אני, החבר שלי והפונדקאית
קבלו את הטרנד החדש בקרב זוגות הומואים בישראל: פונדקאות בחו"ל, ובארה"ב בפרט. שער הדולר הנמוך הסוכנויות שמסייעות, בנק ביציות חדש ומבחר של תורמות ופונדקאיות לבחירה הפכו את האופציה האמריקאית למועדפת עבור עשרות זוגות ישראלים. למתקשים כלכלית יש כעת גם שירותי פונדקאות בהודו, קצת יותר מבולגנים אבל על אותו עיקרון. ורק בישראל העסק תקוע
לפני ארבע שנים, לאחר שש שנות זוגיות מאושרת, החליטו דרור וגיל ציטאט-מנדלבאום שהגיע הזמן להרחיב את המשפחה. כמו הומואים רבים אחרים הם ידעו שהאופציות שלהם בישראל מוגבלות: לפנות לאחת העמותות המתווכות אימוץ בחו"ל או, אם חשוב להם להביא לעולם ילד ביולוגי, להתקשר עם אישה שתסכים ללדת ילד מזרעו של אחד מהם, במסגרת הסדר הורות משותפת. לכל אחת משתי האופציות הללו אמנם נלוו בעיות ספציפיות, אבל לא הייתה אלטרנטיבה. בניגוד לזוג לסביות שמחליטות להקים משפחה ויכולות פשוט לפנות לקבלת תרומת זרע, הגברים ניצבו מול בעיה פרוזאית אך משמעותית: העובדה שאין להם רחם, נעבעך.
"בתחילת הדרך החלטנו לאמץ דרך עמותות לאימוץ בין-ארצי. ניסינו לאמץ במשך ארבע שנים בכמה מדינות ודרך כמה עמותות, שילמנו כסף רב - אבל זה לא הצליח. בכלל לא ידענו אז שיש אופציה של פונדקאות," מספר דרור, היום אב לתאומות בנות עשרה חודשים שבאו לעולם באמצעות אם פונדקאית.
חוק הפונדקאות הישראלי, או בשמו המלא: "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים," קובע כי לצורך הסכם פונדקאות "הורים מיועדים מוגדרים כאיש ואישה שהם בני זוג," מה שפוסל כמובן את האפשרות עבור זוג הומואים. עד לפני כשנה הייתה אופציית הפונדקאות בחו"ל - אז רק בארה"ב - הרבה פחות מוכרת. שני זוגות ישראלים בלבד מימשו אותה עד אז בשל עלותה הגבוהה, 100 עד 150 אלף דולר.
אבל בחודשים האחרונים נדמה שהדרך להורות עבור הומואים - בזוגיות או כיחידים - הולכת ונפתחת בזכות אופציות נוספות לפונדקאות, שמוזילות את העסק בצורה משמעותית. בין היתר יכולים גברים המעוניינים בכך לפנות לפונדקאיות בהודו תמורת חמישית מהסכום הנדרש בארצות הברית או לקבל תרומת ביצית מבנק ביציות, שכבר פועל בארה"ב באופן לא רשמי, ולהוזיל את העלות בעשרות אלפי דולרים. עוד תרם להפחתת העלויות הפיחות בדולר, שהוזיל בכ30- אחוז את הסכום הנדרש בשקלים.
לא סתם רחם להשכרה
לאחר ניסיונות האימוץ הכושלים הכירו בני הזוג ציטאט-מנדלבאום את רן פול-דיין, ישראלי שמתגורר בארה"ב עם בן זוגו, גרג. לפני שבע וחצי שנים הביאו בני הזוג פול-דיין לעולם את תומר ואלינור באמצעות פונדקאית, והם סיפרו על האפשרות הזו לציטאט-מנדלבאום. "רן סיפר לנו על התהליך והחלטנו פשוט לצלול למים. בארה"ב הנושא הזה קיים כבר כמה שנים טובות ולכן זה נראה לנו מאוד בטוח. זה הליך מוכר ומסודר, שמעוגן בחוק ואפילו נדון בבית משפט בכמה מקרים."
"הם היו הזוג הראשון שפנה אליי בנושא, ואני הפניתי אותם לסוכנות ,Circle Surrogacy שעוסקת בפונדקאות לזוגות חד-מיניים וליחידים," מסביר פול-דיין, המשמש יועץ ואיש קשר של הסוכנות עם ישראלים. "אם עד לפני שנה 85 אחוז מהזוגות שפנו לסוכנות הזו היו מקומיים, כיום למעלה מ40- אחוז הם ישראלים. לפני כשנה רק ארבעה זוגות בישראל 'היו בהריון' מפונדקאית אמריקאית. היום חמישה זוגות כבר בהריון וארבעה זוגות נמצאים ממש רגע לפני." לדברי פול-דיין, תשעה זוגות נוספים חתמו רק בימים האחרונים על המסמכים הדרושים לתחילת התהליך ו20- זוגות נוספים נמצאים בשלבי בדיקה.
