הורים, יודעים מהי שליקת ביצים? כדאי שתדעו!

יודעים מה פירוש הביטוי "שליקת ביצים"? את הפירוש למדתי מילדי כיתות ה', שכתבו לי בפורום או בפתק את מה שלא העזו לספר כששוחחתי איתם בכיתה על הטרדה מינית. מתברר שהבנים נוהגים לאחוז זה לזה באיזור החלציים באחיזות אגרסיביות ולא נעימות. כותבי הפתקים מתארים תחושה של השפלה ומבוכה ולפעמים גם כאב. מה שמעודד אותם זה דווקא שכולם עושים זאת לכולם.

סוטי מין או משחקי כוחות?

במהלך עשר השנים האחרונות אני עורכת מחקרים בנושא הטרדה מינית בין ילדים בגילאי 4-8 שנים. במחקר חלוצי שערכתי עלה כי 15 אחוז ממשחקי הילדים הם בעלי אופי של הטרדה מינית. הילדים הקטנים, כבר בגן חובה, אינם יודעים שהם מטרידים מינית וכך גם הבנות אינן מודעות לכך שהן מוטרדות. השכיחות הגבוהה ביותר קיימת בקרב בנים המטרידים בנות ואחר כך במספרים הולכים וגוברים בנים המטרידים בנים, אחר כך בנות המטרידות בנים ולבסוף בנות המטרידות בנות.

לאחרונה דיווחו ערוצי התקשורת השונים על מקרים קשים של הטרדה מינית בגני ילדים ובכיתות א' ו ב' בין הילדים לבין עצמם כדוגמת המקרים בכפר סבא ואשדוד. היינו אף עדים לגורמים שונים שכינו את הילדים המטרידים סוטי מין ועבריינים צעירים. בנקודה זו עלינו לעצור ולקחת בחשבון את ההסבר הסוציולוגי להתקיימותה של ההטרדה המינית בגילאים הצעירים.

ילדים מונעים בהתנהגותם היום יומית גם ממניעי כוח. לעיתים הם מפעילים כוח חיובי באינטראקציה ביניהם, ולעיתים קרובות הם מפעילים גם כוח שלילי פיזי ומילולי כאחד. כוח שלילי זה מוביל כבר בגיל הצעיר לכל סוגי האלימות הקיימים בחברתנו.

לא דווקא הילד המקובל

תופעת ההטרדה המינית הינה סוג אחד של אלימות מינית, כאשר הילדים המטרידים מונעים על ידי המטרה להרוויח כוח חברתי. הילדים המטרידים מבקשים לזכות בהכרת החברים הקרובים והמשמעותיים שלהם בכך שהם חזקים, אמיצים, ועל ידי מעשיהם המטרידים, האסורים והלא מקובלים - הם זוכים להכרה רשמית בחברתם כחזקים ואמיצים.

אם פעם נטינו לחשוב שדווקא הילד ה"מקובל" יטריד מינית, היום אני נוכחת במחקרים שלי ושל הסטודנטים שלי שאין חוקיות בדבר. לעיתים קרובות דווקא הילד הסובל ממעמד חברתי בינוני ונמוך יטריד מינית על מנת לקבל מחבריו את ההון החברתי שחסר לו או אם תרצו את ההשתייכות להגמוניה הזכרית. החברים יראו בו "גבר" חזק, המעז ולא פוחד משום דבר. וכך יהפוך לבריון של הכיתה.

לא מעט מקרי הטרדה מינית מתרחשים בזמנים לא פורמליים, בזמנים המקשרים בין פעילויות בגן או בבית הספר ולא לעיני כל, ובמיוחד לא לעיני החברים שבהכרתם הם מחפשים. לאחרונה אנו עדים לתיעוד בוטה ושפל של מעשים אלו דרך מצלמת מכשיר הטלפון הסלולרי והפצת התמונות באמצעים טכנולוגיים הזמינים היום לכל. זהו עוד נדבך בדרך אל הכוח וההכרה החברתית.

תופעת ההטרדה המינית הינה תופעה חברתית לכל דבר, שאינה פוסחת על שכבה סוציו-אקונומית זו או אחרת, ועלינו המבוגרים לחנך נגדה ולמניעתה בדיוק כמו שאנו מחנכים את ילדינו לא לגנוב, לדוגמה.

איך נלחמים בתופעה?

במיוחד עכשיו, לקראת החופש הגדול, כשבני הנוער נמצאים רוב היום ברשות עצמם, וללא מסגרת בהשגחת מבוגרים במשך שעות רבות, חשוב להקפיד על שמירת מסגרת משפחתית מפקחת ברורה: לקיים איתם לקראת סוף היום ארוחת ערב משותפת בה יוכלו לשתף את בני המשפחה במה שעבר עליהם באותו היום. דובבו אותם לספר מה עשו, היכן בילו ועם מי גלשו במחשב.

באותה הזדמנות, אפשר לספר על מקרה שקראנו בעיתון על ילד/ה שהותקפ/ה מינית. בעקבות הסיפור, רצוי להבהיר לילדים שגופם הוא שלהם ואין לאף אחד אחר זכות לגעת בהם בניגוד לרצונם ובמיוחד לא במקומות הפרטיים, האינטימיים.

יש להנחות את הילדים לומר "לא" כאשר מישהו מחבריהם או אדם אחר חוצה את הגבול, כלומר, נוגע בהם בניגוד לרצונם או אף פונה אליהם מילולית ברמיזות מיניות. במידת הצורך, עליהם לצעוק חזק, לברוח מהמקום ולדווח מיידית למבוגר האחראי.

להורים אני ממליצה: שימו לב לחוסר תיאבון ממושך, חוסר חיוניות, הסתגרות מוגזמת בחדר הפרטי, שינויים חדים במצב הרוח ודרישה לפרטיות בתוקפנות או בבכי. באמצעות מסרים אלו הילד/ה מאותתים לנו על מצוקה ועלינו לברר במה העניין.

• ד"ר איילת גלעדי, סוציולוגית חינוכית, מתמחה בתחום הטרדות מיניות בקרב ילדים. יוזמת, מקימה ועומדת בראש עמותת "קול הילד ", העוסקת בהטמעת הנושא בציבור בכלל ובמסגרות חינוכיות בפרט, מפתחת סידרת תכניות מניעה לגני הילדים ובתי הספר ומרצה בסמינר הקיבוצים.