מחכים שהקרח ימס

אלון אוהד, איש מחשבים בן 37, יצא למסע אתגרי במטרה להקיף את האי סבאלברד שבקוטב הצפוני - בקיאק. בכל שבוע הוא ידווח כאן על ההתקדמות.

חמישי, 19.6

היום השני לחתירה היה גם הוא בחתירת לילה. התחלנו בשעה 21:00 וסיימנו ב-3 לפנות בוקר. עכשיו שנינו עייפים מהחתירה הקשה. בשלוש השעות האחרונות של החתירה הרוח התגברה מעוצמה של 2 (בסולם בופור) לעוצמה של 4, מה שאילץ אותנו לחתור מול רוח פנים חזקה. מדובר במשימה לא קלה, כשמנסים לעשות אותה עם קיאק עמוס בציוד. הגב שלי כואב, אבל לפחות מצב הרוח של טים השתפר לעומת אתמול.

שישי, 20.6

ביממה האחרונה לא היתה לנו שום התקדמות והמורל שלנו קצת נמוך. קר מאוד והרוח חזקה. הבאת מי שתיה הפכה לפרוייקט מפרך, כי צריך ללכת לאגם להביא מים ואז לחזור למחנה ולהרתיח אותם, מה שמסתכם בלא מעט הליכות הלוך ושוב. בגלל שזה עדיין תחילת המסע, יקח לנו זמן להתרגל לרוטינה היומיומית, אבל אני בטוח שברגע שנעבור כמה ימים, הכל יעבוד יותר טוב. עכשיו קיבלנו את התחזית דרך הטלפון הלווייני ונראה שהרוח אמורה להחלש באופן משמעותי, אז בואו נקווה שנוכל להתקדם קצת במהלך 24 השעות הבאות.

שבת, 21.6

סוף סוף מזג אוויר טוב ומצב הרוח עולה בהתאם. היום ראיתי אריה ים שוחה 3 מטרים ליד הקיאק שלי וזאת היתה חוויה מפחידה ומרגשת באותה מידה. עכשיו הגיע הזמן למנוחה רצינית, רק נקווה שמזג האוויר הטוב ימשיך.

ראשון, 22.6

היום הרוח הגיעה לעוצמה 6 (50 קמ"ש), ואם זה לא מספיק גם ירד גשם. הייתי צריך לצאת מתוך האוהל ולאבטח אותו כדי שלא נתעופף ברוח. כרגע אנחנו פשוט יושבים וממתינים שמזג האוויר ישתפר. המזל שלנו הוא שהבאנו איתנו את הטלפון הסלולרי. אווה, חברתו של טים שלחה לנו לטלפון משחקי קלפים, כשעוד היתה קליטה, וככה אנחנו מעבירים עכשיו את הזמן. מי יודע, אולי אחרי 80 יום נהפוך לקלפנים מקצועיים.

שני 23.6

היום התקדמנו מרחק של 45 קילומטרים. ניסינו לפצות קצת על הימים שהפסדנו בגלל מזג האוויר הלקוי. היתה לנו חתירה טובה, למרות שירד עלינו גשם, ואפילו שלג. הפעם התלווה אלינו כלב ים לזמן קצר, ובכלל יוצא לנו לראות בעלי חיים מדהימים במהלך המסע הזה, למרות שעדיין לא נתקלנו בדוב קוטב. עכשיו אנחנו הולכים לאכול ארוחת בוקר ולנוח.

שלישי, 24.6

היום האווירה באוהל שלנו לא מזהירה. תנאי השטח הקפואים בצפונו של האי שפיטסברגן וגם באי נורדאוסטלנד לא מאפשרים גישה אליהם. נכון לעכשיו אין אפשרות לזוז לשום מקום, וגם לא נראה שזה הולך להשתנות בזמן הקרוב. החלטנו להמשיך ולראות בעצמנו מה בדיוק התנאים ולפי זה להסיק מסקנות. אנחנו מקווים לטוב ביותר.

רביעי, 25.6

היום היתה לנו חתירה טובה עם רוח קלה ושמש, שהופכת את החתירה לחמימה ונעימה יותר. הקיאקים שלנו זוכים לליווי צמוד של כלבי ים שנראים שמחים לפגוש באורחים לא מוכרים. נחנו הרבה אחרי החתירה המאומצת, ושניינו מתחילים להרגיש כאבים, אבל מתנחמים בעובדה שזה אומר שאנחנו מתקדמים.

חמישי, 26.6

היום חתרנו בצמוד לקו החוף וראינו לראשונה דוב לבן. אני מניח שעוד נראה דובי קוטב כשנתקרב לגושי הקרח הגדולים. היום ממש יום חם עם 13 מעלות, אז זה זמן מושלם לנוח מחוץ לאוהל לשם שינוי. אנחנו מקווים לעוד ימים כאלה.

שישי, 27.6

את היום הזה בילינו בתוך האוהל כי הרוח שוב התגברה והגיעה לעוצמה 7 - לא יום לחתירה. בשלב הזה אנחנו לא מצטערים על הפסקה של יום או שניים, מאחר שנצטרך לחכות מתישהו, בכל מקרה, שהקרח ימס קצת. כרגע אין שום אפשרות להקיף את שפיטסברגן בגלל כמויות הקרח האדירות, אבל אנחנו נשארים אופטימיים ומקווים שהשלג ימס בקרוב, כמו שאמור לקרות בעונה הזאת. בנתיים יש לנו קצת מזל רע עם זה.

שבת, 28.9

גם היום נשארנו באותו מקום וחיכינו שהרוח תחלש. לקראת הערב היא באמת נחלשה, כמו שצפו התחזיות. שוב הגיע הזמן לארוחת הערב, לארוז את כל הציוד ולצאת עם הקיאקים לחתירת לילה נוספת. אין ספק שזה יתרון כשאור השמש נמשך 24 שעות ביממה.

ראשון, 29.6

בילינו את כל הלילה בקיאקים, תוך כדי מאבק עם רוח בעוצמה 5, אבל לבסוף הצלחנו להגיע לנקודה הצפון מערבית של האי שפיטסברגן. זו היתה חתירה קשה מאוד והיה לנו קשה למצוא מקום לעגון בו ולעלות ממנו אל האי. אזור האי יפהפה ומלא בחיות בר. רק שדובי הקוטב לא יתקרבו מדי.

• אתר האינטרנט של אלון אוהד