שתף קטע נבחר

היי סקול ציניקל

סדרת האנימציה "דריה" בישרה את השתלטות התוכן הלא-מוזיקלי על ערוץ MTV. סרט הטלוויזיה של "דריה" ששודר אצלנו, מוכיח את הרלוונטיות של הגיבורה הצינית גם שמונה שנים אחרי

קיץ 2000 היה קיץ משמעותי, כך לפחות חושבים כמה אנשים בקיץ 2008. במאי 2000 הגיעה לקיצה השבע "בוורלי הילס 90210" ובאוגוסט של אותה השנה שידרה רשת MTV את סרט הטלוויזיה "?Is It Fall Yet".

 

אמש, כשהלילה עמד כפסע בין תלמידי ישראל לבין חזרתם ללימודים, ובעוד שבארצות הברית מתכוננים לעלייתה של סדרת הבת של "בוורלי הילס 90210" באותה מידה בה ציפו להכרזת סגניהם של אובאמה ומקיין, החליטו בערוץ ניקלודיאון לשדר ב-19:45 את הסרט המצויר ההוא מקיץ 2000, סרט שהולם היטב ללוות את נשמת אפו האחרונה של החופש הגדול.


דריה. ארכיטיפים טיפוסיים של תיכוניסטים אמריקאים

 

כמו"90210" הממשמשת ובאה, גם "דריה" נולדה כסדרת בת. היא הגיחה אז מרחמה של סדרה מצוירת אחרת של MTV, "ביוויס ובאטהד". "ביוויס ובאטהד" נקראה על שמם של צמד כוכביה, נערים מצוירים מכוערים שנהגו להעיר על קליפים ומדי פעם חבשו את ספסל הלימודים. שם, צופי MTV נתקלו לראשונה בדריה, מתבגרת פריפריאלית שנונה, בעלת הומור מעודן שנגד את ההומור הוולגרי של ביוויס ובאטהד. כל זה אירע בימים בהם בני נוער בישראל עדיין צפו ב-MTV. באותם ימים, שודרו שם יותר קליפים מסדרות ריאליטי, וסדרות הערוץ הבודדות סבבו בעיקר סביב מוזיקה, אולי כדי להצדיק את קיומה של האות M שבשם הערוץ. 

 

"דריה" היתה אחת ממבשרות השתלטות התוכן הלא מוזיקלי על הערוץ, וזאת למרות שהסדרה עצמה חשפה את אוזני צופיה הרבה שירים חדשים, ששימשו רקע לסצנות רבות. מאותה סדרה נולדו שני סרטי טלוויזיה קיציים, אחד מהם שודר אתמול. אלה מתלמידי ישראל שהצליחו להתאפק שלא לארגן את התיק לבצפר או לצפות ב"חשופים" וצפו בסרט הזה, זכו לצפות בחומרי ארכיון מאותם ימים רחוקים.

 

בסרט מתואר קיץ משמעותי אחד בחייה של דריה מורגנדורפר, תיכוניסטית אינטלקטואלית צינית ומורבידית, נערה חתומת מבע, עגולת משקפיים וחדת לשון. נערי התקופה הנוכחית יכלו להיתקל אתמול לראשונה אולי במשפחת מורגנדורפר ובה אם קרייריסטית, אב היסטרי וטיפש ושתי בנות מתבגרות: דריה החכמה והרצינית וקווּין היפה והשטחית. הם יכלו לפגוש נציגים נבחרים מפוקדי בית הספר התיכון בעיירה לונדייל – כולם ארכיטיפים טיפוסיים של תיכוניסטים אמריקאים מהפרברים. ולמרות זאת, כולם אומרים משהו חדש על הסטריאוטיפים האלה.

 

ילדות קצת אחרת

נוער 2008 יכול היה לפגוש אתמול את ג'יין, חברתה הבוהמית ומחודדת הקארה של דריה, את טום סלון, הבחור שדריה יוצאת איתו, את חברותיה מטופשות הדיבור של קווין, ואת טרנט, אחיה הרוקר של ג'יין. נערי אותה תקופה שזקנו מאז ושלט הטלוויזיה שלהם נחת בטעות על "ניקלודיאון" זכו להתרפק בערגה על קולה הצרוד של דריה ועל צפצופיה של אחותה הפופולרית (וחברת מועדון האופנה). שתי הקבוצות הללו יכלו לבדוק באמצעות הסרט, האם נס ליחה של דריה מורגנדורפר. 

 

דריה עובדת במחנה קיץ, ומתקשה להסתגל לנוכחותו של חבר בחייה, במיוחד כשהוא בא ממשפחה בזויה (כלומר, עשירה נורא ומטילת מורא) וכשהחברה הקודמת שלו היא משהו שדריה מתקשה לשים מאחור (אולי כי מדובר בג'יין, חברתה הטובה ביותר). קווין מנסה להשכיל באמצעות מורה פרטי ונדלקת עליו וג'יין זוכה לחיזור מצד אמנית דו מינית. הסרט נחתם עם בואה של שנת הלימודים החדשה.

 

בערוץ הילדים, אגב, ציינו את תום הקיץ עם "היי סקול מיוזיקל", העכשווי יותר, והחתרני כמו דובון אכפת לי. מול המלאכותיות המתיילדת של "הייסקול מיוזיקל" זורח בגאון התחכום המעודן של "דריה". מול הדידקטיות והדקדנטיות של "בוורלי הילס 90210" מנצחת היומיומיות האגבית והאמיתית של "דריה" המצוירת.

 

נכון, שחקן הפוטבול וחברתו המעודדת הם דמויות קרטוניות ביותר, והדילמות של דריה נפתרות מהר וטוב מדי. אבל הדיאלוגים המהירים והתיאורים הכנים של יגון הנעורים הופכים את "דריה" לרלוונטית גם כעבור שמונה שנים. או בפרפראזה על השיר של טרנט שמבשר את סוף הסרט ומקונן על קץ החופש הגדול: כשהחייזרים יבואו, כשכשקרני המוות יזמזמו, כשהכל יקרוס, עדיין נהיה חברים מחורבנים. של "דריה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים