כואב לך? אולי תוציאי את הטמפון מהמחזור

אחרי שתקראי את הכתבה הזאת, יכול מאוד להיות שבסיבוב הבא שלך באחת מרשתות הפארם תחלפי בצעד בוטח על פני המדפים העמוסים בטמפונים ובפדים בידיעה ברורה שאין לך צורך במערכות הספיגה האלה כי הנרתיק בידייך. נכון, קצת קשה לדמיין עולם נטול טמפונים. אבל הוא כאן, ויש לו גם שם: שיטת שרמן.

אחרי הלידה הראשונה מירב שרמן (38) הייתה בטוחה שזה רק עניין של זמן ושבתוך כמה חודשים היא מוצאת עבודה וחוזרת לעולם ההיי־טק ולעבודתה כמתכנתת. בינתיים, מתוסכלת וקצת אבודה, היא החליטה לעבור הכשרה כתומכת לידה (דולה) וגילתה שהיא יודעת משהו שהרבה נשים אחרות היו רוצות לדעת. כבת לאב ממציא פטנטים, החיפוש אחר הפטנט הבא היה תמיד חלק מחייה, ובמשך שנים היא חיפשה את אותו רעיון שיהיה רק שלה. בסוף היא מצאה אותו ממש מתחת לאף. או ליתר דיוק: במקום הרבה יותר נמוך – באזור האגן. שיטת שרמן שפיתחה, והיום היא מלמדת בסדנאות, אמורה ללמד נשים איך להכיר בתופעה הכי מוכרת לכל אשה באשר היא ולשלוט בה טוב יותר - המחזור החודשי. למרות שהשיטה הזאת קרויה על שמה, היא טוענת שבעבר כל אשה ידעה אינטואיטיבית את מה שהיום נשים מגיעות ללמוד אצלה. "אני מלמדת את מה שנשים עשו בימים שלפני עידן הטמפונים והפדים", היא מסבירה. "הן הכירו את הגוף שלהן והיו קשובות לו. הן 'קינחו' את המחזור בדיוק כמו שמקנחים את האף. הרי אם את מנוזלת לא תמלאי את האף בצמר גפן, וזה בדיוק מה שאנחנו עושות כשאנחנו משתמשות בטמפון". וזו בעצם התורה שהיא מציעה על רגל אחת.

ויתרה על העולם הרציונלי, אבל לא מחבקת עצים. מירב שרמן 

השחרור מהטמפונים הוא אקט נחמד, אבל לא עליו נשענת המוטיבציה כולה. חוץ ממנו השיטה מאפשרת לקצר את תקופת המחזור ולהפחית משמעותית את התופעות המקדימות והנלוות כמו התכווצויות, כאבים, מצבי רוח קרביים ועוד קרוב ל־60 תסמינים מעיקים. שרמן עצמה לא חשבה בהתחלה שמה שהיא עושה כל חייה הוא נושא לסדנה. "מאז שאני זוכרת את עצמי בזמן המחזור כל כמה זמן הייתי פשוט מרוקנת את עצמי", היא מספרת. "בדיוק כמו שאנחנו מרוקנות כל הפרשה אחרת של הגוף, וממשיכות בעיסוקים הרגילים. השתמשתי בטמפונים אבל רק כי חשבתי שזה מה שצריך לעשות. בפועל, לא הייתי ממש זקוקה להם".

היא הייתה בטוחה שזה מה שכולן עושות, אבל כשנתקלה בתגובות המופתעות של החברות ששיתפה, הבינה שהאינטואיציה הזאת שמורה רק לה והחליטה לשתף כמה שיותר נשים במה שידעה. כדי להנחיל את זה הלאה היא גם הבינה שלא די באינטואיציה ושהיא צריכה לגבש שיטה מובנת וברורה לכולן. היא התחילה לגבש את שיטת שרמן ונעזרה ביהודית שריג, פיזיותרפיסטית מומחית לרצפת האגן, שהתלהבה מהרעיון והחליטה לתרום מניסיונה המקצועי. התלהבות הייתה, אבל לשרמן לקח עוד כמה שנים עד שהחליטה להתמסר לגמרי להפצת השיטה שלה ולוותר על העולם הרציונלי והיציב, שכלל שעות מול המחשב ומשכורת שמנמנה בסוף החודש.

מסרים מהרחם

במשך כמה שנים עבדה כבודקת תוכנה ומתכנתת, עד שנכנסה להריון הראשון. "הייתי בחודש השני ולא הבנתי למה אף אחד לא מוכן לקחת אותי לעבודה. היה לי ברור שאני יולדת וממשיכה לעבוד כרגיל, בכלל לא חשבתי על אלטרנטיבה אחרת". האלטרנטיבה הזאת התגלתה בטעות, כשהתייאשה ממציאת עבודה והחליטה להשתתף בקורס מלוות לידה. במהלך הקורס הרגישה שהגיעה למקום הנכון מבחינתה. "שנים חשבתי שרק אני משתמשת בשפה שקראתי לה שפת הרחם ואף אחד אחר לא מבין אותה", היא מסבירה את המעבר. "עד שהגעתי לקורס. הרגשתי כמו הברווזון המכוער שמצא את בני מינו. שם ביטויים כמו 'להתרוקן', 'להקשיב לרחם' ו'חוכמה נשית' היו חלק מהנוף הכללי".

אבל גם אז היה קשה להשתחרר מהעולם שהיה מוכר לה. "עד לא מזמן עוד פזלתי מדי פעם לעבודות בהיי־טק", היא מודה. "היה לי קשה מאוד לוותר על המקצוע שהשקעתי בו כל־כך הרבה, למרות שהבנתי שהלוגיקה מרחיקה אותי מעולם הרגש. מעבר לזה, לנהל עסק עצמאי זה לא פשוט וגם לא ממש יציב. אבל הפידבקים שקיבלתי מנשים שעשו אצלי את הסדנה גרמו לי להמשיך הלאה. כשמישהי מספרת לך שהחיים שלה השתנו והיא מתייחסת לגוף שלה בצורה אחרת לגמרי, יש בזה סיפוק אדיר. אני חושבת שרק לאחרונה השלמתי לגמרי עם העובדה שאני לא אחזור לחיים הקודמים שלי וממש קיבלתי על עצמי את התפקיד החדש".

אף ששרמן מעידה שוויתרה על העולם הרציונלי, היא מתרחקת מהדימוי של מחבקת עצים כמו מאש. בסדנאות היא מקפידה להיצמד למונחים פיזיולוגיים ומציגה לפני הנשים תמונות חתך של האיברים הפנימיים ודגם של עצמות האגן. לפי קהל המשתתפות בסדנה שלה נראה שהיא הצליחה. אף אחת מהמשתתפות לא נראית רוחנית מדי, והעובדה הכי מפתיעה היא הרוב הגדול של נשים דתיות. "גם אותי זה הפתיע בהתחלה", אומרת שרמן, "אבל הסדנאות פופולריות מאוד במגזר הדתי. בגלל נושא הנידה נשים דתיות רוצות מאוד לקצר את זמן המחזור. להן חשוב במיוחד שתהיה להן יותר שליטה עליו". העבודה עם נשים דתיות זימנה לה אתגרים חדשים. "באחת התנוחות שאני מדגימה בסדנה אני מבקשת לפתוח את האגן ולדמיין שיש לנו זנב שמתרומם מעלה", היא מספרת. "ואז גיליתי שלנשים הדתיות יש בעיה עם לדמיין זנב כי הן לא מאמינות באבולוציה. אבל גם זה נפתר כי נשים הן נשים ולא משנה מה האמונה או המוצא שלהן, החוויה של המחזור משותפת לכולן".

מודל נשי הלקוח מהעולם שלפני ספירת הקלוריות

ההכרה של הממסד הייתה גם היא צעד חשוב מבחינתה, ובשנה האחרונה היא משתפת פעולה עם קופת חולים מאוחדת, מכוני פוריות וגופים נוספים. למרות זאת, כשהיא נעמדת מול הבנות בסדנה ומדגימה להן איך צריך להתנועע דרך האגן כדי לעזור לגוף להתרוקן, קשה לזהות בה משהו מהמראה האופייני לנשות היי־טק. הרבה יותר קל לדמיין אותה צועדת לעבר הבאר לבושה בגלבייה ונושאת כד מים על ראשה. כמו השיטה שהיא מלמדת, גם שרמן מציגה מודל נשי מעברנו, לפני שהתחלנו לספור קלוריות - גוף מדושן, שופע, אימהי וסקסי כאחד.

