פריצת דרך: מסוקי צעצוע לעזרת הלוויתנים

מדענים מהאגודה הזואולוגית של לונדון (ZSL) נקטו בשיטת איסוף חדשנית לאיתור החיידקים הגורמים להתפרצות מחלות בקרב לוויתני ראשתן גדולי ראש. באמצעות הטסת מסוק צעצוע המופעל בשלט רחוק מעל הלוויתנים ניתן כעת לאסוף דגימות ליחה וגז מנתזי רסס הנשיפות של הלוויתנים בלב ים, מבלי להפריע ליונקים הימיים בשגרת חייהם.

לדברי החוקרים, מדובר בטכניקה ייחודית ופורצת דרך, שתאפשר למדענים לדעת מה הם המיקרואורגניזמים שמחוללים את המחלות הנישאים על ידי לוויתנים גדולים, חיים ובריאים - דבר שלא היה אפשרי בעבר.

 

 

"במשך שנים מדענים התקשו לחקור את המחלות בקרב הלוויתנים, עקב גודלם והמגבלות בים. מרבית מהמחקרים על הלוויתנים שבדקו את הגורמים להתפרצות המחלות התבצעו על פגרי לוויתנים, לוויתנים שנפלטו אל החופים או על יונקים בשבי, שאינם מהווים ייצוג לאוכלוסיה הנורמלית בטבע", מסבירה ד"ר קארינה אבסדו-ווייטהאוס, עמיתה חוקרת באגודה וממציאת השיטה לבדיקת בריאותם של הלוויתנים.

 

"הייתי נחושה בדעתי למצוא דרך לפצח את המחסום ובסופו של דבר, עליתי על הרעיון בו אפשר יהיה להטיס כלי קטן מעל החיות ולגלות עליהם מידע נוסף מבלי להשתמש בטכניקת דגימה פולשנית".

 

כיצד נוטלים דגימת רוק מלוויתן בלב ים?

השיטה כוללת מסוק צעצוע בגודל של מטר המופעל בשלט רחוק ואליו מחוברות צלחות פטרי סטריליות שנועדו לאסוף את דוגמיות הרוק מנשיפת הלוויתן. המדענים הרחיקו עד למפרץ קליפורניה ומקסיקו במטרה לאתר את הלוויתנים.

 

 

בסיוע של מפעיל מיומן בהטסת מסוקי זעירים שהתלווה אל המדענים בספינת המחקר. המסוק הקטן הוטס לעבר אחד הלוויתנים בים וברגע האמת, ריחף מעל רסס הנשיפה הרטוב, במטרה להשיג דגימה של "נשימת לוויתן" על גבי הצלחות המותקנות. לדברי החוקרים, הדי.אן.איי שנלקח מתוך הדגימות יישלח לניתוח במעבדות כדי לזהות את הפתוגנים המופיעים בנשיפת הלוויתן.

 

הראשתנים הם לוויתנים עצומים בגודלם – הזכרים המגיעים לאורך של כ-18 מטר ולמשקל של כ-57 טון ואילו הנקבות קטנות יותר, מגיעות לאורך של כ-11 מטר ולמשקל של -24 טון. הלוויתנים נפוצים בכל העולם וגם באזור הים התיכון. בישראל נפלט בשנת 2005 פגר של גורת ראשתן באורך של כארבעה מטר אל נמל חדרה.

 

ד"ר אבסדו-ווייטהאוס מציינת כי כיום ישנו ידע מוגבל ביותר בכל הנוגע לבריאותם של לוויתנים המשוטטים באופן חופשי בטבע. "הטכניקה החדשנית שלנו תעניק לנו אפשרות מרתקת וחשובה לתובנות על הגורמים המחוללים את המחלות המשפיעות על היצורים הנדירים הללו", היא מסבירה. "ברגע שנרחיב את הטכניקה הזו בכל האוקיינוסים בעולם, נוכל לקבל הערכה עולמית ראשונה בנוגע למצב המחלות של מיני הלוויתנים".