שתף קטע נבחר

 

פלפס אחרי ההיסטוריה: "לא אשכח את זה לעולם"

אחרי שזכה בזהב שמיני בבייג'ינג 2008, מלך הבריכה עלה להתחבק ולהתנשק עם מקורביו ביציע: "זו חוויה מדהימה, אני רק רוצה לראות את אמא". ומי לא שותף לחגיגה? מארק ספיץ: "הוועד הבינלאומי מזלזל בי ולא הזמין אותי"

מארק ספיץ OUT, מייקל פלפס IN. ביום הנעילה של תחרויות השחייה בבייג'ינג 2008, תשעה ימים אחרי שהחלו, ו-36 שנה אחרי השיא המדהים שקבע ספיץ במינכן 72', היורש מבולטימור הרגיש סוף סוף חופשי מספיק כדי להבין שהמטרה - 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת - הושגה ואפשר לצאת קצת מהשגרה.

 

בכל אחת משבע הפעמים הקודמות בהן קיבל מדליית זהב על הפודיום באולימפיאדה הנוכחית, התרגלנו לראות את פלפס מחייך ללא הרף, לעיתים במבוכה, מסתכל לעבר היציעים ולאחר מכן מצטלם עם הזהב ודגל ארצות הברית. הבוקר (א') בשעה טובה, אולי לרגל השיא המדהים שקבע, הוא הראה קצת יותר אנושיות ורגישות מהרגיל.

 

מיד אחרי שקיבל מנציג ארה"ב בוועד הבינלאומי את הזהב השמיני שלו ואות הוקרה מיוחד על שבירת השיא של ספיץ, פלפס טיפס מעל צבא הצלמים בקוביית המים ועלה ליציע להתחבק עם אמו הנרגשת. בפעם הראשונה בבייג'ינג, פלפס יצא מהמסגרת, התחבק והתנשק עם מקורביו ביציע ואף הזיל דמעה, בעיקר עם אמא דבי היקרה. אותה דבורה, שבגלל המריבות הרבות שלה עם אביו, שוטר לשעבר בבולטימור, הילד הצעיר מייקל פרד פלפס החל בזמנו לשחות (ברח מהבית לבריכה כדי לא להיות עד לעימותים הלא נעימים בין הוריו).

 

"אין לי מילים לתאר את מה שאני מרגיש", בחר פלפס לפתוח את תגובתו אחרי השיא המדהים באותן מילים אותן אמר גם בשבת, אחרי שהשווה את ההישג של ספיץ. "החברים שלי לנבחרת היו מדהימים. בזכותם הצלחתי לעמוד במשימה שלי. זה רק מראה איזו נבחרת גדולה יש לנו וכמה חשובה הרוח הקבוצתית כדי להגיע להישגים. מדהים להיות חלק מזה".


פלפס חוגג את ההישג עם אמא דבי (רויטרס)

 

אחרי שסיים לפרגן לאחרים, הפנומן התחיל סוף סוף לדבר על עצמו: "זו חוויה מדהימה, בשבילי מדובר בחלום ילדות. כל הדבר הזה, לזכות בתחרות אחרי תחרות, מהפרש של מאית השנייה עד לשיא עולם היום. זה דבר מדהים. לא אשכח את זה לעולם".

 

פלפס, שהמוטו שלו בחיים הוא 'אני שונא להפסיד', סיכם את מה שהרגשנו כולנו מאז תחילת האולימפיאדה: "זה רק כיף, אין מילה אחרת לתאר את זה. רציתי להשיג משהו שאף אחד אחר לא השיג קודם והצלחתי. במשחה אחד נכנסתי עם הראש בקיר כדי לנצח במאית השנייה ובכל האחרים שיפרתי את הזמנים שלי וקבעתי שיאי עולם".


אחרי אמא, פלפס התפנה לחבק את אחיותיו (AFP)

 

ולסיום, לפני שעזב בפעם האחרונה את המקום אותו לא ישכח לעולם, הכריש מבולטימור חזר על המסר האהוב עליו, אותו צריך לשנן כל ילד בעולם שרוצה להתחיל להתאמן בענף כלשהו: "הדבר הגדול והחשוב מכולם הוא שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. כל מה שצריך זה דמיון וכוח רצון. אני לא יודע לתאר מה אני מרגיש כרגע, יש בי כל כך הרבה אמוציות, אבל אני רק יודע שאני רוצה ללכת לראות את אמא שלי".

 

ואכן, רגע לפני שנפנף לשלום בפעם האחרונה ל-17 אלף המעריצים ביציעים ונעלם במסדרון השחיינים, מייקל פרד פלפס הלך שוב ליציע של אמא דבורה, התחבק והתנשק איתה שוב ושוב. אולי 8 פעמים, אחת על כל מדליית זהב, כראוי לאם שהביאה לעולם ספורטאי על מהסוג הזה.


מארק ספיץ לא הגיע, הטורפדו איאן ת'ורפ דווקא כן (רויטרס)

 

ספיץ ראה בטלוויזיה את היורש: "שכחו אותי, זה לא מכובד"

למרות שפירגן ליורשו לאורך כל הדרך, מי שלא בדיוק שמח עד הסוף בבוקר ההיסטורי הזה היה מארק ספיץ. השחיין היהודי, שהחזיק בשיא המדליות

האישיות לאולימפיאדה עד להישג של פלפס הבוקר, כועס על הוועד האולימפי הבינלאומי, שלא הזמין אותו להיות נוכח באירוע ההיסטורי.

 

"אני מרגיש שמזלזלים בי. מעולם הם לא הזמינו אותי למשחקים האולימפיים. ברור שיכולתי להגיע בעצמי, אבל לא הולכים למשחקים רק כדי להגיד 'הייתי שם'. במיוחד לא במקרה שלי, אחרי כל מה שעשיתי", אמר ספיץ הפגוע.

 

שחיין העבר לא חסך במילות ביקורת: "לא מכובד בכלל שהוועד הבינלאומי שוכח אותי בצורה הזו. לא חשבתי שיהיה עליי לראות את מייקל שובר את השיא שלי כמו כל אחד אחר, באנונימיות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים