המשבר הכלכלי: 30% יותר פונים לקבל סיוע נפשי
מוקד הסיוע הטלפוני של ער"ן דיווח כי גל הפניות צפוי להתגבר לאחר שמפוטרים חדשים או אנשים שירדו מנכסיהם ייעכלו את מצבם החדש. מחצית מהפונים - גברים ונשים מעל גיל 50. "התקשרו אלינו אנשים שהפסידו כספים", סיפרה המנכ"לית
פיטורים, קיצוצים והפסדים בבורסה - המשבר הכלכלי נותן את אותותיו גם במצבם הנפשי של אזרחי ישראל: בחודשים האחרונים חל גידול של כ-30 אחוזים בשיעור הפונים למוקד ער"ן, ביחס לחודשים המקבילים אשתקד, ובמוקד הסיוע המספק עזרה ראשונה מסבירים כי הזינוק נובע מהמשבר הכלכלי העולמי. מהמוקד נמסר אמש (יום ה') כי החרפת המשבר צפויה להביא לגל חדש של פניות, משום שלאנשים לוקח זמן לעכל את מצבם החדש.
מנכ"לית ער"ן, אורלי אריאל, אמרה ל-ynet כי שיחות רבות שהתקבלו בעת האחרונה במוקד התאפיינו בחרדות מאובדן מקום העבודה. "התקשרו אלינו אנשים שהפסידו כספים, כאלה שעדיין עובדים אך מקומות עבודתם נקלעו למשבר או כאלה החוששים מפיטורים של בן או בת זוגם. אנו צופים גל גדול מאוד של פניות כתוצאה מההודעות על פיטורים מאסיביים והן מכאלה שמקומות העבודה שלהם הזהירו כי מצבם מידרדר".
לדברי אריאל, הפניות בנושא מתחלקות לשניים: מחצית מהפונים הם גברים או נשים מעל גיל 50, אשר חוששים כי בשל הוותק שלהם - עלותם לחברה "יקרה מדי" ולכן יפוטרו ראשונים, והמחצית השנייה הם צעירים אשר השקיעו כספים בבורסה והפסידו או חוששים לאבד את מקום עבודתם.
"אנחנו מצפים לקבל גל של שיחות גם מ'נשים של' - בנות זוג שדואגות שבעליהן יפוטרו - וגם מגברים שפיטוריהם מהווים עבורם פגיעה קשה באגו", הוסיפה אריאל והדגישה את חשיבות הפנייה לסיוע: "הפנייה אלינו היא אנונימית ונותנת מרחב של שיח אינטימי שמשחרר את הכאב העצור".
בין הפניות שהתקבלו לאחרונה בער"ן, יש גם כאלה אנשים שפוטרו אך חוששים לספר לבני משפחתם בגלל הבושה והעלבון. יש כאלה החוששים כי פיטוריהם יובילו לאובדן הזוגיות ויש כאלה שאיבדו כספים רבים ונוטים למחשבות אובדניות.
למרות המשבר ומצב הרוח השפוף, יש מי שמבקש לעודד. נשיא האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה חברתית, פרופ' דוד לייזר, אמר בשיחה עם ynet כי העלייה באבטלה אינה מחייבת מצב רוח ירוד ופאניקה. "האבטלה גדלה ותמשיך לגדול אך חיוני שנבין שאנו כציבור התרגלנו לחשוב על עצמנו דרך מקום העבודה. אסור לקשור בין ערך עצמי לבין גובה ההכנסה ומקום העבודה".
"אנשים מאשימים את עצמם על כך שלא ידעו לבחור את מקום עבודתם או את המקום שבו השקיעו את כספם. הם אומרים 'הייתי צריך לדעת' או נוטים להאשים את הקרובים להם. המשבר הזה הגיע בהפתעה ולכן אין סיבה להאשים אף אחד. או את עצמך. זה הזמן לפתח סולידאריות".
לפנייה לכתב/ת 
