הכי קל להאשים את ביבי
דווקא מי שיוצאים נגדו לא יכולים לרחוץ בנקיון כפיהם בכל הנוגע לקרנות הפנסיה, שהוכנסו לבורסה בימי פרס
"לכל זמן ועת לכל חפץ", קבע קהלת, ונראה שאין עת ראויה יותר לדמגוגיה, לפופוליזם, ל"שִכחה" ולבורות יותר ממשבר כלכלי טוב. משבר המחלץ מלא מעט מנבחרינו את מיטב פסקי ההלכה הכלכליים, לא מבלי שייתנו סימנים מרשיעים במי שהביאנו עד הלום. ומי ומי על ספסל הנאשמים? כמובן בנימין נתניהו, ועדת בכר והשיטה הקפיטליסטית המשוקצת, וכמובן שוב ביבי, שברוב הפקרותו "ניסה לחקות את השיטה האמריקנית של היעדר רגולציה", כפי שקבע יורם קניוק. לדבריו, "הרפורמה שהנהיג גרמה לכך שהיום אנו מאבדים את החיסכון שלנו בקופות הגמל ובפנסיות שלנו".
וקופות הגמל כה התנדפו להן, שהן בסך הכול רשמו תשואה חיובית של 41.5% מ-2003 (גם בהכללת הירידות האחרונות), וסך חסכונות הציבור מ-2004 ועד היום כה נשחק בדמיונם של רבים, גם אם הנתונים היבשים מצביעים משום מה שהם גדלו מכ-1.2 טריליון ל-1.9 טריליון שקל.
וקניוק אינו לבד. "ביבי הוא פירומן שהדליק את השריפה", פסקו בייגה שוחט וחיים רמון; "ביבי לקח את הפנסיה שלכם", מוסיף אהוד ברק; וכך לשמעון פרס לא נותר אלא להתחלחל מהמחשבה שהמשבר או השיטה יגרמו "לכל מי שעבד כל חייו להישאר בלי דבר כשייצא לגמלאות". משל יש סיכון שלא תישאר אגורה בכל גופי הפנסיה. וזו רשימת האשמות חלקית בהחלט, שלפי שעה אינה כוללת את החור באוזון, רצח ארלוזורוב או את התייבשות הכנרת.
ואולי רגע לפני שמפעילים כלפי ביבי את "מבחן המכשפה" – שבו משליכים את החשודה לנהר עם אבן גדולה הצמודה לרגליה, ואם לא טבעה ומתה, אז סימן שהיא מכשפה ולכן יש להעלותה על המוקד – כדאי לבחון כמה מההאשמות הללו ואולי לעורר קצת נשכחות.
לא רפורמת בכר "של ביבי" הכניסה את כספי החיסכון לבורסה. הרפורמה נועדה להפחית את ריכוזיות הבנקים בשוק ההון, תוך שחוייבו למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שברשותם. מה לעשות, הקופות החלו להיכנס לבורסה באמצע שנות ה-80, כ-20 שנה לפני אישור מסקנות ועדת בכר. ומי כיהן אז כראש ממשלה? כן, פרס, שלימים נחרד שמא ל"חוסכים לא יישאר דבר מחסכונותיהם". המדינה הפסיקה אז להנפיק אג"ח מסובסדות ("מיועדות") לקופות והן הוכנסו אחר כבוד לבורסה.
ומתי הקופות הגיעו לשיא תקופתי באחזקתן במניות בבורסה? באמצע שנות ה-90. ומי כיהן אז כשר אוצר? כן, בייגה, מי שעוסק כיום באבחונם של פירומנים המסכנים את כספי החוסכים בבורסה. ומתי היתה המפולת הגדולה בבורסה, שהפילה את הקופות וכספי החוסכים? ב-94'-95'. ומי היה אז על ההגה הכלכלי כשר אוצר? כן, אותו בייגה.
ומי הנהיג את ההסתדרות באותן שנים, מבלי שינקוף אצבע בכל הנוגע לגירעונות האדירים שהלכו ותפחו בקרנות הפנסיה שלה? אותו רמון, שלימים יישב בממשלה שאימצה כמעט ככתבו וכלשונו את "הקפיטליזם החזירי" של ביבי. זה שכמשנה לראש הממשלה עדיין שותף להנהגה כלכלית פוליטית, שמתגלה במשבר הנוכחי במלוא מערומיה כשראשיה מזגזגים, מגיבים באיחור לאירועים ומחליפים תוכניות כלכליות חדשות לבקרים.
ומי הלאים את הקרנות הפנסיה ההסתדרותיות לפני קריסתן, תוך שהוא מזרים להן 74 מיליארד שקל, בצעד שהוא האבא של המעשים הרגולטוריים? כן, אותו ביבי, שחוזר ומואשם בשלילה אידיאולוגית של כל רגולציה.
ואילו גופים היו מעורבים יותר מכל בשערוריות הפיננסיות בעשורים האחרונים, ושלטו ללא מצרים במשק הישראלי, אך רבים כיום מבכים על כך שוועדת בכר הוציאה מהם את הקופות והקרנות? כן, הבנקים, שבשנות ה-80 ויסתו את מניותיהם והפילו על המדינה עלויות חילוץ אסטרונומיות; שבשנות ה-90 הסתבכו במתן אשראי גורף לקניית קרנות נאמנות, ובתחילת שנות ה-2000ם עשו זאת שוב למגזר העסקי. כן, אותם בנקים שהשקיעו והפסידו במשבר הנוכחי במכשירים הפיננסיים המורכבים יותר מכל בתי ההשקעות יחדיו (בנק הפועלים לבדו מחק עד עתה 1.3 מיליארד דולר עקב השקעה בנכסים מגובי משכנתאות).
ומי "המנוולים" בעולם המסכנים את כספי הפנסיה בהשקעתם בבורסה הרבה יותר מאשר בישראל, ושאזרחיהן הפסידו במשבר הנוכחי הרבה יותר מהחוסכים בישראל, אך אין רבים אצלן שזועקים כי "לקחו להם את הפנסיה"? כן, מדינות ה-OECD, ובכללן שבדיה ונורבגיה, שאחוז המניות בתיק החיסכון הפנסיוני אצלן גבוה בהרבה מזה שבישראל, ושקרנות הפנסיה בהן ירדו ב-22% מתחילת השנה, לעומת 9.5% בישראל.
אלא שמדינות אלה ממשיכות להותיר את כספי החוסכים בבורסה, משום שאצלן מבינים את מה שרבים בקרבנו מסרבים להכניס לראשם: אין אפיק שמיטיב עם החוסכים לאורך זמן יותר מהאפיק המנייתי. תשואה שנתית של 10.4% בדאו ג'ונס מ-1926 לא מקבלים באפיקים סולידיים, לא בישראל ולא בעולם.
ד"ר שאול רוזנפלד, מרצה לפילוסופיה
לפנייה לכתב/ת 
