שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היהודי הנודד: המדריך למטייל בפראג
    פראג היא אטרקציה למטייל הישראלי - זוהי עיר קוסמופוליטית המושכת אליה צעירים מכל רחבי אירופה, שיש בה גם תרבות ומורשת יהודית רבת שנים. עדי ארבל שב מביקור ומגיש מדריך מקוצר ולא בנאלי לענייני פראג בכלל ויהודים בפרט

    במסגרת משלחת לפולין, שיצאה מטעם ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים (WUJS), הוחלט להיות הפעם קצת יותר מקוריים ולקפוץ לפראג בטרם הנסיעה למחנות ההשמדה. מטרת הביקור היתה לקבל מושג על חיי הקהילה היהודית באירופה בטרם מלחמת העולם השניה, והאמת שזה היה רעיון די טוב, אולי אפילו טוב מדי.

     

    מה זאת אומרת "טוב מדי"? אני מדבר בעיקר על תחושת התסכול וההחמצה שעלתה כשראינו כיצד תרבות יהודית יכולה לשגשג בעיר אירופאית כמו פראג, בעוד במדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי, כל מה שמדיף ריח של יהדות הופך כמעט אוטומטית למוקצה מחמת מיאוס. ובבקשה לא לחפש אשמים...

     

    לטעמי, זהו בדיוק סוד קסמה של פראג למטייל הישראלי. מצד אחד, זוהי עיר קוסמופוליטית המושכת אליה צעירים מכל רחבי אירופה, ומצד שני, יש בה תרבות ומורשת יהודית רבת שנים. השילוב המיוחד הזה בא לידי ביטוי כמעט בכל שעל ברחבי העיר. כנראה שלא סתם היטלר תכנן לבנות דווקא בפראג את המוזיאון ליהודים מיד לאחר שיסיים איתנו. לשמחתנו, מוזיאון זה טרם הוקם.

     

    לרגל האירוע ועל מנת לחגוג את ניצחון העם היהודי על הצורר הנאצי, מובא בפניכם מדריך מקוצר לענייני פראג בפרט ויהודים בכלל. 


    ישן וחדש, קוסמופוליטיות במיטבה בפראג

     

    ונפצח בפינה היהודית

    בפראג יש מספר לא קטן של בתי כנסת, ומכיוון שאני לא כזה צדיק, הספקתי להכיר רק ארבעה:

     

    בית הכנסת אלטנוי: בית הכנסת המפורסם של פראג, במיוחד בשל העובדה כי בו התפלל המהר"ל, ושם, לפי האגדות, היה מקומו של הגולם. תוך בית הכנסת אפוף מסתורין, וראשי התיבות החקוקים על הקירות מקנים תחושה של כתב סתרים.

     

    בית הכנסת שווה ביקור, ולו בשל מקור שמו. גרסה אחת מספרת כי משמעות המילים אלט-נוי הן ישן חדש, כשבתחילה הוא נקרא בית הכנסת החדש, אך משהוקם בית

    כנסת חדש יותר, הפך שמו לבית הכנסת החדש-ישן. לימים שם זה היווה השראה להרצל לארץ החדשה-ישנה. גרסה שניה טוענת כי מקור השם הוא בביטוי "על-תנאי". דהיינו, בית הכנסת וקדושתו הינם זמניים עד שיעלו כל היהודים לארץ ישראל. זה קצת אירוני לראות את דווקא הזמני הופך לקבוע והקבוע הופך לזמני, כשרק לפני שלוש שנים בתי כנסת קבועים במדינת ישראל, הפכו להיות זמניים. כך או כך, שמו של בית הכנסת בהחלט יכול לשמש כמקור אידיאלוגי לציונות הדתית.

     

    בית הכנסת הספרדי: בית כנסת הזה כה יפה ומהודר, עד שהאשכנזים, מרוב פרגון, טוענים שהוא נראה כמו כנסיה,  והמהדרין שבהם אף יכנוהו בית כנסת רפורמי. המקום משמש כיום כמוזיאון אחד מיני רבים בעיר, המנציח את עבר הקהילה היהודית במאות האחרונות.

