שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נפט יקר ועולם משגשג לא הולכים יחד
    עוד לא נמצאה השיטה לשבירת המעגל המכושף של נפט מתייקר ודולר מוזל, מלבד שפל בכלכלה האמריקנית תחילה

    הנה זה בא, רגע האמת: המיתון באמריקה כבר כאן וגם הנפט היקר והדולר החלש כבר כאן. מעתה, זו רק שאלה של זמן עד שהאבטלה וההאטה יכריעו את תאוות הבצע של סוחרי הנפט.

     

    בסוף השבוע הדרמטי קפץ מחיר חבית נפט ב-10% ( לקרוב ל-140 דולר, עם תחזית ל-150 דולר בעוד חודש), האבטלה הרשומה בארה"ב קפצה ב-10% (ל-5.5% מכוח העבודה) ומדדי המניות בדרכם לרדת ב-10%.

     

    עוד לא נמצאה השיטה לשבירת המעגל המכושף של נפט מתייקר ודולר מוזל, מלבד שפל בכלכלת ארצות-הברית תחילה, ובעולם אחר-כך. כך נפלו בעבר מחירי הנפט מהשיא אל קרקע המציאות, מ-1975 עד 1998. הדיבורים על מקורות אנרגיה חילופיים - שלא לוו במעשים - הועילו אך במעט. התכווצות בביקוש לנפט עזרה, ועוד איך.

     

    הייקור המשוגע של הנפט הוא מקור הזיהום של המשק העולמי. זהו שורש הרע; מכאן מתפשט החולי. אלמלא הנפט היקר - המעלה את ההוצאות על דלק, על חשמל, על אחזקת בית ועל גידולים חקלאיים - לא היו מיליוני אמריקאנים נקלעים לקושי לפרוע את המשכנתאות שלהם.

     

    אלמלא הנפט היקר לא היו הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית לרמות שהחלו לחנוק את האזרחים שיש להם חובות. אלמלא הנפט היקר לא היו חוואים מסבים את גידוליהם ממזון לתחליפי דלק, ובכך מציתים את אש האינפלציה. אלמלא הנפט היקר לא היו השייחים הערביים מממנים ספקולציות פיננסיות מסחררות, המערערות את יציבותה של כל מערכת הכסף הבינלאומיות.

     

    רק פתי, או כלכלן המסנוור על ידי תקינות פוליטית, יכול היה לחשוב שנפט - תשומה כה מרכזית לייצור העולמי - יתייקר ב-1,400% ושום דבר לא יקרה; שמדינות ערביות ומוסלמיות מפיקות הנפט יטילו על המשק הגלובלי מס נפט בגובה של 100 עד 120 דולר לחבית - ושאזרחי הגלובוס ישלמו את המס וימשיכו באורח החיים הרגיל שלהם, כאילו לא נשאו בשום נטל נוסף.

     

    בועה מפחידה וממדים אבסורדיים

    המחזיקים בדעה מופרכת זו הביאו מדי פעם-בפעם עדות מהעבר הקרוב: בתחילת העשור, הם אמרו, הנפט קפץ ב-500% - מ-10 דולר ל-60 דולר לחבית - והשגשוג העולמי נמשך. אז למה שהשגשוג ייפסק כשהמחיר יעלה בעוד 100% - מ-60 דולר ל-120 דולר? ובעוד 15% - מ-120 דולר ל-140 דולר? נעכל את הייקור הזה, כפי שעיכלנו את הקודמים. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.

     

    לא נעבור ולא נעכל. התהליך של ייקור הנפט לובש דמות של בועה מפחידה שמגיעה לממדים אבסורדיים, המקעקעים את יסודותיה של השיטה הכלכלית הגלובלית. מכירים את הסיפור על הסוס שבעליו צימצם לו מדי שבוע את מנת המספוא? ובכן, בסוף הסוס מת; גם צמיחת המשק העולמי תמות במחירי הנפט הנוכחיים.

     

    יכול היה להיות הרבה יותר גרוע

    גם עלינו, מובן מעליו, משפיע וישפיע טירוף מחירי הנפט. קודם כל במאזן התשלומים הבינלאומי: צפויה בו הרעה משמעותית. ב-2006 ייבאה ישראל דלקים וחומרי אנרגיה ב-7.5 מיליארד דולר. השנה יגיע היבוא לפחות ל-12 מיליארד דולר; בשליש הראשון של השנה ייבאנו ארצהּ דלק במיליארד דולר לחודש.

     

    למזלנו, כמה אנשים חכמים ורואי-עתיד התעקשו להעביר את ייצור החשמל בישראל לפחם וגז טבעי, ואף חתמו על חוזים ארוכי טווח החוסכים כיום בין 5 ל-6 מיליארד דולר בשנה.

     

    כלומר, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. גם מדיניות מיסוי הבנזין, המתבססת על מס קצוב של כ-2 שקלים לליטר, עובדת נכון. פחות נכונה היא שיטת המיסוי על המכוניות, שאינה מעניקה שום העדפת מס לרכב חסכני וקטן. זו טעות אסטרטגית שצריך לתקן, ומהר.

     

    הזינוק במחירי נפט, אם יתמיד, יתגלגל לייקור של חשמל, מים, אחזקת רכב ועד מהרה לאינפלציה כללית. השכר שלנו יישחק, כוח הקנייה הריאלי יפחת, הייצוא יקרטע וייכנס להילוך כלכלי איטי. הוסיפו לכך את שער הדולר הנמוך (שירד עוד עם פתיחת המסחר ביום שלישי הקרוב) והנה לנו צרה צרורה. אלו התפתחויות המוכתבות למשק הישראלי מבחוץ; האוצר ובנק ישראל יכולים לעשות מעט מאוד כדי לשנות את כיוונן.

     

    אז מה אפשר לעשות?

    משהו בכל זאת אפשר לעשות: לתת העדפת מחיר גדולה לצריכת חשמל בשעות השפל, להגדיל מיד את הסבסוד לתחבורה ציבורית, להשבית מנהלית ציי רכב ליום בשבוע, לפתוח במסע הסברה לאומי לחיסכון, להסיר את החסמים הביורוקרטיים התוקעים פרויקטים גדולים של אנרגיה חלופית, ועוד מהלכים שעשויים לחסוך בין 5% ל-10% מחשבון יבוא הדלק השנתי.

     

    וזה לא מעט. לו כל המדינות מייבאות הנפט היו מצליחות בכך, היה מחיר החבית יורד ל-60 עד 80 דולר.

     

    רבים מושיטים אבצע מאשימה כלפי ארצות-הברית ומחירי הבנזין הנמוכים אצלה. לו רק היו האמריקנים משלמים בתחנות הדלק כמו שמשלמים האירופים, הם היו חוסכים ומצילים את העולם. הטענה נכונה חלקית בלבד: אמנם בנזין באמריקה זול בהשוואה לאירופה (ולישראל), אבל הוא התייקר ב-50% בשנה וחצי.

     

    הביקוש למכוניות זוללות בנזין הצטמצם מאוד, וארצות-הברית כמדינה אף הקפיאה כבר לפני ארבע שנים את צריכת הנפט שלה. היא יכולה וצריכה לעשות יותר - והיא תעשה יותר, הרבה יותר, בעל כורחהּ - באמצעות מיתון וריסון.

     

    מי שמוכר בנזין בזול, מי שמסבסד את צריכת הדלק וגורם להשתוללות מחירי הנפט, אלו בעיקר מדינות מתפתחות של העולם השלישי: סין, הודו, מקסיקו ודומיהן. הממשלים במדינות אלו מאמינים שבנזין זול מבטיח להם פופולריות עממית. הם מזהים את רווחת הכלל עם הוצאות אחזקת רכב נמוכות, וחוששים ממהומות בנזין שיפרצו בנוסף למהומות המזון.

     

    חבל על הזמן. המהומות יפרצו כך או כך: או נגד ייקור הנפט או נגד הגידול באבטלה. קרוב לודאי שנגד שניהם. נפט יקר ושגשוג כלכלי עולמי לא ילכו ביחד: הראשון תוקע סכין בגבו של השני.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "נפט יקר ועולם משגשג לא הולכים יחד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים