הכנסת אישרה: מי שיזהם - ישלם ביוקר

מליאת הכנסת אישרה הערב (ג') בקריאה שנייה ושלישית את חוק "המזהם משלם", שמטרתו להחמיר באופן משמעותי את הענישה במסגרת 13 חוקים סביבתיים קיימים, ביניהם החוק למניעת מפגעים, חוק למניעת זיהום הים, חוק שמירת הניקיון וחוק שמירת הסביבה החופית. החוק שיזמו חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ומיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) עבר בתמיכת 34 ח"כים וללא מתנגדים.

ח"כ חנין הסביר כי מטרתו הייתה לפגוע בכיסו של המזהם באופן משמעותי הרבה יותר מהמצב השורר כיום, כדי ליצור הרתעה אפקטיבית. "עד היום הבעיה הגדולה שלנו הייתה שבישראל השתלם מאד לזהם. רק מנגנוני ענישה כלכלית יעילים ואפקטיביים יכולים לשנות את המצב... החוק נותן לרשויות כלים אפקטיביים לאכיפה מהירה ולתיקון המעוות, ומסייע להפוך את זיהום הסביבה לבלתי כדאי כלכלית".

"בכל העולם כבר הבינו שמחיר הזיהום לבריאות הציבור ולחברה אדיר ואי אפשר לתת למזהמים להשתולל. אני מאמין שכעת דרך כיסן של החברות המזהמות נוכל להגיע לאדמה, מים ואוויר נקיים יותר", אמר ח"כ מלכיאור.

הקנס יגדל על פי רווחי המזהם

עיקרו של החוק הוא באפשרויות הענישה הכלכלית שהוא מעניק לזרועות האכיפה. החוק החדש מאפשר הכפלה של הקנסות הפליליים הבסיסיים ברוב החוקים הסביבתיים, ובנוסף מסמיך את בתי המשפט להטיל קנסות בשיעור הרווח או החיסכון שהפיק המזהם מהזיהום לו גרם. המשמעות היא שככל שהזיהום חמור יותר או לחילופין מניב למזהם רווח או חיסכון כספי גדול יותר - כך ניתן לקנוס אותו בקנס גבוה יותר.

מחירון לפני/אחרי של כמה מהעונשים שהוחמרו בחוק "המזהם משלם"

העבירה	לפני	אחרי
זיהום מי נחל, אגם או נהר	מאסר שנה 350 אלף שקל	3 שנות מאסר עד מיליון ו-400 אלף שקל
הזרמת שמן לים	294 אלף שקל	3 שנות מאסר עד מיליון ו-100 אלף שקל
השלכת פסולת ללא רישיון תוך זיהום ים	אין עיצומים כספיים	מזהם שאיננו תאגיד 300 אלף שקל ובהתאם לגודל התאגיד עד 2.4 מיליון שקל
גרימת נזק ממשי לסביבה החופית או חסימת מעבר לחוף ים	חצי שנת מאסר 800 אלף שקל	שלוש שנות מאסר מיליון ו-600 אלף שקל
השלכת פסולת במקום אסור תוך גרימת נזק או זיהום ממשי לסביבה	3 חודשי מאסר	3 שנות מאסר
השלכת צמיגים שלא כחוק	134 אלף שקל	3 שנות מאסר 400 אלף שקל
הצתה של חלק מיער	100 לירות	67 אלף שקל
כריתת עץ מוגן	50 לירות	26 אלף שקל

 

כלי נוסף שמאפשר החוק הוא הטלת עיצומים מנהליים על תאגידים מזהמים כאמצעי להטיל עליהם עלויות כספיות גבוהות וזאת במקביל להליך הפלילי. העיצומים תלויים ביחס לגודלו של התאגיד, ויכולים להגיע עד כדי 2.4 מיליון שקלים. זאת ועוד, בעתירה מנהלית, להבדיל ממשפט פלילי, נטל ההוכחה המשפטית הוא על העותר (המזהם) וההליך הוא קצר ומהיר - בשונה מהליכים דומים שמתנהלים כעת על זיהום שנגרם לפני מספר שנים. מנגנון זה כבר מיושם בחוק "אוויר נקי", שנכנס בשבוע שעבר לספר החוקים, וכעת הוא הוכנס גם לחוק החומרים המסוכנים ולחוק מניעת זיהום ים.

אמצעי חשוב נוסף שמעניק החוק לרשויות המקומיות טמון ביכולתן לתקן מפגעים סביבתיים, ולגבות את ההוצאות - ואף כפל ההוצאות - מהמזהם.

החוק מתייחס גם לפעילות של חברות שגורמת לזיהום בלתי נמנע, שבגינו הן מקבלות היתר מיוחד לזהם במגבלות מוסכמות. לצורך זה קובע החוק חובת היטל, שלפיה גם מי שפוגע בסביבה ברישיון יצטרך לשלם היטל כספי על הנזק שהוא גורם. חובה זו נכנסה, למשל, לחוק שמירת הסביבה החופית, וכך כל מי שהותר לו לגרום לזיהום בים ממניעים וסיבות שונות, חייב לשלם על כך היטל. המטרה היא לתמרץ תאגידים לעבור לטכנולוגיות נקיות ולהפחית את רמות הזיהום שלהם, גם כשאלה בגבולות המותר.

החוק גם מחליף ומעדכן חלקים משמעותיים של החקיקה הסביבתית בארץ, שלעיתים נשענה על הוראות מנדטוריות. הוא מעדכן את סעיפי הענישה בשורה ארוכה של חוקים ומציב אותה עד לשלוש שנות מאסר - כמו למשל בעבירות על חוק המים, חוק שמירת הניקיון או חוק החומרים המסוכנים.

יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ אופיר פינס (עבודה) הביע סיפוק לאחר אישור החוק. לדבריו, חוק "המזהם משלם" משלים את מהפכת החקיקה הירוקה בכנסת ומצטרף לשני חוקים סביבתיים מקיפים שאושרו במהלך מושב הקיץ המסתיים בימים אלה – "חוק אוויר נקי" ו"אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים".

"שלושת החוקים יוצרים יחדיו טבעת משפטית וכלכלית מהודקת סביב המזהמים הגדולים בישראל. הכנסת תעמוד על רגליה האחוריות במאבק על תקציב ראוי למשרד להגנת הסביבה כדי שהחוקים הללו לא יישארו על הנייר וההבדל יורגש בשטח".

עמית רבין, רכז הפעילות של הקואליציה לבריאות הציבור: "זהו ניצחון חשוב לשוחרי הסביבה, אנו נעמוד על אכיפתו. היום הכנסת אמרה למזהמים שזה כבר לא משתלם לזהם. אני רוצה להודות לפעילי 'מגמה ירוקה' ועמותת אל"ס (ארגון למען הסביבה) שדחפו את הצעת החוק והביאו אותה יחד עם חברי הכנסת לידי מימוש".