שתף קטע נבחר

השיר שלו

כשגולן אזולאי התחיל לנגן על העוּד המוזיקה שלו השתנתה, והוא חזר לשורשים: לפיוטים מבית הכנסת, לשמחה, ולקדוש ברוך הוא. בראיון ל-ynet לקראת אלבום בכורה, הוא מספר שהיום כבר לא יסכים להשתתף ב"השיר שלנו" כי מתנשקים שם, ולא ישחק בשבת. כיפה הוא עדיין לא חובש, אבל כובע יש

איכשהו המוזיקה תמיד ליוותה את השחקן גולן אזולאי. לפני שנים כמעט חתם על חוזה לאלבום עם להקתו "גולן אזולאי והתערוכה", אך נסוג ברגע האחרון, ובתפקידיו הטלווזיונים המוכרים נשא את הגיטרה כששיחק את סמל פרקש ב"טירונות", וניגן על העוּד ב"השיר שלנו". אבל רק כיום, ארבע שנים אחרי שהתחיל לעבוד על אלבום הבכורה "בדרך אל הלב" וכשהוא בתהליכי חזרה בתשובה, הוא משחרר סינגל חדש, המובא כאן לראשונה.

 

"אמנם התמקצעתי במשחק, אבל המוזיקה תמיד היתה איתי", אומר אזולאי בראיון ל-ynet. "גדלתי על פיוטים ומוזיקה מזרחית, ושמעתי את זה כילד בבית הכנסת בקריית שמונה, אבל משום מה תמיד הלכתי לכיוון של הרוק - בוב דילן ולו ריד. לפני שלוש שנים, כשהתחלתי לנגן על העוּד, המוזיקה שלי השתנתה. חזרתי לשורשים, ורק אז גיליתי כמה זה בתוכי".

 

אזולאי מסביר שחלק ניכר מהשירים באלבום החדש עוסקים ביחסים שבין אדם למקום, אבל מנקודת מבטו שלו. משהו בגובה העיניים. "אני עושה התבודדויות ומדבר עם הקדוש ברוך הוא", הוא אומר, "הוא החבר שלי, הוא הבורא שלי, ואני משוחח איתו כל הזמן. זה גם עובר לטקסטים.

 

"אני תמיד מחפש איך להגיע לדברים מהעומק, אבל מתוך שמחה. רבים מבלבלים בין עומק לכבדות, אבל מי שמסתכל פנימה מגלה שברוב המקרים הבסיס הוא דווקא שמחה, וזה הבאלאנס שאני מחפש - שיהיה נוגע, עמוק וקליל".

 

אל תגידו לו טרנד

זה לא סוד שבשנתיים האחרונות המוזיקה מהמקורות הפכה לדבר הכי חם בשוק, אבל רק אל תגידו לאזולאי שמדובר בטרנד. למשמע המילה הזו, הוא מתחיל בנאום חוצב להבות: "מה זה טרנד? המילה טרנד היא בעצמה טרנד שצריך

להיעלם. מי שמשתמש במילה טרנד כדי לתאר את החזרה למקורות הם אנשים 'רחוקים' שמפחדים מהקירבה לקדוש ברוך, ורוצים להפוך אותו לטרנד. מה שקורה עכשיו זו חזרה לשורשים, החילוניות היא טרנד.

 

"אנשים היום מחפשים עומק, פנימיות, אמת. אנשים רוצים להתקרב לעצמם, לזהות שלהם, לשורשים. הם יותר שמחים והיצירה יותר מעניינת. איפה הטרנד פה? זה התהליך הכי טבעי. לומר על זה טרנד זה תהיות של ציניקנים. ג'ינס אולי יכול להיות טרנד, שירת הלווים - לא".

 

ובכל זאת, בעוד שדוד ד'אור, שלמה גרוניך ואהוד בנאי מוציאים אלבומים שכל-כולם ציטוטים ישירים מהמקורות, אזולאי מעדיף להעניק את הפרשנות שלו לדברים. הוא כותב טקסטים על אלוהים, קודש, נשמה ונפש, אבל במילים שלו. "כדי שתהיה קדושה", הוא מסביר, "לא הכל חייב להישמע כמו שיעור בבית מדרש. כאמן, יש לי צורך להביע את הפנים שלי, ולכן אני כותב את השירים. אני שואב המון השראה מהמקורות, אבל השירים מביעים את מה שאני - בדיוק כמו שתהלים מביעים את הפנימיות של דוד המלך". 

 

ה"דוסומטר"

אזולאי מופיע היום עם התזמורת האנדלוסית, משחק בהצגה "תיבת נח" בתיאטרון הילדים של אורנה פורת, עובד על "חכמי אשכנז" - סדרת המשך ל"חכמי ספרד" שעשה בעבר, ומשתתף בהצגות נוספות. תעסוקה יש ברוך השם, אבל בגבולות

חדשים. כיום הוא כבר לא ישתתף בסדרה כמו "השיר שלנו".

 

"אני לא אשחק היום במשהו שאני צריך להסתיר מהילדים שלי", הוא אומר. "תפקיד שצריך להתנשק בו - אני מוותר עליו. אני לא משחק במשהו שהוא לא צנוע, וגם לא משחק בשבת. להקפדה יש מחיר, אבל המחיר גבוה הרבה יותר כשמה שאתה עושה עומד בסתירה למה שאתה חש בפנים".

 

אזולאי מקפיד על כשרות, שומר שבת, מתפלל בבית הכנסת בשישי-שבת, וכשהוא מצליח - אז גם בשחרית של ימי חול. את הכיפה הוא ממיר בכובע. פעם לא היה אפשרי להיות בתחום 'ההלכה בטריקו' - אבל היום זה השתנה, טוען אזולאי ומסביר שאת ההשראה הוא שואב מהרב קרליבך וכמובן מימימה (ימימה אביטל, פסיכולוגית ומיסטיקנית שומרת מצוות, שהותירה אחריה תורה רוחנית פופולרית בשם "לימוד חשיבה הכרתית" - י.פ).

 

נס מוזיקלי

השיר "אדון מנהל" הוא הסנונית השנייה מהאלבום, אחר "תן צ'אנס לאהבה". המילים הן למעשה פנייה ישירה לאלוהים: "אדון מנהל של כל העולם, זה הפסנתר קורא לך. לשיר איתו ולדבר איתו, מה ששנים יושב לי על הלב". על הלחן אחראי מוריס אל מדיוני, חתן פרס מוסיקת עולם של הבי.בי.סי לשנת 2007.

 

אזולאי שש לספר על חבלי הלידה של הסינגל החדש: "היתה לי תקופה ארוכה של 'יובש' מוזיקלי. הייתי משוטט באינטרנט ומחפש שירים והשראה - בעיקר משירים אלג'יראים. אחד השירים שהכי תפס אותי היה "יא מעלם", שהתלהבתי ממנו

מאוד. אבל הסתכלתי על שם היוצר ואמרתי לעצמי 'איך אני אשיג אישור מהערבי האלג'יראי הזה?'

 

"בכל מקרה, החלטתי לכתוב מילים למנגינה ולדאוג לזכויות יוצרים אחר כך. לאחר זמן קיבלתי הזמנה לנגן עם התזמורת האנדלוסית, כשפתאום אני מגלה שהופעת האורח תהיה של אל מדיוני. לא האמנתי. אמרתי לעצמי 'זה נס. הקדוש ברוך הוא זימן לי אותו'. רק אז גיליתי שהוא יהודי, אבל יותר מכך - הוא נראה לי מוכר מאוד. שאלתי אותו 'תגיד לי, לא היית לפני כמה חודשים באשדוד?', ואז התברר שניגנו יחד באותו חדר בזמן שכתבתי את השיר. אז הוא לא רק נתן לי אישור, הוא גם הציע לי לנגן ולהקליט יחד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רפי דלויה
אזולאי עם העוד
צילום: רפי דלויה
השיר שלנו. לא צנוע
צילום: ישראל ברדוגו
מומלצים