המקום האישי

השעה כעת היא אחת וחצי לפנות בוקר. אחרי יום ארוך של חזרות והקלטות - מה אני עושה? נכון, יושב מול המחשב וכותב בלוג, במקום להתפלש לי מתחת לשמיכה החמימה. למרות כל העייפות והרצון לעצום עיניים, שמרגישות כאילו הן קשורות למשקולות כבדות, החלטתי לכתוב על הדבר שאני קורא לו "המקום האישי שלי".

תוך כדי העבודה העמוסה בהיי סקול מיוזיקל, השעות הארוכות והלחץ בזמנים, מצאתי לעצמי "מקום אישי", שזה למעשה הבלוג הזה. אני תמיד הולך אליו כאשר מתעורר בי הצורך לעשות הפסקה לרגע קל, ופשוט לשתף את עצמי ואתכם במחשבות. כך אני פשוט נרגע, מגיע אל השקט ומוציא באותה הזדמנות את כל מה ששמרתי בבטן.

גם לפני שכתבתי בלוג, היה לי מקום אישי, רק שהוא היה שונה לגמרי. אתם בטח יודעים שהשתחררתי מצה"ל לאחר שירות מלא, רק לפני חודשים אחדים. אני חייב להתוודות - תקופת הצבא עבורי לא הייתה קלה. הניתוק מהבית לתקופות ארוכות, ההסתגלות לאנשים שונים והתפקיד. בכל זאת, ולמרות הכל, מצאתי את עצמי בסופו של דבר נהנה מהשירות, מהחברים החדשים ואפילו מהתפקידים השונים.

גם טיול עם הכלב יכול לעשות את העבודה

אז איך עשיתי את זה? פשוט מאוד, עשיתי הרבה ספורט - ריצה, חדר כושר ושחייה. הצלחתי להוציא עצבים, לשחרר לחצים ולהפיג מתחים. תאמינו לי, זה עזר מאוד. אחרי יום קשה, הבנתי שאני חייב את שבירת השגרה. לא רק לגוף, אלא גם לנפש. זה היה "המקום האישי" שלי באותה תקופה.

נראה לי שהמקום האישי שלי מחליף כל פעם צורה, בהתאם לתקופה. אני חושב שה"מקום" הזה, הוא בריחה מהשגרה. התנתקות לפרק זמן. זו פינה בלב, שאליה אני הולך ומתרפק.

לכולנו יש שגרה. אך אסור לנו לשכוח שלכל גוף מחוברת נפש, שגם אותה צריך לטפח. כל אחד באמצעות ה"מקום האישי" שלו. זה יכול להיות בלוג, ספורט, טיול ארוך עם הכלב, או כל דבר אחר שתבחרו. העיקר שתגיעו ל"מקום האישי" שלכם.