שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הרס החיבור הגנוז בחברון
    אם יהודי העיר לא יחברו אליה את כל עם ישראל, היא עלולה להיחרב. עליהם לבחור אם לנהוג כדוד או כאבשלום

    אברהם אבינו התהלך בארץ לארכה ולרחבה, עד שהתיישב בחברון. אולם אחרי חורבן סדום ועמורה הוא נסע משם, והלך לגור בנגב. בשלב כלשהו שרה אמנו חזרה לחברון, ובמותה חזר אברהם וקנה את מערת המכפלה, בכסף מלא, ולדורות. זה לא מנע מיצחק אבינו להמשיך את ניסיון ההתיישבות של אברהם בנגב. זה גם לא מנע את ירידת יעקב אבינו מחברון למצרים.

     

    דוד המלך זכה לחבר בחברון את כל עם ישראל, למלכות אחת של כלל ישראל, ועלה לגאול את ירושלים. אולם "מקץ ארבעים שנה" ניסה אבשלום בן מעכה, 'אשת יפת תואר' של דוד המלך, לחזור לחברון, ומשם יצא מרד אבשלום נגד דוד אביו: שפיכות דמים נוראה ואסון גדול של פילוג והרס לעם ישראל כולו. כשם שזכתה חברון לחבר את עם ישראל כולו בראשית מלכות דוד, כך עלה בגורלה שממנה יצא אבשלום למלחמת אחים ולהרס החיבור הגנוז בחברון, ואיש לא קם אז בחברון לעצור את אבשלום ואת אכזריותו הרעה.

     

    אם חברון היהודית לא תחבר אליה את כל עם ישראל, היא עלולה להיחרב חס ושלום.

     

    המפתח נמצא בידי אנשי חברון עצמם. אם ינהגו כדוד, יחברו אליהם את עם ישראל. אם ינהגו כאבשלום, בבריונות אלימה, אפילו יצליחו פה ושם, עם ישראל יקיא אותם, וה' יעלים עינו מהם, חס ושלום. הבטחת ה' הגנוזה בחברון היא נצחית, ודווקא משום כך היא יכולה להישמר לדור ראוי. אין הבטחה מיוחדת לדור הזה, או לדור פרטי אחר.

     

    כעסו עלי בזמנו כאשר אמרתי שאם ינסו להקים בקבר יוסף את ישיבת 'שמעון ולוי' לא נישאר שם, כי אין ה' חפץ בישיבת 'שמעון ולוי' כלל. הכעס אינו משנה את האמת, וכך היה. ברור לי כשמש שלא נחזור לקבר יוסף, כל עוד משתוללים בשומרון בריוני 'שמעון ולוי' (וראה דברי רמב"ן לבראשית ל"ה יג), ולא עוד אלא שאינני יודע כמה זמן תימשך גלותנו מקבר יוסף, ואם לא תתרחב חלילה לשומרון כולו, בגלל הני בריוני. בימי האבות זה נמשך מאות שנים.

     

    היום כבר מבינים רוב מוחלט של מתיישבי יהודה ושומרון וגם רוב הרבנים והמנהיגים, שכל התפרעות אלימה מסכנת את המשך קיומו של מפעל ההתיישבות הרבה יותר מכל לחצי השמאל. אולם עדיין אין מבינים שפגיעה בערבים בחברון היא בעצמה פגיעה ביישוב היהודי, מפני שהיא 'חילול שם ה'', ואנו עלולים לאבד לא רק את תמיכת הציבור הישראלי, אלא את עזרת ה' וישועתו, חלילה.

     

    על שני דברים אמר ר' יהודה הלוי בספר 'הכוזרי' (מאמר א'-קטו; מאמר ב'-כד) – "מצאת מקום כאבי / חרפתי, מלך הכוזרים" – על שבני ישראל אינם ממהרים לשוב ולעלות לארץ אבותיהם, ועל שהם עצמם יתנהגו באכזריות אלימה נגד אויביהם, בדיוק כפי שעשו להם, אם יהיה להם כוח.

     

    אין "הרתעה" ואין "תג מחיר" כלפי ממשלה יהודית במדינת ישראל. אלה מושגים תקפים רק ביחס לאויבים. מי שמשתמש בהם ביחס למדינת ישראל, פוגע בזכותו לדרוש ממנה כל דרישה שהיא.

     

    גם אין תוקף לאחיזה ולהתיישבות בארץ ישראל מכוחם של יחידים, אפילו חשובים, אלא מכוח "מלך או נביא, מדעת רוב ישראל" (רמב"ם הלכות תרומות פרק א' הלכה ב).

     

    מאמר זה נכתב מתוך כאב עמוק.

    יואל בן נון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הרס החיבור הגנוז בחברון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים