"אם לא נעצור את אלימות הנוער - בכייה לדורות"
פענוח הרצח של ענת פלינר ומעצרו של הנער החשוד, מדאיגים את מומחי הקרימינולוגיה והפסיכולוגיה. "הסיבות יכולות להיות אישיותיות, או פיקוח בעייתי של ההורים", אומר ד"ר דני גימשי. פרופ' סולי דרימן: "אלימות יכולה לנבוע מריקנות נוראית וחיפוש ריגושים". אז מה נדרש? "גוף שיטפל ויאחד סמכויות"
ד"ר דני גימשי, ראש החוג לקרימינולוגיה במכללה למנהל, עמד בעבר בראש ועדה בין משרדית שהקים ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון למאבק באלימות. בעקבות המקרה הוא אמר אמש (יום א') ל-ynet כי "אלימות נוער, שהיא בדרך כלל הרבה יותר אגרסיבית, הולכת וגוברת בעולם המערבי וגם בישראל. בארצות הברית, למשל, כתגובה לכך חוקקו חוקים מחמירים מאוד כמו עוצר לילה לנוער".
לדבריו, בהנחה שמדובר ב"משפחה טובה", יכולים להיות שני הסברים לאלימות בני נוער: "גורם אישיותי - הפרעות מסוימות של אישיות אלימה, או שמדובר בסוציאליזציה פגומה בגלל היעדר מגע רגשי או חוסר פיקוח מספיק מצד ההורים.
גימשי מעריך, כי "אם אכן אותו בחור הוא הרוצח, הוא התכוון כנראה רק לבצע שוד. הסיבות יכולות להיות סמים, סחיטה, או אולי הוא היה חייב לקנות משהו כדי למצוא חן בעיני החברים. הוא הלך לבצע שוד בצורה הכי נאיבית אבל זה בדיוק מה שמאפיין אלימות נוער - המעשה האלים עצמו מושרש גם בהתנהגות אלימה אחרת. כנראה בעברו היו סימנים של אישיות אנטי סוציאלית".
"רוצים שינוי - וחלק מזה הוא האדרנלין והאלימות"
פרופסור סולי דרימן, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת בן גוריון, מסביר ש"כאשר מגיעים למעמד שאפשר הכל ומקבלים הכל יש צורך בהזרמת אדרנלין, משהו שישבור את השעמום. אתה מנסה להשיג עוד ועוד וזה אף פעם לא מספק".
לדברי דרימן, אלימות ופשיעת נוער במעמדות נמוכים נובעת בדרך כלל מתסכול כלכלי וקיפוח, או רדיפה של המשטרה אחר אותם נערים. "לעומת זאת, אצל נערים בני המעמד הגבוה מדובר לפעמים בריקנות נוראית וצורך לחיות מחדש, על ידי כך שלוקחים את החיים של מישהו אחר או על ידי אלימות קיצונית במיוחד.
"אבל אני בטוח שזה לא הגורם היחיד", הוא מוסיף. "בקרב נוער ממעמד סוציו אקונומי גבוה יחסית ניתן להבחין במקרים מסוימים בדור הורות שהוא לא מודל אידיאלי. הם מראים לילדיהם 'בואו נקבל ובואו ניקח את מה שנוכל'.
שחזור הרצח. "הוא התכוון כנראה רק לבצע שוד" (צילום: צביקה טישלר)
"היום כולם רוצים להחליט, כולם רוצים הרפתקאות ומחפשים סיכונים בחיים כדי למלא את החלל הרוחני שיש להם. אני חושב שזה מאוד מאפיין את בני הנוער העכשוויים. אין מחויבות אישית לטווח ארוך. אנשים רוצים שינוי וחלק ממנו זה גם אלימות שמזרימה אדרנלין".
סיירת הורים ברמת השרון
אז מה אפשר לעשות? ד"ר גימשי טוען כי יש לנסות להפעיל בישראל מודלים שהוכיחו עצמם בעולם להתמודדות עם אלימות הנוער: "יש צורך בגוף שעוסק בו זמנית באכיפה, מניעה, טיפול ושיקום, ולא לעשות הפרדה בין הדברים. במצב הנוכחי אין אף אחד שלוקח אחריות על כל אלו. כדאי גם לשקול לאמץ את המודל האמריקני לעוצר נוער במקומות מסוימים. זו מחלה שהולכת ומתפתחת ולא תיעצר לבד. זו תהיה בכייה לדורות".
פזית הק, ראש הרשות למניעת אלימות והתמכרויות ברמת השרון, סיפרה ל-ynet כי בתקופה האחרונה ניכרת ירידה של למעלה מחמישים אחוז ברמת האלימות בעיר, וזוקפת זאת "לזכות כל הגורמים ששילבו זרועות".
"קשה לבוא ולומר שנושא האלימות מאפיין שכבה סוציו אקונומית כזו או אחרת. הסיבות מגוונות: ממצב של נער ממשפחה 'טובה' שזועק לעזרה, דרך התנהגות אלימה ולא נורמטיבית בגלל שההורים קרייריסטים ואין להם זמן אליו, ועד ילד שבא ממעמד מסוציו אקונומי נמוך שם אלו בעיות אחרות", אומרת הק.
היא מציינת עוד כי ברמת השרון הוקם לפני שבע שנים פרויקט בשם "מושבה בטוחה" שמנהיגה העירייה שמטרתו להילחם באלימות בני הנוער, במסגרתו פועלת סיירת הורים במקומות בילוי בניסיון להעביר להם מסרים חינוכיים ולנסות לאתר את צרכיהם השונים בתחום האישי והחברתי.
לדברי הק, "הנוכחות הזו משמעותית כדי לצמצם את השימוש באלכוהול וגם באלימות מסוגים שונים. ההורים מסתובבים בעיר בימי שישי ואם הם פוגשים בני נוער ששותים, למשל, הם מנסים להסביר להם מהן הסכנות שבשתיית אלכוהול. כמו כן הם מנסים לראות מה הצרכים השונים של בני הנוער".
לפנייה לכתב/ת 
