אישור חוק פרידמן: "יום שחור" או "נקודת תפנית"

יום שחור לדמוקרטיה - או הסדרה מתבקשת? אישור הממשלה להצעתו של שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן לתיקון חוק יסוד: השפיטה, המצמצמת את זכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים, הכתה גלים בבית המשפט העליון. הבכירים בהווה מודאגים אך לא מדברים לציטוט, השופטים בדימוס עושים זאת בשבילם. ואילו בקרב בכירי המשפטנים באקדמיה השר זוכה ללגיטימציה - גם אם שאלת העיתוי נותרה בעייתית.

בשיחות סגורות בבית המשפט העליון נשמעו התבטאויות חריפות נגד הצעת פרידמן, בהן "יום שחור לדמוקרטיה הישראלית".

מי שעמדה עד כה במרכז ההתנצחות עם שר המשפטים, הנשיאה דורית ביניש, שומרת כרגע על שתיקה ולא הגיבה באופן רשמי.

בסביבתו של השר פרידמן אמרו כי מוטב שהמבקרים יקבלו את הכרעת הרוב שהושגה בממשלת ישראל. לאחר אישור הצעתו, אמר השר פרידמן: "זו נקודת תפנית ושלב חשוב בהחזרת יכולת המשילות לממשלה ובחיזוק מעמדה של הכנסת. בד בבד, הצעת החוק לא פוגעת בבית המשפט העליון, אלא מחזקת אותו".

שופט העליון בדימוס מישאל חשין אמר ל-ynet כי הוא דוחה מכל וכל את ליבת ההצעה, הקובעת שהכנסת תוכל לחוקק חוק שבית המשפט פסל. "משמעות הדבר היא לעשות חוכא ואיטלולא ממושג חוק העל", אמר חשין. "אם רוצים לעשות חוק שקושר את הכנסת לעניין, היה צריך לקבוע כי צריך רוב של 75 או 80 קולות. 61 חברי כנסת פירושו לעשות צחוק מהדבר".

חשין מאמין שהמוטיבציה של פרידמן לתיקון החוק אינה רלוונטית. "השאלה מה התוצאה ואיך זה משפיע על החברה. אני חושב שלהצעת החוק תהיה השפעה נוראה, וזהו דבר שלא מתקבל על הדעת", אמר, אך הוסיף שישנם בהצעה גם חלקים משניים הראויים לדיון.

"זכויות היסוד של המיעוט יישארו ללא הגנה"

שותפה נוספת להתנגדות להצעה היא שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר. לדבריה, על פי ההצעה הקיימת, הרוב יוכל לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט כדוגמת חופש הביטוי, כבוד האדם, ויוותר ללא סעד: "רוב של 61 חברי כנסת אינו ראוי. אם הייתי מתייחסת להצעת החוק הייתי עושה זאת במסגרת חוקה ומעגנת קודם בחוקה הגנה על זכויות האדם".

דורנר אף התפלאה על עיתוי העלאת התיקון, בשלהי כהונת הממשלה, ובאותו נושא התרעם גם השופט בדימוס יצחק זמיר:  "זה נראה הליך לחלוטין בלתי רגיל, וגם אם לגוף העניין הצעת החוק היתה הצעה טובה, לא זו הדרך להעביר אותה".

לדברי זמיר, "בכל מדינה מתוקנת קיימת חוקה שמגנה על סמכות בית המשפט מפני פגיעה של הממסד הפוליטי ואיננה מאפשרת מחטף מהסוג שנעשה היום", אמר זמיר. לדבריו, משמעות הצעת החוק כי המערכת הפוליטית יכולה ברוב רגיל לבטל לגמרי את קיומו של בג"ץ או את קיומו של משרד מבקר המדינה, וזאת תהיה המילה הסופית והאחרונה.

בניגוד לעמדה זו, מאמינה פרופ' רות גביזון שהצעתו של פרידמן "סבירה, שטוב שידונו בה. היא הרבה פחות דרמטית ממה שעשו ממנה". לדבריה, "ההצעה כבר עלתה בעבר ומנסה להכניס בעצם שני שינויים עיקריים: לייחד את הסמכות לבטל חוקים לבית המשפט העליון, ולאפשר לכנסת ברוב מיוחס לחוקק חוק שגובר על בית המשפט העליון.

"זהו צעד", מסבירה גביזון, "שגם הנשיא בדימוס, אהרון ברק, לא הביע התנגדות אליו". לדבריה, ברור לגמרי שהמאבק כאן הוא פוליטי. "אני בעד שסוגיות חוקתיות תוסדרנה באופן כולל, המצב כיום לא בריא".

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר כי בכוונתו לקבוע דיון בוועד המרכזי והוא מקווה שהוועד יקבל את עמדתו שיש למנוע את החקיקה להגבלת סמכות בג"ץ.

העיתוי - לא ראוי

ח"כ אורית נוקד מהעבודה, החברה בוועדה למינוי שופטים, חזרה על התנגדותה הנחרצת: "זהו יום הכיפורים של הדמוקרטיה הישראלית, חרפת השרים שהצביעו בעד המחטף החוקתי ערב סיום כהונת הממשלה תיזכר לדיראון עולם. יש לעצור את הרכבת הזאת עד לדיון ציבורי ענייני בנושא".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לחברי ועדת השרים לחקיקה, בדרישה לעכב את הדיון בהצעת החוק. בנוסף, טוענת האגודה לזכויות האזרח כי החלטת הממשלה הינה פגיעה אנושה בדמוקרטיה ו"מתכון לדיקטטורה של הרוב".