בנק ישראל: הפורשים ישיבו עשרות מליוני שקלים
משבר השכר בבנק ישראל הגיע לסיומו, לאחר שבית הדין לעבודה קבע כי העובדים שפרשו ישיבו הטבות פרישה חריגות. חשיפת הטבות השכר פתחה דיון ציבורי וביקורת נרחבת על הבנק; חובת ההשבה תחול על עובדים שפרשו משנת 1998
עובדי בנק ישראל שפרשו בעשר השנים האחרונות יידרשו להחזיר לבנק עשרות מיליוני שקלים, שקיבלו כהטבות פרישה חריגות, כך לפי פסיקת אב בית הדין לעבודה בירושלים, אייל אברהמי, שפורסמה היום (ד'). הפסיקה חותמת את משבר השכר
בבנק ומשלימה את הסכם השכר
החדש שנחתם בסוף 2007. סוגיית החזר הטבות הפרישה היתה אבן הנגף העיקרית שעיכבה את חתימת ההסכם עד שהוחלט להשאיר אותה להכרעת בית הדין כך שתתקבל כחלק מההסכם.
בית הדין קיבל את עמדת הבנק והממונה על השכר לפיה השבת ההטבות תחול על העובדים שפרשו משנת 1998, לעומת עמדת ועד העובדים וההסתדרות שדרשו כי ההשבה תחול על הפורשים מ-2003. משמעות הפסיקה שהיא תחול על כ-200 עובדים, אבל בהיקף שונה של החזרים. מאות עובדים שפרשו לפני 1998 לא ייפגעו, אבל גם תשלומי הפרישה שלהם נמוכים בהשוואה לאלה של העשור האחרון.
השתתף בהכנת הידיעה: אמנון מירנדההטבות השכר והפרישה המופלגות של עובדי הבנק פורסמו בדו"ח חריף של מבקר המדינה לפני כשלוש שנים. הדו"ח פתח מחול שדים ציבורי והחריף את המשבר שהתפתח קודם לכן על אש קטנה בין העובדים לממונה על השכר באוצר. המשבר החל לאחר שפג תוקף הסכם השכר הקודם, עקב דרישת הממונה לקצץ בשכר ובעיקר בהטבות כתנאי להסכם שכר חדש. העיצומים שהפעילו העובדים העבירו את המשבר לבית הדין.
דו"ח המבקר אינו קביל
מכה קשה למאבק נגד הטבות השכר בבנק ישראל
צבי לביא
בית הדין לעבודה בירושלים פסל את מסמך הנימוקים להשבת כספי ההטבות ששולמו לבכירי בנק ישראל, שהגישו הממונה על השכר באוצר ופרקליטות המדינה; המסמך התבסס על ממצאי מבקר המדינה בנושא, אך החוק קובע כי דו"חות המבקר לא קבילים משפטית
ההחזרים שיידרשו הם מהתשלומים שהעובדים קבלו כפדיון ימי מחלה וחלק מימי ההשתלמות שלא נוצלו בתקופת עבודתם. העובדים שפרשו בין 1998 ל-2003 יחזירו חלקים מתשלומים אלה בשיעור עולה לפי שנת הפרישה, 5% בשנה הראשונה, 10% בשנייה וכן הלאה.
עובדים שפרשו מ-2003 יידרשו להחזיר כל סכום שקבלו מעל 1.6 מיליון שקל. אבל אם תקרת פדיונות הפרישה שלהם מתחת ל-1.6 מיליון שקל, הם יחזירו חלק מהרכיבים של ימי המחלה וההשתלמויות, אף זאת בשיעור עולה לפי שנת הפרישה, אולם בקצב שונה - החל ב-5% בשנה הראשונה ועד 47% השנה.
הטבות רבות נשארו
עם זאת עדיין יישארו בידי הפורשים סכומים לא מבוטלים (מעבר לפיצויי פרישה ותשלומי חובה אחרים שלא ניתן לגעת בהם). שכן עובדי בנק ישראל נהנו ממגוון רחב של הטבות שניתן לפדות בפרישה וחלקן לא נפגע, ובהן פדיון חודשי הסתגלות או סוגי השתלמויות. התקרה של 1.6 מיליון היתה עמדת הבנק שהתקבלה בפסיקת בית הדין.לעומת זה קיבל בית הדין את עמדת הממונה על השכר, לפיה תנאים שונים של עובדים קיימים שנהנים מפנסיה צוברת יהיו כמקובל בשירות המדינה כיום. כך למשל הם לא יהיו זכאים לדרגת פרישה שעד היום הקפיצה אותם בשתי דרגות. בניגוד לעמדת האוצר, החליט בית הדין כי טענת העובדים לגבי שחיקה בתנאים שלהם לעומת משרדי הממשלה תיבדק החל מ-2006 ולא מ-2002 לפי דרישתם. הממונה על השכר דרש שהבדיקה תתחיל משנה זו.
הממונה שפרש לאחרונה, אלי כהן, סירב לחתום על הסכם השכר כשהסוגיות הנ"ל טרם הוכרעו בבית הדין. זאת לאחר שבהסכם נמשכו רוב ההטבות שניתנו בעבר לעובדים הקיימים אם כי בהיקף מצומצם. לעומתם יסבלו עובדים חדשים שהתקבלו לאחר חתימת ההסכם מתנאי שכר נחותים בשיעור 40%-15% והיקף הטבות קטן יותר מהקיים.
בנק ישראל ברך על הפסיקה. ראש האגף למשאבי אנוש רפי לנקרי שאמור להוציא אותה לפועל, ייצג את הנהלת הבנק במו"מ על הסכם השכר, לאחר שקודם לכן כיהן כיו"ר ועד העובדים והגה בשעתו את מתווה השבת הכספים שהתקבל בעיקרו בפסיקת בית הדין. לנקרי מועמד כיום לתפקיד מנכ"ל הבנק.
גם במשרד מבקר המדינה בירכו על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים: "עמדת משרד מבקר המדינה היא כי כל עובד בשרות הציבורי שקיבל סכומים שלא כדין יאלץ להחזירם במלואם".
השופט אברהמי סיכם את הכרעתו במחמאה לעובדי הבנק, ש"עושים את מלאכתם נאמנה בעבודה חשובה וחיונית", בתקווה שמעתה הם "יוכלו להמשיך בעבודתם המצוינת כבעבר" לאחר שוך הסערה שבה נפגעו יחד עם הבנק מהסכסוך המתוקשר.
ייצג את הבנק. רפי לנקרי
צילום: צבי לביא
מומלצים