אחרי שנים של זוגיות החליטו גם בן ויוסי (השמות המלאים שמורים) להרחיב את המשפחה. כשהסיפור של ציטאט-מנדלבאום משמש להם כדוגמה, השניים לא היססו ופנו ישירות לחיפוש פונדקאית. האישה שאת שירותיה שכרו נמצאת היום בחודש השביעי להריונה והשניים מצפים להולדת שני בנים. "די מהר הבנו שאנחנו רוצים להיות הורים במשרה מלאה ולא להכניס מישהי שלישית לחיים שלנו," אומר בן. "במקביל ביררנו על אימוץ ושמענו סיפורים לא פשוטים. היה לנו גם מאוד חשוב להעביר את הגנים שלנו, ולכן התאומים הם אחד מזרעי ואחד מזרעו של בן זוגי. בהתחלה האופציה של פונדקאות בחו"ל נשמעה לנו כמו מדע בדיוני, אבל יצרנו קשר עם הסוכנות ומשם זה פשוט התגלגל".
גם אלדד, הומו שכרגע לא נמצא בקשר זוגי, החליט לפנות לפונדקאות לאחר שניסיון ההתקשרות עם אישה לצורך הבאת ילד משותף נכשל. היום הוא מצוי בתחילת התהליך שבסופו הוא מקווה לחזור הביתה עם זוג תאומים משלו. "היינו כבר בתהליך מתקדם כשהיא החליטה שזה לא מתאים לה," הוא מספר. "כשהיא הודיעה לי את זה, הבנתי שאני לא מעוניין שהילד שלי יתפצל בין שני בתים. אני רוצה את הילד שלי לידי כל יום, לראות אותו, לדאוג לחינוך שלו."
"התהליך שעובר זוג שמעוניין בפונדקאית מורכב מאוד," אומר ציטאט-מנדלבאום. "יש פה המון חוזים משפטיים, אלף בדיקות, יש כמובן הריון ולידה, עניינים רפואיים והמון ביורוקרטיה. ההליך הזה גם כולל שתי נשים - תורמת הביצית והפונדקאית. אנחנו התקשרנו עם הסוכנות ולמעשה היא זו שטיפלה בכל העניינים."
ואתם בוחרים את הנשים?
"אנחנו בוחרים את תורמת הביצית והסוכנות את הפונדקאית. קיבלנו פרופילים של תורמות למייל בארץ. הפרופילים כללו תמונות, מצב רפואי ומשפחתי, השכלה ופרטים נוספים."
היו קריטריונים שהיו חשובים לכם במיוחד?
"בריאותה ורמת האינטליגנציה שלה היו חשובות לנו מאוד, ולכן הסתכלנו גם על הציונים שלה. היה חשוב לנו גם המראה החיצוני. לא רצינו שהיא תהיה מלכת היופי, אבל היה חשוב לנו שהיא תיראה ישראלית עד כמה שניתן. לא היינו לוקחים תורמת שחורה, למשל."
ומה לגבי הפונדקאית?
"את הפונדקאית בחרו עבורנו בסוכנות. הם עושים מבדקים ובוחרים - אישה אחת מתוך 30 מתקבלת. הם בחרו ושידכו אותה אלינו, ואנחנו יכולנו לומר אם היא מתאימה לנו או לא. זה דבר מאוד חשוב. מדובר במערכת יחסים ולא ברחם להשכרה, וזו מערכת יחסים מורכבת עוד יותר מאחר שאנחנו בארץ והיא שם. אנחנו דיברנו עם הפונדקאית שלנו די הרבה פעמים בטלפון והתכתבנו המון במייל. גם שלחנו תמונות והרגשנו שנוצר קליק."
לאחר בחירת הפונדקאית הביציות מופרות, בדרך כלל בזרעם של שני הגברים, ומוחזרות לרחמה של הפונדקאית בתקווה שייקלטו.
ביקרתם את הפונדקאית במהלך ההריון?
"הייתה לנו אפשרות בחירה אם לבקר אותה או לא, והחלטנו יחד איתה שאין צורך. אני הגעתי לשם חודש וחצי לפני תאריך הלידה המשוער כדי לערוך את כל הסידורים הנחוצים, וגילי הגיע יום וחצי לפני."
"אנחנו יצאנו לארצות הברית כמה פעמים," מספר גם בן. "פעם אחת למטרת הבדיקות של לפני, פעם אחת לניסיון ההפריה הראשון שנכשל, ופעם אחת לפני כמה חודשים לאולטרסאונד. הקשר שלנו עם הפונדקאית מדהים, וברור לי לגמרי שהוא יישאר חם גם אחרי הלידה. אנחנו מדברים בטלפון מדי פעם, אבל נמצאים בקשר יומיומי במייל."
