שתף קטע נבחר

להקת פיקוד ירושלים: גודס התגמש, אפי לא

"גודס הרוויח את הביטחון של שרון ששון, בירנבוים הציב שמירה לא מתאימה על באוורס". אהוד כהנים מאבחן את ההבדל בין המאמנים, שהביא להפסד מכבי ת"א במלחה

אפי בירנבוים וגיא גודס הם לכאורה מאמנים בעלי תכונות דומות. שניהם שמים דגש חזק על הגנה, שכפועל יוצא ממנה מתפתחת התקפה שמבוססת בעיקר על מעבר.

 

 

שניהם הביאו השנה לקבוצתם שחקנים שאימנו בעבר בהצלחה, אולם גם כאלה שספק היה (ועודנו) אם יספיקו ביחס לציפיות (ג'ייסון וויליאמס בתל אביב, סניד ורוט בירושלים). שניהם נחשבים למאמנים בעלי אינטיליגנציה רגשית גבוהה, כאלה ששחקנים אוהבים לשחק עבורם. עם או בלי קשר, שניהם גם מאמנים שמסתדרים מצויין עם התקשורת והתקשורת מסתדרת איתם.

 

אז מה היה ההבדל? שגודס בחר להתגמש ואפי לא ממש. בכדורסל ישנו מושג שנקרא "חילוף משולש": מאמן מחליף שחקן על מנת להחזיר אותו במקום שחקן שלא הולך לו. בדרך כלל כדי לא להוריד לאחרון את הביטחון.

 

כשגודס ראה ששרון ששון לא מנצל את השומר הנמוך (ארויו), הוא החליף דווקא את סניד המצויין ברוג'ר פאוול, והחזיר אותו אחרי דקה במקום ששון. כך הוא הרוויח את הביטחון של הפורוורד, שהשתלם לו עם שלשה שוברת מומנטום של ששון בדקות הסיום.  


ווטסון מטביע, גרין ואליהו בוהים (צילום: דודי ועקנין)

 

על טימי באוורס, אתלט על במושגים של הליגה שלנו, יכול לשמור רק שחקן אחד במכבי תל אביב. ג'ייסון וויליאמס עשה עבודה טובה על לין גריר במשחק מול אולימפיאקוס בהיכל נוקיה, ואין שום סיבה שלא יקבל את באוורס במשחק כזה.

 

במקום זה, בחר אפי להשתמש בשארפ (נמוך מדי), בורשטיין (איטי מדי), ארויו ובראון (שפשוט לא יכולים). זה עלה לו ב-16 נקודות עד המחצית ו-27 נקודות של באוורס במשחק כולו, יחד עם מהלך שיכנס ל-10 הגדולים של השבוע גם ב-NBA.


ארויו מול טרוויס ווטסון ומורן רוט (צילום: דודי ועקנין)

 

ירושלים הצליחה לרוץ ולקלוע מול קבוצה של מאמן עם אוריינטציה הגנתית 51 נקודות במחצית. בירנבוים, שלא הצליח לרוץ כלל, נאלץ להסתדר במשחק העומד. במקרה כזה, בו פייזר הפצוע עולה במחצית להחליף דאחקות עם פאוול, נשאר לו רק שחקן מטרה אחד, אסטבאן באטיסטה, והוא בחר שלא להשתמש בו.

 

כך הוא נשאר עם פישר שלא יודע לשחק עם הגב לסל, עם מרקוס בראון שנראה כאילו לא איכפת לו, ועם שחקנים חסרי גאווה או כבוד עצמי (חוץ מכספי ושארפ). 32 דקות לקח לאפי להתחיל ללחוץ, מה שהוריד את ההפרש מאיזור ה-30 ל-15.


להקת פיקוד י-ם. המעודדים סימנו את השליטה האדומה (צילום: דודי ועקנין)

 

כשווטסון החטיא באותו שלב ליי אפ והקפיץ מכעס את האוהדים, גודס ומתן חרוש התפוצצו מצחוק. ככה זה כשנהנים לשחק בלי לחץ. רק טעות אחת עשה המאמן הירושלמי בסיום, כשהשפיל את מכבי עם נערי הפוסטר. לשמעון מזרחי, ואתה יודע את זה גיא, יש זיכרון ארוך.

 

ומילה אחרונה להנהלה של ירושלים. יש לכם קבוצה טובה, מאמן טוב וקהל טוב. אנחנו מבינים את הלחץ במשחק כזה, אבל לשים את העיתונאים בשורה 10 ביציע לקפוץ עם האוהדים, לא יביא אותנו "ללחוץ על ראש העיר להקים ארנה", כפי שכתבתם לנו במכתב, אלא סתם להתעצבן. אנחנו מכבדים אתכם, תכבדו בבקשה אותנו בתנאי עבודה מתאימים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ששון חוגג, בורשטיין מתחבא
צילום: דודי ועקנין
מומלצים