"הצעת החוק שיזמתי לסינון אתרים
לצורך הגנה על קטינים לא נידונה עניינית לגופה של הצעה אלא לגופו של מציע" – כך טוען שר התקשורת אריאל אטיאס. "כותרות העיתונים זעקו 'בוקר טוב פקיסטן' והמתנגדים נקטו דמגוגיה ופופוליזם זול כשאמרו שמדובר בשר חרדי", הוא הזכיר, "אני יכול לעסוק בתכנים? הס מלהזכיר! רק רגולוציה למען הצרכנים בתחום הסלולרי מותר לי לעשות". שר התקשורת אמר את הדברים בכנס השנתי ליהדות חברה ואינטרנט שהתקיים אמש (יום א') בירושלים.
אטיאס, שהרצה בכינוס על "דילמות מחייו של שר תקשורת דתי", הדגיש כי הצעתו לא מחייבת סינון אתרים ואף לא מציבה אפשרות זו כברירת מחדל, אלא רק מחייבות את חברות האינטרנט ליידע את הלקוחות על הסכנה שבגלישה החופשית ולהציע להם שירות סינון בחינם, ברמות חסימה שונות. "אנחנו לא מחנכים אף אחד אלא רק רוצים לתת להורים כלי לחינוך ילדיהם. הם לא חייבים לקחת אותו. החוק שהוגש היה בהתחלה קיצוני יותר, אבל עשינו בו שינויים ועכשיו הוא זוכה לתמיכת רוב הציבור".
"כשאולמרט היה שר תקשורת הוא קבע ששיחות למבוגרים בטלפון ייעשו רק בזיהוי אישי של המשתמש, וגם ערוצים למבוגרים בטלוויזיה ייפתחו רק בקוד", הזכיר אטיאס, "שתי האפשרויות האלה חסומות בברירת מחדל, ומי שפותח אותן רשום במחשבי החברות ומקבל על כך דיווח מפורט בחשבון הטלפון. זה כן בסדר? בניגוד למצב בסלולרי ובטלוויזיה - ההצעה שלי לא מדברת על חסימה שצריך לפתוח, וגם אם מישהו לא בוחר בסינון – זה לא אומר שהוא גולש במקומות בעייתיים".
אטיאס הציג נתונים "מזעזעים", כלשונו, על חשיפת ילדים לפורנוגרפיה ברשת, במחשבים שנמצאים בחדריהם הפרטיים, ואמר: "אנשים חושבים שהסכנה היא ברחוב, אבל היא נמצאת אצלם בבית. יש שם אוקיינוס של מידע טמא. הילדים נופלים לתהומות, ועד שמישהו מגלה את זה כבר מאוחר מדי". על הטענה לפיה אדם שאין לו אינטרנט וטלוויזיה בבית לא יכול לכהן כשר תקשורת אמר אטיאס: "מה שחשוב הוא רק מה שאני עושה בשביל הציבור. אין לי כלום נגד האינטרנט, אבל זה כמו רכב. יכול לקחת אותך לעבודה, לטיול או לבית מדרש אבל גם לבית חולים ובית קברות. צריך להתמודד".
כ-500 משתתפים הגיעו אתמול לכנס השנתי השלישי, ביוזמת מכללת ליפשיץ ואתר "כיפה". עורך האתר, בעז נכטשטרן, סיפר על הדילמות שבניהול אתר אינטרנט בכלל ואתר דתי בפרט, בו המחוייבות היא גם "כלפי א-לוהים". עם זאת אפשרות אחת לא באה בחשבון מבחינתו: "בחוברת ההדרכה שחיברנו לשימוש נכון באינטרנט, בכלל לא דנו בשאלה למה לא להכניס את הכלי הזה הביתה. אנחנו רוצים להישאר רלוונטים".
במושב שעסק בקהילות הדתיות ברשת קבע היו"ר, הרב יובל שרלו, כי "יש אין ספור דילמות בפורומים ולמעשה אין הודעה אחת שאין בה דילמה, כולל עצם קיומם של הפורומים והדיון האנונימי המתנהל בהם".
אחרי ש-3 מנהלות פורומים ב"כיפה" שיתפו את הקהל בלבטים היומיומיים, חבש היו"ר שרלו את כובע הרב והתוודה: "העמידה מהצד בשילוב ידיים מבלי להתערב, אפילו לא ב'ניק' בדוי, היא חוויה לא פשוטה עבור הרב. הרי כמעט בכל נושא שנידון שם יש לי דעה להביע". עם זאת סבור הרב שרלו כי יש חשיבות עליונה לפתיחת כל נושא לדיון חופשי, גם אם הדבר שובר את ההיררכיה שבין הרב לציבור. "לעולם הרבני יש אתגר עתידי לקבוע מחדש את מעמדו וליצור מערכת ענקית של פסיקה בנושאים רחבים ועצומים שלא התחלנו לגעת בהם", אמר, יש צורך ב'שולחן ערוך' חדש המיועד לעולם הוירטואלי, כזה שנותן מענה לשאלות חדשות של דיני לשון הרע ביחס ל'ניק' בפורום והורדת פרק של 'סרוגים' מהאינטרנט".
הרב שרלו טוען כי השתתפות הרבנים בדיוני הפורומים יביאו לכך שהקהילה הוירטואלית תנדוד לאכסניה אחרת. בנוסף הוא שולל השתתפות חלקית, משום שבנושאים בהם הרב לא יתערב יתפרש הדבר כהודאה בעמדות האחרות שהוצגו. "יש היום בפורומים ובשו"תים שוק חופשי של דעות. זה שם אותי במקום של ענווה ויש לזה חשיבות עצומה. פתאום אני רואה שהעולם מסתדר גם בלעדיי. אני מאמין באמונה שלמה בדיאלוג החופשי. השפעתו של הרב היום אינה מכוח המסגרת אלא בשכנוע".
הרב שי פירון הזהיר בכנס כי "אחת הסכנות הגדולות ביותר היא כשרב חושב שהוא פסיכולוג. מהמקום הרבני אני אומר, שהייתי צריך לטפל בתקלות שקרו בגלל שמי שלא פסיכולוג חשב שהוא פסיכולוג. משהו שצריך להיות מאוד ברור הוא, שלמרות שיש רבנים מאוד גדולים, ולבינת הלב משקל גדול, יש הרבה מאוד שאלות שבהן מי שצריך לעסוק זה איש מקצוע".
ואילו הרב שמואל אליהו הצביע על היתרונות ברשת: "לאינטרנט על שלל מגרעותיו, ויש בשפע, יש גם מעלה אחת משמעותית והיא בחיבור בין קצוות. יש אנשים, אפילו מהקהילה שלי, שלא יכלו לגשת אלי בגלל אופי הפנייה או החליפה השחורה שלי, מציפים אותי היום בשאלות בזכות הצעצוע הזה. יש צימאון גדול לדבר הזה. ממש תנועה של חיבור הקצוות".
