המערכת הבנקאית: "לא נשחרר את האשראי"

מאז הוכרזה אתמול בבוקר תוכנית האוצר החדשה לסיוע לשוק ההון, הדעות במערכת הבנקאית חלוקות בכל הנוגע לנחיצותה ולישימותה. מחד טוענים גורמים במערכת כי התוכנית תגדיל את בסיס ההון של הבנקים. לדבריהם, הפעלתה תאפשר לתת אשראי לחברות טובות שהאג"ח שלהן נסחרות בתשואה גבוהה מאוד בגלל הפאניקה בשוק ההון, והן נזקקות לאשראי לצליחת התקופה הקשה.

מנגד, נשמעות טענות כי יש לבנקים מספיק הון כדי לתת אשראי, וכי אי־מתן האשראי נובע מהסיכון הגבוה במשק ולא ממחסור בהון. בבנקים אלו טוענים כי התוכנית היא בבחינת ניסיון כושל לטשטש את הבעיה האמיתית - האג"ח הקונצרני. "מעירים פה בעיה שכלל אינה קיימת", אומר גורם בכיר באחד הבנקים.

תוכנית האוצר קובעת כי הבנקים ייהנו מערבות בהיקף של 6 מיליארד שקל לגיוס הון. הערבות שתיתן המדינה תהיה מוגבלת לעשר שנים ממועד ההנפקה, ותפחת ב־20% מדי שנתיים.

במערכת הבנקאית מסבירים כי ערבות מדינה אמורה להוזיל את עלויות גיוס ההון על ידי הבנקים בימים בהם שוק ההון "תקוע" ואין קונים לאג"ח של הבנקים. ערבות מהמדינה תאפשר לבנקים להציע לשוק סחורה אטרקטיבית יותר - אג"ח בערבות המדינה המדורגות AAA (דירוג המדינה), הזולות יותר מאג"ח שמנפיקים הבנקים לבדם.

6 מיליארד שקל יאפשרו לבנקים לספק אשראי של כ־50 מיליארד שקל (על פי יחס הלימות הון של 11%), המהווה כ־7.2% מכלל האשראי במערכת, שעמד בסוף יוני על כ־700 מיליארד שקל. במערכת הבנקאית מצביעים על לאומי בתור המרוויח הגדול מהמהלך. הסיבה: הבנק הוא ספק האשראי הגדול ביותר לענפי המסחר.

יו"ר דיסקונט שלמה זהר תומך בתוכנית האוצר, שלדבריו מטפלת גם בצד המוניטרי, על ידי הרחבת האשראי הבנקאי, וגם בצד הפיסקאלי, באמצעות הפחתת מסים.

האם הגדלת ההון בבנקים תפתה אותם לחלק אשראי לגופים בעייתיים?