     

    בית הכנסת ירושלים: בית כנסת הנמצא בצידה המזרחי של העיר, מפואר מאוד מבחוץ, מוזנח מדי מבפנים, אם כי הוא בתהליך של שיפוצים. השיפוצים לבדם לא יעזרו, כי בית כנסת כה גדול עם כה מעט מתפללים אף פעם לא יראה מרשים. יש לבדוק את שעות הפתיחה לפני שמגיעים.

     

    בית הכנסת הגבוה: לא יודע מדוע זה שמו, אבל זהו בית הכנסת שנבנה כנראה כדי לשמש את הקהילה כבית הכנסת שאליו בחיים לא הולכים. 


    עכשיו רק צריך לבחור לאיזה בית כנסת ללכת 

     

    עוד יידישקייט

    התרבות היהודית העניקה לפראג עוד כמה אתרים ראויים לציון מעבר לבתי כנסת:

     

    השעון העברי: שעון שבו מופיעות אותיות עבריות במקום ספרות, ובשל כך הוא נע נגד כיוון השעון. לכן כדי לא להתבלבל יש לקרוא אותו כשמראה לצידו או לקוות שהשעה הינה שש...

     

    בית הקברות היהודי: בית קברות צפוף מאד, הכולל מתחם מוזיאוני נוסף שעוסק בחיי הקהילה בכלל, ובמנהגי קבורה בפרט. בבית הקברות מככבים המהר"ל והכלי יקר.

     

    מוזיאון קפקא: מוזיאון מושקע המתעד את חייו ומשנתו של הסופר היהודי. מומלץ להכיר את פועלו של קפקא בטרם מבקרים במוזיאון על מנת למצות את הביקור בו.


     

    מציצה וכמעט נפגעת. תיירת במוזיאון קפקא

     

    קצת קולטורה

    מקורות יודעי דבר טוענים כי יש גם תרבות בפראג שאינה קשורה ליהודים, וכנראה שהם יודעים על מה הם מדברים:

     

    קונצרטים: כמעט בכל ערב יש בעיר מספר קונצרטים של מוזיקה קלאסית. אי אפשר לפספס את זה, כי בכל פינה ניצבים להם סטודנטים תפרנים ומנסים לשדל את העוברים ושווים לקנות כרטיסים. מומלץ מאד לחובבי הז'אנר ועוד יותר לסטודנטים מביניהם.

     

    הופעות: לעיתים יש הופעות שפתוחות לקהל הרחב בחינם, אך במקרה כזה יש להתאמץ כדי לחשוף מידע חשוב זה. בזכות סטודנטים צ'כים-יהודים עימם בילינו את סוף השבוע זכיתי להשתתף בהופעה חד פעמית של להקת כלייזמרים אמריקאית. מסתבר שמוזיקה יהודית היא להיט בעיני הצ'כים ובהחלט היה מרגש לראות כיצד הקהל הצ'כי נוהר להופעה מסוג זה. מצד שני, חשתי צביטה בלב בשל העובדה שאין סיכוי שקהל מסוג זה ימלא הופעה דומה בארצנו הפצפונת.

     

    עוד מוזיקה: בטח שמתם לב שפראג היא עיר שמושכת אליה חובבי מוזיקה רבים מכל העולם. בזכות עובדה זו, סביר להניח כי במהלך סיורכם בעיר תתקלו בנגני רחוב מוכשרים רבים. הכי טוב נגני רחוב...

     

    בתי קפה: פראג מלאה גם בבתי קפה נעימים. שווה לטרוח ולחפש את בתי קפה שממוקמים בכל מיני פינות חמד ברחבי העיר, גם כדי להנות מהשלווה וגם כדי לתת מנוחה לרגליים.

     

    פאבים: בשעות הערב, אבל לא רק, ישנם גם פאבים רבים לרווחת אוהבי השתייה. חובבי הספורט יוכלו למצוא בהם שידורים של אירועי הספורט המרכזיים. חפשו את התיירים הבריטיים כדי לגלות מהם המקומות השווים יותר.  


    חפשו את הבריטים. הם יודעים איפה עושים חיים

     

    דברים שרואים משם

    למקרה שפספספתם, פראג הינה עיר יפה ויש בה כמה הזדמנויות לתצפיות מרשימות על העיר:

     

    האופציה הזולה: טיפוס קליל אל אחת מהגבעות שממערב לנהר הוולטבה שחוצה את העיר, יעניק לכם תצפית נהדרת על העיר כולה. הגבעות המומלצות יותר הן הגבעה עם האורלוגין הענק (אי אפשר לפספס) שמצפון למרכז העיר, או לחילופין זו המתהדרת במגדל התצפית דמוי האייפל (4 דקות עלייה, תמורת סכום סמלי). על כל גבעה אחרת סביר להניח שתוכלו למצוא טירה, ארמון, כנסיה או מבנה מרשים אחר, שגם בהם תוכלו לזכות בתצפית מזווית נוספת על העיר.

     

    מגדל הגשר: מוזיאון קטן ולא מרשים דרכו ניתן לעלות לראש המגדל ולתצפת מקרוב על רחובותיה הציוריים של פראג. מתאים לחובבי מדרגות.

     

    כדור פורח: האפשרות היקרה למתפנקים שבינינו. אלו הם שני כסאות המחוברים לכדור פורח שקשור בחבל ארוך אל הקרקע. לא מדובר בעסק יציב במיוחד, ולכן אינו מתאים לכאלה ששכנעו עצמם שיש להם פחד גבהים. 


    כדור פורח. לא עסק יציב במיוחד

     

    המטייל צועד על קיבתו

    מספרים שיש גם אוכל לא רע בפראג. מאחר והכותב שומר כשרות בסיסית, תאלצו להסתפק בשלוש המלצות בלבד:

     

    גלידה: פראג משופעת בגלידריות שמציעות מגוון טעמים רחב. אם כבר בחרתם לפנק עצמכם בגלידה, עשו לעצמכם טובה והזמינו אותה בגלידריה שמתמחה בכך ולא מוכרת גם כל מיני מטעמים אחרים.

     

    ספינג' הצכי: כן, קראתם נכון. בדוכנים המזכירים דוכנים לממכר נקניקיות, תגלו את ההפתעה המתוקה של פראג. מדובר במאפה שמזכיר את הספינג' עתיר הקלוריות של הטריפולטאים, רק שבמקום לטגן את הבצק בשמן, הצ'כים אופים אותו סביב גליל מתכת לוהט והתוצאה, משו משו. לצערי, שכחתי איך קוראים למאכל הזה, אז נהפוך זאת לחידה לקוראים.

     

    אומרים שיש מסעדות כשרות טובות.

     

    מכיוון שאי אפשר לחזור לארץ בלי מתנות, חובה עליי לעדכן כי בפראג ניתן למצוא מבחר גדול של חנויות המציעות מתנות מאוד חביבות במחירים סבירים. החל מבובות בבושקה, דרך בובות על חוטים ועד למלאכות יד מכל המינים והסוגים. יש לתת את הדעת על כך, שלאור העובדה שמדובר באיזור תיירותי, סוחרים רבים מנסים למקסם רווחים ולכן יש פערים גדולים בין חנויות המציעות את אותה סחורה בדיוק. מותר להתמקח בידידותיות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היהודי הנודד: המדריך למטייל בפראג"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השעון העברי. לא לשכוח להצטייד במראה
    צילום: עדי ארבל
    כתובות בעברית. העיקר הכוונה
    צילום: עדי ארבל
    שרידי האימפריאליזם המכביסטי
    צילום: עדי ארבל
    מומלצים