נשות השבט

האווירה בסדנה נינוחה מאוד. הנשים בחדר מבינות זו את זו מצוין למרות שהן מגיעות מעולמות שונים לגמרי. חלקן ממש נערות וחלקן אמהות לילדים, כמה מהן לא יוצאות מהבית בלי כיסוי ראש, אחרות מקפידות על מיני ומחשוף. אולי מה

 שתורם לאווירה הזאת הוא הכלל הלא כתוב של הסדנה: העולם הגברי הוא לגמרי מחוץ לתחום. והמפגש הנשי הזה הוא חלק חשוב מאוד בסדנה. "נשים איבדו את הידע הנשי שלהן במהלך השנים", מסבירה שרמן. "בחברות השבטיות חיו הנשים כקבוצה וכך הן העבירו מאחת לשנייה את הידע שצברו במהלך השנים. תמיד היה עם מי להתייעץ וממי ללמוד. כשהפסקנו לחיות כשבט, הלך הידע הזה לאיבוד. רק כשהתחלתי ללוות נשים בלידה כתומכת לידה, הבנתי עד כמה אנחנו לא יודעות. אחת הלידות שליוויתי הייתה של בחורה אתיופית. לידה ישבה אמא שלה ושתקה. לאורך כל הלידה היא לא הוציאה מילה. תיארתי לעצמי שיש לה הרבה ידע, הרי מהמקום שהיא באה אין רופאים ובתי חולים, ונשים עושות את כל העבודה לבד. אבל כששאלתי אותה למה היא לא מדברת, היא ענתה לי: 'הרופאים יודעים יותר טוב'. וזה בעצם העניין כאן. נשים ביטלו את הידע האינטואיטיבי שלהן, את ההיכרות שלהן עם גופן".

במהלך הלימודים לליווי לידה גילתה שרמן שבין המחזור החודשי ללידה יש קשר הדוק. "רוב הנשים לא מודעות לכך", היא מסבירה, "אבל המחזור החודשי הוא הרבה מעבר לסתם דימום - הוא מכין אותנו ללידה. אפילו כאבי המחזור מלמדים את האשה איך להתמודד עם הכאבים של הלידה. המחזור נותן לאשה הזדמנות להכיר את הרחם שלה, אבל רובנו לא מנצלות את ההזדמנות הזאת". היא מאמינה שזה מה שעשה את ההבדל גם במקרה הפרטי שלה. את הלידה הראשונה שלה היא מעדיפה לשכוח, ואילו הלידה השנייה כבר הייתה חוויה הרבה יותר טובה: "אחרי שלמדתי להכיר את הגוף שלי, הוא כבר ידע בעצמו איך הכי טוב לו ללדת, איזו תנוחה הכי מתאימה ואיך להקל על הכאב בעצמו. ההבדל בין שתי הלידות היה עצום".

אז מה בעצם אנחנו עושות לא נכון?

"היחס שלנו למחזור הוא דואלי. מצד אחד אנחנו שמחות כשהוא מופיע כי זה מעיד על כך שאנחנו פוריות ושלכאורה הכל בסדר, ומצד שני אנחנו מכווצות, חוששות שמשהו ידלוף. אנחנו מכניסות טמפון ורוצות לשכוח שזה קורה. רוב הנשים יודעות מעט מאוד על המחזור שלהן, ורובן גם לא ממש רוצות לדעת".

מה כן צריך לעשות?

"המטרה של הגוף במחזור היא להתרוקן, וזה אומר שהגוף גם משחרר אנרגיה. צריך לעזור לו בזה. שפת הגוף שלנו צריכה להיות מכווצת פחות. גם כשכואב לנו, לא לסגור ולא להתכווץ. ההליכה, הישיבה, הכל צריך להיעשות בתנועות שיעזרו לגוף. בסופו של דבר זה גם מפחית מאוד את הכאבים".

מה הקשר בין ההתרוקנות לכאבי מחזור?

"המשימה של הגוף בווסת היא לנתק את הרירית מדופן הרחם. כשאין תנועה חיונית באגן, הגוף מתקשה ומתמהמה במלאכת ניתוק הרירית, בהתרוקנות, ובחלק מהמקרים זה מתבטא בכאבים. אפשר להפחית את הכאב אם מאפשרים לאגן תנועה נוחה, ומתרוקנים באופן מודע תוך שמירה על רצפת האגן. אפשר לנסות לעשות את זה באופן עצמאי כל עוד לא לוחצים להתרוקנות, ולא מבלים בשירותים יותר מדקה־שתיים".

יש נשים שהשיטה לא מתאימה להן?

"אני חושבת שהיא מתאימה לכל מי שרוצה ללמוד. אצל כל אשה המחזור מתנהג קצת אחרת, היא פשוט צריכה ללמוד אותו, בעצם ללמוד את עצמה. בסדנה אני אומרת לנשים שהן בסך הכל נעזרות בי כדי לעורר את מה ששלהן. השיטה שלי לא באה ואומרת לאשה תשני את החיים שלך בגלל המחזור. אני מודעת לזה שרוב הנשים עובדות ולא תמיד יש להן זמן או מקום לעשות תרגילים".