שתף קטע נבחר

היזהרו מבאז כמו של דב חנין

הבחירות בתל אביב מוכיחות את כשלי השמאל, שאמור לבנות עצמו צעד צעד, ולא לנהוג כמנהגם של סלבריטאים

יש באז בתל-אביב, שהמסר העיקרי מאחוריו הוא: "המועמדות של דב חנין לראשות העיר תהיה דגם לשמאל חדש בישראל". אני שותף מלא לתקווה שיקום שמאל חדש בישראל. אני שותף להרגשה שמפלגת העבודה התנוונה ומרצ לא הצליחה לפרוץ את המשבצת הקטנה והמיושנת שלה, וחד"ש היא כולה אנכרוניזם.

 

מפלגת שמאל חדשה היא צורך גדול, אפילו דחוף. ותל-אביב היא בהחלט מקום טוב להתחיל בו. הפיתוח והאנרגיה שהזרים חולדאי לעיר, ועל כך הוא ראוי לשבח, בהחלט לא התחלקו באופן שיוווני. רשימה מקומית שתיאבק לשיוויון יכולה לסמן כיוון ארצי. אבל אם רוצה מישהו לחסל את הסיכוי שזה יקרה, ילך בעקבות הדגם הנוכחי והבאז של דב חנין.

 

איפה יהיה חנין למחרת הבחירות? הסיכוי שהוא ייבחר לראשות העיר דומה לסיכוי שלי להיבחר לתפקיד האפיפיור. חנין הבהיר שאם לא ייבחר יחזור לכנסת. אבל שמאל של ממש מעולם לא שיחק משחקים כאלה. שמאל לא נעלם למחרת הבחירות. שמאל מבטיח לבוחריו לטפל במצוקות שלהם מהאופוזיציה בדיוק כמו מהקואליציה. שמאל של ממש בונה את עצמו צעד צעד, רוכש אמון בעבודה פרטנית, משכנע אנשים שיש קשר בין פוליטיקה של דיור לבין פוליטיקה של שלום, בין פוליטיקה של תכנון-רחוב לבין פולטיקה של השקעה בחינוך. את זה לא עושים בדילוג של חודשיים אל מערכת בחירות, שאחריו ייעלם האיש מחיי העיר, וישאיר אותנו עם חבורה של אלמונים שאין לנו מושג מה יעשו ואיך יעשו.

 

אם יש סיכוי למפלגת שמאל חדשה, צריך להניח שהיא תקבל בפעם הראשונה שהיא רצה מספר לא גדול של מושבים במועצת העיר. ואז צריך יהיה לבנות את הסיעה, ולבנות את הארגונים השונים שיהיו בסיס הכוח שלה, ולבנות את האמון של הציבור באפטיביות שלה. רק אחרי בנייה סבלנית יהיה סיכוי ריאלי למועמד של השמאל לראשות העירייה. אחרי שנעשה משהו בשביל התושבים נוכל לבקש את אמון הרבים. בלי שנעשה, רק על יסוד הדימוי, אפשר לקבל רק את אמון בתי הקפה של שיינקין. בלי בנייה סבלנית, המועמדות של חנין היא אמנם באז, אבל רק באז.

 

הרשימה של חנין סרבה לכל קשר עם מפלגות השמאל הקיימות. היא מתיימרת לקפוץ אל החדש בלי שום קשר אל הישן. גם זאת התנהגות פוליטית ילדותית. מדויק יותר: סלבריטאית. סלבריטיז מופיעים בחיינו מן האלמוניות ואחר כך נעלמים אל האלמוניות. אבל מפלגות פוליטיות בונות את העתיד על יסוד אותם חלקים מן העבר שמוכנים ללכת הלאה.

 

רשימת שמאל רצינית צריכה להיות המשך ופיתוח של מפלגות ותנועות נוער ואירגונים רבים, שאליהם יצטרפו גם שמות חדשים. שמאל הוא מסורת. המסורת זקוקה לריענון, אל הנאמנויות הישנות צריכות להתקשר נאמנויות חדשות, ורעיונות חדשים. אבל חנין בחר ברשימה שנולדה היום ותיעלם מחר. ככה לא מבקשים את אמונם של אזרחים שיש להם עבר. ככה יוצרים את הסלבריטי. אצל הסלבריטי ריח החידוש הוא כל העניין כולו. אצל הסלבריטי שולטת האילוזיה של ההתחלה מאפס והזינוק אל הפיסגה.

 

ברשימתו של חנין אפשר למצוא גם את אהרון מדואל, איש הליכוד. ומי יודע? אולי מי שיצביע בשביל דעותיו של חנין יקבל במועצה את דעותיו של מדואל? בכנסת הצליח חנין להבליט את הנושא הירוק. הוא איש חרוץ ורציני. אבל הוא לא העלים את דעותיו בנושאים האחרים. גם בנושאים הירוקים הוא הופיע עם מלוא המטען האידיאולוגי והפוליטי שלו. האם כך יהיה גם בעירייה? ועם איזה מטען אידיאולוגי יצביע בשם בוחריו אהרן מדואל? האם לא חשוב לנו שאנשים שיקבעו איך נראה בית ספר בעיר, ואיך נבנה בית, ואיך נחוג חג – יאמרו לנו את מלוא דעותיהם לפני שנבחר בהם?

 

אני חולק על דעותיו של חנין וגם על דעותיו של מדואל. אני חושב שתושבי שדרות לא יכלו לסמוך על חנין שיגן עליהם כשהותקפו בקסאמים של החמאס, ותושבי הכפרים שליד יצהר לא יכלו לסמוך על מדואל כאשר עצי הזית שלהם נעקרו על ידי מתנחלים יהודים. אז למה שתושבי תל-אביב יסמכו על משהו עמום שמחבר בין שניהם?

 

שמאל של ממש מאמין בדעות גלויות וביישום של דעות אידיאולוגיות בחיי יומיום. עד כה היו אלה הימין והמרכז שהציעו רשימות של עמימות אידיאולוגית שבנויות על כוכב חולף. כך היתה מפלגתו של אביגדור קהלני, כך המפלגה של רפאל איתן. עכשיו מציעים לנו גם בתל אביב מפלגת עמימות שבנויה על כוכב משמאל.

 

מה שעשה חנין למען האקולוגיה בכנסת הוא עשה היטב, אבל כך לא תוכל לעבוד סיעה עירונית. כאן יידרשו הכרעות על סמך דעות מוסתרות, עמומות, לפעמים משתנות מאוד מאדם לאדם. האם מי שרוצה בבנייה של מפלגת שמאל, רוצה שהיא תתפזר לכל רוח כמו המפלגות של קהלני ורפול? היזהרו מן הבאז.

 

פרופ' נסים קלדרון מבקר ספרות ומרצה באוניברסיטת בן גוריון

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים