנים לפיגור מוקדם.

בדקה השמינית דווקא ברטי פוגטס המצוין איבד את הכדור בתוך הרחבה ויאן סבליק היה במקום בכדי להעלות את צ'כוסלובקיה ל-0:1 מפתיע. בדקה ה-25 ההפתעה כבר הוכפלה, כשקארול דוביאס הצליח להכניע את השוער הגרמני, ספ מאייר.

אחרי 30 דקות ללא הזדמנויות, עברו הקבוצה להכרעה מהנקודה הלבנה - פעם ראשונה ביורו. שבע הבעיטות הראשונות נכנסו ללא בעיות. ואז הגיע הקשר הגרמני, אולי הנס, שהחזיק בהיסטוריה של החמצות פנדלים. הנס הלך על בעיטה חזקה ועד היום מחפשים את אותו כדור בבלקן.

מערב גרמניה - בלגיה (22 ביוני 1980, רומא)

המתח והעצבים הורגשו כבר בהתחלה, כשעד לדקה העשירית הונפו ארבעה כרטיסים צהובים. שלושה מהם לבלגים, שעלו לגמר בזכות 0:0 עם המארחת המאכזבת. באותה דקה החליפו ברנד שוסטר וקלאוס אלופס מסירות, כשהראשון מצא במסירה מתוחכמת את הורסט רובש והגרמנים עלו ליתרון מוצדק.

שטיליקה מכשיל את ואן דר אלסט (צילום: Gettyimages Imagebank)

במחצית השנייה השתנה הקצב. פרנקי ואן דר אלסט החמיץ ממצב נוח ורנה ואנדראייקן גרם לשוער הגרמני, הראלד שומאכר, למתוח את אבריו. בדקה ה-75 נשלח שוב ואן דר אלסט לרחבה ונתקל באולי שטיליקה, שהכשיל אותו על קו ה-16, אך השופט ניקולה ריינה קבע ללא היסוס - פנדל. ואנדראייקן לא התבלבל מול שומאכר - 1:1.

הארכה? לא בטוח. שתי דקות לסיום הרים ארל היינץ רומינגה קרן משמאל. השוער הבלגי, ז'אן מארי פאף, יצא לא טוב אל עבר הכדור, הרובץ' נגח את השני שלו והביא את האליפות לגרמנים בשניות הסיום. בתום המשחק פאף נראה שבור לגמרי, כשכל ניסיון של חבריו לנחם אותו לא ממש הועיל.

הנבחרת הגרמנית חוגגת ביוני 1980 ( צילום: Gettyimages Imagebank)

גרמניה - צ'כיה (30 ביוני 1996, לונדון)

אין במה טובה יותר לזכות באליפות אירופה מאשר מולדת הכדורגל. למעלה מ-76 אלף צופים באו לוומבלי וראו את הגרמנים עולים בפעם החמישית לגמר היורו (ובפעם שנייה כגרמניה המאוחדת), לאחר שהדיחו את אנגליה בפנדלים בחצי הגמר. גם הצ'כים הזיעו בדרך למעמד הנכסף, כשניצחו אף הם בפנדלים את הצרפתים.

אחרי שהפסידו לדנים המפתיעים בטורניר הקודם, הגיעו הגרמנים נחושים ורצו לוודא שטעות כזו לא תחזור. המחצית הראשונה עברה ללא אירועים מיוחדים. בדקה ה-59 הכשיל מתיאס זאמר את קארל פובורסקי, ופטריק ברגר בעט מהנקודה הלבנה - 0:1 לצ'כים.

ולדימיר שמיצר, ששב למולדתו יומיים קודם לכן בכדי להתחתן, עלה כמחליף בדקה ה-88 ופחות מדקה לאחר מכן כמעט והכריע את המשחק, אך אנדריאס קופקה הציל בזינוק אקרובטי. הארכה. היתה זו הפעם הראשונה שהונהג חוק שער הזהב, ואכן, חמש דקות מפתיחת ההארכה היא גם הסתיימה. בירהוף בעט, הכדור פגע במיכאל הורנק והטעה את קובה, שרק ליטף אותו בדרך ל-1:2 אדיר ולגביע שלישי לגרמנים.

קלינסמן עם עוד גביע גרמני, יוני 1996 (Gettyimages Imagebank)

צרפת - איטליה (2 ביולי 2000, רוטרדאם)

הצרפתים הגיעו לטורניר כאלופי העולם, עם נבחרת שנחשבה לטובה יותר מזו שזכתה במונדיאל 98'. האיטלקים הדיחו בדרך לגמר את הולנד המארחת בדו קרב מהנקודה הלבנה.

גם הפעם המחצית הראשונה לא הניבה כלום, אך כללה קורה של תיירי הנרי והחמצות של מרקו דל-וקיו, שפתח במפתיע במקומו של פיליפו אינזאגי. גם דמיטריו אלברטיני מצד אחד ויורי דז'ורקף מהצד השני כמעט וכבשו.

צרפת החלה ללחוץ על כל המגרש וזינדין זידאן נכנס לפעולה. פעם אחת הוא מצא את וילטורד חופשי, אך טולדו עצר מצוין. כמה דקות מאוחר יותר שיחרר את הנרי לאחד על אחד, ושוב, השוער האיטלקי היה במקום.

כזכור, שער הזהב היה אז עדיין בתוקף. בדקה ה-103 החוק הזה הכריע את המשחק. רובר פירס התקדם אל השער, שיחרר כדור אחורה לטרזגה, שבעט נהדר לפינה הגבוהה של טולדו - 1:2 ענק. גביע צרפתי! היתה זו הפעם הראשונה בה אלופת העולם המכהנת זוכה גם ביורו.

ציון לשבח: הולנד – ברה"מ (יוני 1988 – מינכן)

אולי לא הגמר המותח מכולם, לא מאלו שהוכרעו בדקות האחרונות, אבל בהחלט מהגדולים. בחצי הגמר הולנד פגשה את גרמניה, שרצתה לחזור למרכז הבמה האירופאית, ואף הוביל 0:1, אך רונלד קומאן (74') ומרקו ואן באסטן (88') הביאו את ההולנדים לגמר, שם חיכתה ברה"מ הגדולה (שכבר ניצחה את ההולנדים בשלב המוקדם 0:1), עם רינאט דסאייב, אלכסיי מיכאליצ'נקו, אולג פרוטסוב, איגור בלנוב ועוד רבים וגדולים. על הספסל, אגב, ישב ויקטור צ'אנוב...

את הולנד, כזכור, הובילו הטריו של מילאן, רוד חוליט, פרנק רייקארד ו-ואן בסטן, כשהאנס ואן ברויקלן ורונלד קומאן נועלים את ההגנה. בדקה ה-20 הגיע ליטובצ'נקו להזדמנות מצויינת, אך בעט היישר לידיו של ואן ברויקלן. שתי דקות מאוחר יותר בעט חוליט כדור חופשי מסוכן, אך דסאייב הדף לקרן, אותה ארווין קומאן, האח של, הרים מימין ברגל שמאל. ההגנה הסובייטית, שחסרה את אולג קוזנצוב המושהה, הרחיקה בחזרה לקומאן, שהרים בחזרה, ישר לראשו של ואן באסטן. זה נגח לכיוונו של חוליט, שמצא את הרשת – 0:1 בכתום.

ואן באסטן. אולי השער הגדול בתולדות היורו, אולי אי פעם (getty images)

בדקה ה-54 הגיע הרגע הקסום. ארנולד מיורן הקשיש פרץ משמאל, והרים כדור שעבר את כל ההגנה של ברה"מ, ואת כל ההתקפה של הולנד. רק ואן באסטן חיכה בצד ימין.

מזווית בלתי אפשרית, וכשעושה רושם שדסאייב, שהיה אז השוער הטוב באירופה, סוגר את כל השער, מצד מרקו חריץ קטן פנוי, ושלח מהאוויר טיל משמונה מטרים, היישר אל עבר דפי ההיסטוריה – 0:2 להולנד ולמילאן. ברה"מ עוד הספיקה להחמיץ פנדל, ולשלוח את חוליט להניף את הגביע – הגביע ההולנדי היחיד עד כה.