מחקר: זיהום חקלאי יוצר "שטחים מתים" בחופים

הים בדרך כלל שוקק חיים - מדגים ויונקים ועד יצורים מיקרוסקופיים וצמחים. אך זיהום של מקורות מים הזורמים לים גורם להתפשטות של "שטחים מתים" ליד החופים. שטחים אלה הורעלו על ידי חומרים כימיים שונים וכעת אין בהם חמצן - הדרוש לקיום חיים. בסוף השבוע הודיעו מדענים כי "השטחים המתים" ליד החופים מתרבים בקצב מדאיג.

החומרים הגורמים להרעלה הם חנקן וזרחן, שמקורם בחומרי דשן חקלאיים. הם נשטפים בגשמים וזורמים לים בערוצי נחלים ונהרות. יחד עימם חודרים לקרקע כימיקלים רעילים נוספים כתוצאה משריפה של דלק ופחם בתחנות כוח וממנועי מכוניות. כשהם נשטפים לחופים הם יוצרים את אותם אזורים מתים מחוסרי חמצן.

על פי ממצאי המחקר, שפורסמו בירחון "סיינס", בעשור הנוכחי לבדו עלה מספרם של "השטחים המתים" בעולם בשליש, והוא עומד כעת על כ-405. מקבצים של "שטחים מתים" שכאלה נמצאים לחופי ארצות הברית ואירופה. יחד, הם מכסים שטח של 152 אלף קמ"ר.

"השטח המת" הגדול ביותר, מתפרש על פני כ-48 אלף קמ"ר בים הבלטי. שטח גדול נוסף נמצא במפרץ מקסיקו ליד שפך נהר המיסיסיפי. "שטח מת" גדול נוסף נמצא ליד שפך נהר הינגצה בסין.

"זוהי אינה בעיה מקומית או אזורית, כפי שסברו עד כה", אמר רוברט דיאז, מהמכון למדעי הים בוירג'יניה. "זוהי בעיה גלובלית. רוב החומרים מקורם בחקלאות אך חלקם מגיע מהתעשייה, בעיקר ממגזר הפקת החשמל".

על פי המחקר, שבוצע בשיתוף אוניברסיטת גטבורג בשבדיה, מספרם של "השטחים המתים" החל להכפיל את עצמו בכל עשור החל משנות ה-60. בסוף שנות ה-90 היו 301 "שטחים מתים", לעומת 132 בסוף שנות ה-80, 63 בסוף שנות ה-70, ו-39 בסוף שנות ה-60.

לדברי החוקרים, "שטחים מתים" צריכים להחשב כאיום משמעותי על הסביבה האקולוגית הימית, בדומה לדיג בלתי חוקי, אבדן שטחי מחייה, פיתוח אנושי והתפתחות של אצות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

"השטחים המתים" נוצרים כאשר חומרי תזונה מרובים, כמו חנקות וזרחן, חודרים למים סמוך לחופים ומזינים את האצות באזור. כאשר האצות המיקרוסקופיות מתות, הן שוקעות לקרקעית ושם משמשות מזון לבקטריות שזוללות את כל החמצן המומס בצמחים ובמים. כתוצאה מכך, יש שטחים נרחבים של קרקעית הים שאין בהם מספיק חמצן מומס כדי לתמוך בקיום חיים.

"דגים יודעים לחמוק מ'שטחים מתים'", הסביר דיאז. "כשרמת החמצן יורדת, הם עוזבים. הם לא נשארים באזור. גם סרטנים ולובסטרים יודעים לברוח. הבעיה היא עם בעלי חיים איטיים יותר שחיים על הקרקעית כמו תועלים או צדפות או חסרי חוליות קטנים. לרוב הם מתים מחוסר חמצן. אלה הם בעלי חיים שנמצאים בתחתית מארג המזון בים; כשהם מתים, לבעלי חיים גדולים יותר אין מה לאכול... וכן הלאה".