כשאני שואלת את דרור ציטאט-מנדלבאום על הלידה, אפשר לשמוע את ההתרגשות בקולו. "זה קרה בשבוע 35 והיה פשוט מדהים. אחרי הלידה בילינו עוד חודש לא פשוט בארה"ב, שבמהלכו היינו צריכים לעבור ערכאות משפטיות שיקבעו שלבנות אין אמא, להוציא להן תעודות זהות ישראליות ולעבור עוד כל מיני הליכים ביורוקרטיים."
בן, מצידו, אומר שהתכנון הוא שכשהפונדקאית תהיה בחודש שמיני הוא ייסע לארה"ב ובן זוגו יצטרף אליו שבועיים מאוחר יותר, "כדי שבטוח נהיה בלידה. בימים אלה ממש אנחנו בשלב הקינון - אנחנו מכינים את חדר הילדים כדי שנוכל להביא את התאומים לחדר מושלם. גם בחרנו כבר את העגלה שאנחנו רוצים ובקיצור אנחנו בהתרגשות עצומה."
בני הזוג ציטאט-מנדלבאום, שכבר מתכננים את הילד הבא, מספרים כי היות שבדיקות דיאן-איי הוכיחו שהתאומות נולדו מזרעו של גיל, הפעם יופרו הביציות מזרעו של דרור בלבד.
גם הפעם אתם מקווים לתאומים?
"לא, הספיקה לנו פעם אחת".
הערוץ ההודי
ציטאט-מנדלבאום היו מחלוצי הפנייה לפונדקאות, אך נראה שמדובר בטרנד הולך וגדל בקרב זוגות הומואים. כאמור, שני אפיקים חדשים הופכים את האופציה הזו לאפשרית בהרבה מבחינה כספית. הראשון שבהם הוא האפשרות לעבור את התהליך בהודו, שם עומד הסכום לתשלום על כ30- אלף דולרים בלבד.
"מבחינה חוקית אין בהודו אפשרות לזוגות הומואים לפנות לפונדקאית, אבל האופציה הזו פתוחה לגבר חד הורי. הזוגות שמחליטים לעשות זאת שם פונים כחד הוריים," מסביר גורם המכיר היטב את הנושא".גם בהודו יש הפרדה בין תורמת הביצית לבין הפונדקאית, אך ישנם כמה הבדלים שמוזילים את העלויות, למשל העובדה שהרפואה בהודו זולה משמעותית מזו שבארה"ב והתשלום לפונדקאית נמוך יותר ועומד על כעשרת אלפים דולר, מחצית ממה שמשלמים בארה"ב. הבדל נוסף הוא שבהודו הזוגות עובדים מול הקליניקה ולא מול סוכנות מסודרת. בשנה וחצי האחרונות נפתחו שם יותר מעשר קליניקות כאלה. נושא הפונדקאות הפך שם לתעשייה."
כמה זוגות פונים לאפיק הזה?
"עד לאחרונה היה רק זוג אחד, וזוג נוסף נמצא ממש עכשיו בהריון. אבל בחודשים האחרונים זוגות רבים בישראל נפתחו לאופציה הזו. למעלה מ20- זוגות החלו את התהליך לאחרונה."
אופציה נוספת, שמוזילה את ההליך בכ30- אלף דולר, הוא ה- CFA- בנק ביציות שהחל לפעול בארה"ב ממש לאחרונה, בזכות טכנולוגיה חדשנית המאפשרת להפשיר ביציות מבלי לפגוע בהן, מה שלא היה אפשרי עד עתה. הבנק עדיין לא נפתח באופן רשמי, אבל מספר זוגות ישראליים כבר נעזרו בו.
"הקליניקה שעבדה עם תורמות הביציות גילתה שנשים מסוימות הן 'סופר תורמות' - בכל מחזור הן יכולות לייצר 30 ביציות," מסביר פול-דיין. "מאחר שבכל טיפול צריך לא יותר מ25- ביציות, הביציות הנותרות מוקפאות, וזוגות שרוצים להביא ילדים באמצעות פונדקאית יכולים לרכוש אותן בעלות נמוכה בהרבה, שהרי אין צורך בטיפולים רפואיים לשם כך. הבנק עוד לא נפתח באופן רשמי היות שאין עדיין כמות מספקת של ביציות, אבל זוגות שמעוניינים בכך כבר יכולים לרכוש ביציות באמצעותו."
"יש עוד אופציות להוזלת העלות," אומר פולדיין. "אפילו מקום המגורים של הפונדקאית משנה את העלויות. היום זו עדיין לא אפשרות זמינה לכל מי שרוצה, אבל זה בהחלט קל יותר".
לפנייה לכתב/ת 
