"מדריך לאה" לזוגיות מתפתחת
ומה קורה כשמשהו בזוגיות כבה והאש הבוערת הופכת לגחלים? הרב רפי פוירשטין בין אהבת יעקב לרחל לאהבת יעקב ללאה. פרשת השבוע
1. אהבת לאה - לאה, אשתו של יעקב ואימו של רוב העם היהודי , נחשבת תמיד כמספר שתיים הקלאסית. יעקב לא בחר בה מלכתחילה. הוא אמנם אהב אותה אך פחות מאת רחל אחותה. היא ניתנה לו במרמה. השמות שהיא מעניקה לילדיה מבטאים את כמיהתה לקשר ואינטימיות. את בנה הראשון היא מכנה 'ראובן' והנימוק לשם המבוסס על ראייה הוא:
"כִּי רָאָה יְקֹוָק בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי" (בראשית כ"ט ל"ה). לבן השני היא קוראת שמעון. והסיבת לשם כואבות ביותר: "כִּי שָׁמַע יְקֹוָק כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה" (שם). היא רואה את עצמה כשנואה. והבן השלישי, לו היא קוראת לוי, ממלא את ליבה באופטימיות זהירה : "הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים" (שם).
2. אהבת רחל - רחל, האחות הצעירה. מתוארת "כיפת תואר ויפת מראה", יעקב אוהב אותה ביותר. הוא מוכן לעבוד שבע שנים בשבילה. ושוב שבע שנים. יעקב מתמלא כוחות בראותו אותה לראשונה באה עם הצאן, והוא מצליח לגלול אבן כבדה שהונחה על פי הבאר , אבן שכדי להזיזה נדרש מאמץ משותף של הרבה גברים.
3. עליות ומורדות - אך עיון מעמיק מגלה שמשהו טוב מתרחש בין לאה, דווקא, ליעקב. ומשהו פחות טוב קורא בין יעקב לאהבת האמת שלו – רחל. ללאה נולדים עוד ילדים. השמות שלהם מרמזים על שינוי במצבה? נראה שכן. בנה הרביעי נקרא יהודה משום ש"וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְקֹוָק עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה"
הפעם היא מודה לה', לא עוד קנאה עזה וגעגועים. הפעם נראה כאילו לאה הגיעה למחוז חפצה. ואילו רחל עקרה . עקרותה של רחל מביאה אף למתח בינה לבין יעקב , הבא לידי ביטוי בדרישתה הכואבת ממנו: " וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחותָהּ וַתּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי (בראשית ל' א') ויעקב כועס עליה בתגובה.
בהמשך, רחל מחביאה ולמעשה גונבת את פסלוני האלילים של לאביה לבן. לבן תוקף את יעקב על גניבת האלילים שלו. ויעקב בתגובה מקלל את הגנב האנונימי שימות. רחל, כך לפי חז"ל, מתה בצעירותה בשל קללה זו שהוצא מפיה אהוב נעוריה. רחל נקברת בבדידות, בשעה שדווקא לאה נקברת באחוזת הקבר המשפחתית לצד בעלה יעקב.
4. יציבות ומליאות - רחל מסמנת את 'הנגלה'. אהבתם של יעקב עזה וברורה. אבל אין בכוחה למלא את החיים לכל אורכם. דווקא אהבתה של לאה הנסתרת מהעין, היא ההולכת ונבנית. היא מתחילה את דרכה בחוסר אמון מסיים, ובודאי בספקנות. דווקא אהבה מתפתחת זאת מולידה פירות והיא הופכת לעוגן היציב בחייו של יעקב. נכון אהבת רחל עזה היא, אבל היא יודעת תהפוכות. אהבת לאה שקטה היא, אבל יציבה וממלאת. ומכאן 'למדריך לאה', המדריך לזוג שמיצה את 'מדריך רחל' והוא חש שמשהו כבה, שהאש הבוערת הפכה לגחלים לוחשות במקרה הטוב. שמה שהיה פעם לא ממלא את הנפש של היום, סימן שהגעתם ל'מדריך לאה'....
5. אל יאוש – לאה, ובאותה מידה יעקב, ממשיכים לבנות יחד. ילד נולד ועוד אחד. החיבור הוא כבר לא רק אני-אתה. אלא, אני-אתה-הוא. החיבור מצמיח פירות המהווים יצירה חיה , משותפת. היכולת לבנות לטווחים ארוכים , נדבך על נדבך, הוא סוד הקשר העמוק וארוך הטווח. השיא המלהיב, ימיו קצרים והוא מלא תהפוכות. הידיעה שזאת הברית של חיי נותנת כוחות ליצירה והתחדשות גם במצבי נפילה ומשבר.
6. הדברים הקטנים, בונים את תמונת החיבור המליאה - החיבור העמוק במקרה של לאה, הוא תוצר של היכולת לעבור ממצב של זוג למצב של משפחה. משפחה לא נבנית ביום אחד. הילדים נולדים, צומחים והופכים בעצמם לאנשים ונשים. וכל אלה באו מאיתנו. העיסוק המרובה, המטריח פעמים רבות, מהווה ביטוי למחויבות ההדדית. המשברים, ההתמודדויות, מחייבות אותנו לצאת מ'האני' המצוצמם שלנו לטובת 'אני' משותף , רחב. בעוד שהזוג השקוע בעצמו, עשוי להרגיש ריקני, בשוך הסערה. הציבו לעצמכם מטרות חיים חיצוניות. המשפחה המתרחבת, תמיכה בזולת. המשמעות המשותפת שבחוץ נותנת תוכן ל'בפנים'.
7. לא לקנאה – לאה איננה חותרת תחת רחל, ובמצב של המשפחה המורכבת הזו היא איננה מנסה לחתור תחתה. היא בונה בשלה. היא מגדירה את ה'חלון' הפנוי לחיבור שבינה לבין יעקב ודרכו היא בונה את הקשר העמוק. היא יודעת שישנם עוד ערוצים בהם אין לה חלק, אבל כל זה אינו מסיט אותה מעבודה נפשית על השער הפתוח לה. יש מי שכועסים על העיסוק האינטנסיבי של בן הזו בעבודתו. אל תקנא, אל תילחם, חפש/י את השער הפתוח רק לך.
