מציאות מדומה

יום שלישי השבוע, עזה נבלעת בחום אוגוסט. מדרום לקיבוץ כרם שלום פורקים מנופי ענק קרוואנים שהובאו ממעבר הגבול הישן, 400 מטר מערבה מכאן. חומות בטון ענקיות נועדו למנוע ירי בכינון ישיר ובתווך עבודה נמרצת: ישראל בונה מסוף גבול חדש להעברת סחורות לעזה. מיליוני שקלים ועמל של מאות אנשי מערכת הביטחון מושקעים בהאצת הזרמת סחורה לעזה - כאילו שעת שלום זו, לא ערב מלחמה.

מסתבר שממשלת ישראל פועלת מכוח האנרציה, בלחץ אומות העולם. גם הפוליטיקאים יודעים שההשקעה עלולה לרדת לטימיון, כמו שקרה למשל בטרמינל ארז השומם. למשל סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, שהגיע למקום כדי לבחון את קצב העבודה. הוא היה רוצה לראות את התהדייה נמשכת ואת מעבר כרם שלום החדש מכניס מעל 100 משאיות סחורה ישראלית מדי יום לעזה.

"זה אינטרס שלנו ושל הפלסטינים", מבהיר וילנאי. אלא שגם הוא, מי שהיה אלוף פיקוד הדרום וסגן הרמטכ"ל, מודה שהתמונה הפסטורלית הזאת עלולה להתחלף ברגע בתמרות אש ונחלי דם. אז, סבור גם סגן שר הביטחון, ישראל תידרש לפעולה צבאית. בינתיים? בינתיים מבחינתו יש להשלים את המעבר.

וילנאי בכרם שלום. תידרש פעולה צבאית (צילום: אסף רביץ, משרד הביטחון)

וזה הקונפליקט הנוכחי של ממשלת ישראל. מול חמאס המתעצם לקראת עימות צבאי, ישראל מנסה להוכיח לעולם שהיא בסדר. היישות החמאסית נתמכת איראן, הפכה לגידול ממאיר בחצר האחורית. אבל בממשלה אין היום מי שיחליט אם יש לנו מלחמה או שלום עם עזה. המצב הפוליטי הנוכחי - ממשלה גוססת המדדה את דרכה החוצה - לא מאפשר לעובדות להפריע להקמת פילים לבנים.

על כך אמר השבוע חבר הקבינט לביטחון לאומי: "כבר 60 שנה אין לנו פתרון לעזה. עוד שלושה או שישה חודשים לא ירעו בהרבה את המצב". חבל שהוא לא שמע את אנשי ניר יצחק, כרם שלום וכפר עזה, המתחננים לממשלה לגייס בימים אלה עוד 500 מליון שקלים להקים חדרי ביטחון, לפני שתתחדש שם המלחמה.

גם בצפון - השקט שלפני הסערה

בסוף השבוע הזה, כמו הקודם, ימלאו הגליל והגולן מטיילים. בעלי הצימרים אומרים שהייתה ירידה של 20 אחוז בתפוסה, בגלל ירידת מפלס הירדן, הנחלים והכנרת. אלא שבפועל היו הכבישים מלאים וחופי הכינרת עמוסי בית ישראל, על טפו וזקניו.

 שקט בצפון, לפחות בחלק שלנו. לצערנו מראית העין הזאת מטעה, שלא לומר מוליכת שולל. מדובר בשקט שלפני הסערה.

על פי דיווחי המודיעין בישראל, כפי שעלו בפני שרי הקבינט השבוע, חיזבאללה נערך לעימות הבא. נשק ואמצעי לחימה מועברים ללבנון כמעט בלי הגבלה, והחידוש האחרון הוא הכוונה לרכוש מערכות טילים נגד מטוסים. למעשה, אין אפילו צורך במודיעין - מספיק לקרוא את הצהרת ממשלת האחדות הלבנונית החדשה, המתירה המשך פעילות "ההתנגדות להחזרת אדמות לבנון הכבושות".

בכינוס הקבינט לא התקבלו החלטות של ממש. יש אולי קריאה מעורפלת להכבדת היד על סוריה - המדברת כזכור בעקיפין עם ישראל על שלום תמורת הגולן - לעצור את ההברחות. יש ניסיון לבחון יישום מדוקדק יותר של החלטה 1701 על ידי כוח יוניפי"ל. אך בפועל, כאשר אולמרט חוזר ואומר שהצפון לא היה כה שקט כבר הרבה שנים, הוא מורח את המציאות הקשה.