שתף קטע נבחר

איזו תוכנית לא אישרה ועדת הכספים?

ועדת הכספים דחתה ההחלטה על הצעות האוצר שלא דורשות חקיקה: ערבות לבנקים ב-6 מיליארד שקל, פרוייקטים בתחום התשתיות ב-20.1 מיליארד שקל, עידוד ההשקעות באג"ח ב-5 מיליארד שקל והטבות במע"מ לעסקים קטנים ובינוניים

לשכת ראש הממשלה משקיעה בשעות האחרונות (א') מאמצים להפיג את המתיחות שהחריפה היום עם שר האוצר רוני בר-און, סביב רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני, בעקבות פיצוץ ישיבת ועדת הכספים. בלשכה עדיין מקווים לשכנע את השר רוני בר-און לרכך את התנגדותו ליוזמת אולמרט ולזכות בהסכמתו בפשרה כלשהי.

 

 

ועדת הכספים דחתה היום את הדיון וההחלטה על 4 הצעות שהעלה האוצר בתכנית ההאצה, שאינם מחייבים חקיקה ראשית באישור מליאת הכנסת -

 

* העמדת ערבות מדינה לבנקים על סך 6 מיליארד שקל, לגיוסי הון שנועדו להקל על מחנק האשראי;

 

* תוספת של 25.1 מיליארד שקל לסכומים שהממשלה תהיה רשאית להתחייב לגביהם במסגרת תקציבי השנים הבאות למימון מטרות ופרוייקטים שונים בתכנית, בעיקר להשקעה בתשתיות ובמחקר ופיתוח ושכלול שוק העבודה.

 

* העמדת 5 מיליארד שקל מתוך הסכום הנ"ל של ההרשאה להתחייב למימון הקמת קרנות השקעה שיטפלו באשראי החוץ-בנקאי (בעיקר לעידוד ההשקעות באג"ח הקונצרניות);

 

* תיקון תקנות מס ערך מוסף במטרה להקל על תזרים ההכנסות של העסקים הקטנים והבינוניים.

 

הבנקים מעדיפים הקלות בתקרת האשראי

באשר לערבות המדינה למערכת הבנקאית מבהיר החשב הכללי שוקי אורן כי מדובר בערבות לכתבי התחייבות נדחית שינפיקו הבנקים לשם הרחבת היצע האשראי. החוק מגביל את מתן הערבויות לשיעור של 10 אחוז מהתקציב השנתי ללא תקציב הפיתוח (שעומד היום על 220 מיליארד שקל). הוא מציין כי ערבויות המדינה מסתכמות עד כה בכ-12 מיליארד שקל, כך שיחד עם הסכום המבוקש הן יעמדו על 18 מיליארד שקל - מתחת לתקרה בסך 22 מיליארד שקל.

 

ל-ynet נודע כי במערכת הבנקאית לא נלהבים מהצעת הערבות. הבנקים מעדיפים שבנק ישראל ייתן להם הקלות בתקרה האשראי שמותר להם לתת ביחס להון העצמי (הלימות ההון). התקרה עומדת היום על כ-11 אחוז מההון העצמי. האוצר קיווה כי הבנקים ינצלו את הערבות להגדלת האשראי לפחות בהיקף של 50-40 מיליארד שקל.

 

הצעת התיקון לתקנות המע"מ מבקשת להגדיל ל-15 מיליון שקל את מחזור העסקאות השנתי של העוסקים הקטנים והבינוניים, שהחיוב במס יחול עליהם רק מעת קבלת התמורה לסחורה או לשירותים שמכרו, ולהגדיל ל-1.5 מיליון שקל את המחזור השנתי של העוסקים שיורשו להגיש לרשויות המס דיווח דו-חודשי במקום דיווח חודשי של מחזור עסקיהם. התיקון הוא זמני שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2009, עד סוף השנה.

 

הגדלת סכומי ההרשאה להתחייב, מעבר ל-5 מיליארד שקל לעידוד ההשקעות באג"ח, תקיף את תחומי ההשקעות הבאים של משרדי הממשלה: 5 מיליארד שקל למימון תוכניות הבראה של גופים במשבר; 8 מיליארד שקל נוספים לפיתוח תשתיות התחבורה העירונית והבין-עירונית, הסעת המונים, רכבת ישראל; ו-5 מיליארד שקל להוצאות פיתוח אחרות.

 

בין השאר מציע האוצר תוספת של 800 מיליון לאגף ההכשרה המקצועית במשרד התמ"ת לקורסים למבוגרים, ו-150 מיליון שקל נוספים לפיתוח תוכניות תעסוקה; 690 מיליון שקל לתגבור המחקר והפיתוח התעשייתי, ועידוד העסקים הקטנים (לרבות 200 מיליון שקל לקרן הסיוע הקיימת); 309 מיליון שקל מיועדים לבניית כיתות לימוד נוספות; 190 מיליון שקל לפיתוח מקורות מים, ביוב וטיהור קולחין; כ-62 מיליון שקל לפיתוח תשתיות לתיירות; ו-20 מיליון שקל תוספת לבנייה הכפרית.

 

בוועדת הכספים לחצו הח"כים לשווא על היו"ר ח"כ הפרופ' אבישי ברוורמן (עבודה) לאשר בינתיים את ערבות המדינה לבנקים ואת תיקון תקנות המע"מ, ולדחות את אישור תקציבי התשתיות עד לאחר הסיכום בעניין רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני. ברוורמן מקווה שמאמצי לשכת אולמרט לקרב את שר האוצר יישאו פרי בקרוב כך שהוא יוכל לחדש את הדיון ולקיים את ההצבעה על תכנית האוצר תוך יום-יומיים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברוורמן בישיבת הוועדה, היום
צילום: גיא אסיאג
מומלצים