דחף לא מוסבר: על אנשים שאוכלים חימר
לא נחדש לאף אחד אם נגיד שבעולם יש עוד דברים לאכול חוץ משניצל עם צ'יפס, אבל לפעמים המאכלים האלה עולים על כל דמיון. הטור הזה יקח אתכם למחוזות קולינריים שונים ומשונים, והפעם: אכלני חימר הקאולין. הכינו את התיאבון
השמרנות הזו נובעת לרוב משיקולי נוחות, זמינות מוצרים, אידאולוגיה (דתית או מוסרית) ומחוסר היכרות עם מאכלים אחרים, ובסופו של יום, ספקטרום הטעם שלנו משתרע בטווח של התרבות שלנו. מי שמחפש הוכחות לכך יכול למצוא אותן במבטם המבוהל של תיירים המגיעים לישראל, ונתקלים לראשונה בגאווה הלאומית שלנו - צלחת חומוס, או במבטח המזועזע של סינים רבים, למראה גבינה צרפתית בשלה ונוזלית.
בכתבות הבאות נספר לכם על דברים משונים שאנשים במקומות שונים בעולם אוכלים (ולא תמיד מדובר במזון), לא בהכרח כדי להמליץ לכם לנסות בעצמכם, אבל כדי שתכירו עוד כמה מאכלים חוץ מפלאפל. מי יודע, אולי זה יעזור לכם בפעם הבאה שתשחקו "ארץ עיר".
העפר הלבן
הקאולין הוא סוג של חימר טבעי, שנמצא באזור פיידמונט שבמדינת ג'ורג'יה, שבדרום ארצות הברית. הקאולין משמש לייצור קרמיקה ונייר, וכחומר הפעיל בתרופות נגד שלשול, אבל כמו שאתם מנחשים יש כאלה שמוצאים בחימר הזה, המכונה "העפר הלבן", קצת יותר מזה.
במשך שנים נחשב החימר לתרופת פלא לנשים הרות, בקרב נשים כפריות ממוצא אפריקני שהתגוררו בג'ורג'יה. סגולותיו עברו מפה לאוזן ומדור לדור, וגם היום תופעת אכילת קאולין קיימת, בעיקר בקרב נשים הרות, אבל לא רק. כשאוכלי הקאולין נשאלים מדוע הם אוכלים את החימר, הם מדווחים שהם אוהבים את הטעם, או שהם חשים דחף בלתי מוסבר לאכול אותו - עד כדי כך שלעיתים הם ממש חופרים את החימר מהאדמה בעצמם, ואוכלים.
דחף בלתי מוסבר. חימר (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
לא מדובר במאכל שמוצאים רק בהרים, ניתן גם לקנות את החימר כשהוא ארוז באריזה חגיגית, שעליה כתוב כמובן שהוא "אינו מומלץ למאכל אדם". אכילת החימר מלווה, כמה מפתיע, בסיבוכים רפואיים. אלה שצורכים קאולין באופן קבוע סובלים פעמים רבות מעצירות (תרופה לשלשול, זוכרים?), מקרעים במעי הגס ומאנמיה, וכשמדובר בנשים הרות גם מסיכון ממשי לעובר.
צ'יקן פיקה
ירים את ידו מי שלא ניסה לאכול, לפחות פעם אחת, קצת חול או בוץ בשנות הגן העליזות. האמיצים שביננו ניסו את מזלם גם עם אבנים, עשבים שונים ומשונים וגיר (אצלנו היתה שמועה שאכילת גיר גורמת להעלאת חום הגוף - דרך מצויינת להתחמק מבית ספר, אבל זה אף פעם לא עבד). התופעה של אכילת חומרים שאינם מזון נקראת "פיקה". כל עוד מדובר בילדים היא נחשבת נורמלית ונפוצה למדי, אבל הבעיה מתחילה אצל אלה שלא ממש נגמלים מהמנהג: מבוגרים שאוכלים דברים מהסוג הזה מוגדרים כמי שסובלים מהפרעה רפואית. חלק ניכר ממי שסובלים מאותו דחף לאכול דברים שאינם אכילים נובע מחוסר תזונתי כלשהו - במקרים רבים חוסר בברזל.
לאכול או לא לאכול? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אוכלי הקאולין סובלים מתופעה הנקראת "גיאופגיה" (הפרעה שבמסגרתה אוכלים עפר ואדמה), שהיא תת קטגוריה בתוך ה"פיקה". אכילת עפר תועדה במקומות רבים בעולם, אבל אכילת קאולין היא תופעה ייחודית לאיזור פיידמונט בג'ורג'יה. מסתבר שהייחוד הזה חסך לחובבי החימר בג'ורג'יה את הצורך בכותונת משוגעים.
למרות שפיקה נחשבת להפרעה רפואית, מחקר שערך ד"ר קווין גריגסבי, מהמדיקל קולג' בג'ורג'יה, מצא כי אנשים שאוכלים קאולין, לא סובלים מהפרעה נפשית.
לפי גריגסבי, חברים ובני משפחה הבטיחו לנשים שאכילת קאולין מרגיעה את החשק הבלתי נשלט לאוכל (craving), שמתרחשת בזמן ההריון, ומפחיתה את הבחילות. לכן, הסיבה המקורית לאכילת החימר הגיונית לגמרי - במיוחד מאחר שנמצא כי הקאולין באמת מפחית את התיאבון.
אישור על היותם נורמלים קיבלו אכלני הקאולין, רק שלא ממש ברור איך זה יעזור להם להתמודד עם הבעיות הרפואיות שהתחביב שלהם גורם. מצד שני, גם אצלנו לא חסרים מאכלים שאנחנו אוכלים מדי יום, למרות הפחדות בלתי פוסקות על הנזקים שהם גורמים לנו. כאמור, אכילת חימר היא עניין מאוד לא מומלץ, אבל אם בכל זאת החלטתם לנסות, לפחות אף אחד לא יוכל להגיד לכם שאתם לא שפויים.
לפנייה לכתב/ת 
