"ילדים, אמא ואבא החליטו להתגרש"
כעס, כאב, הלם, צער ואכזבה. כשאתם באים להודיע לילדים שהחלטתם להתגרש - כל התחושות לגיטימיות ואתם צריכים להיות מוכנים לקבל ולהכיל כל אחת מהן. פרופ' עמוס רולידר עם כתבה שניה במדריך להורים המתגרשים
לאחר לבטים רבים, ייסורים, רגשות אשם, שיחות, ניסיונות שלא עלו יפה לתקן את הטעון תיקון והרבה לילות ללא שינה מנוי וגמור עמכם לסיים את נישואיכם ולהתגרש. בד בבד ומיד לאחר קבלת ההחלטה צפה ועולה המחשבה כיצד, מתי ובאיזה אופן לספר לילדים שחייהם כפי שהכירו אותם עד כה עומדים להשתנות ללא היכר.
בין אם הילדים כבר חשו במתחים ובמשברים שליוו את חיי הנישואים ובין אם לאו, ההורים יודעים כי שיחת ההודעה תהיה קשה, כואבת וטעונה. טרם הומצאה גלולת הקסם אשר תעלים את תחושות ההלם, הכאב, הצער, הכעס והאכזבה של הילדים מעצם העובדה שהוריהם מתגרשים, אך לאופן שבו תתבצע השיחה תהיה ללא ספק השפעה מרחיקת לכת על הסתגלותם של הילדים לשינוי המתחיל למעשה מיד עם תום השיחה.
העובדה כי בדרך כלל לפחות אחד ההורים מעוניין פחות מהשני ואף מתנגד לפרידה, בתוספת תחושות האיבה והכעס המתלוות לכך ואי הוודאות כיצד יגיבו הילדים, מחייבות את ההורים לתכנן ולהיערך נכון לתסריטים צפויים אפשריים במהלך שיחת ההודעה. מטרתי בטור זה היא להציע מספר תובנות מסוג עשה ואל תעשה, אשר יסייעו להורים לקיים את השיחה באופן אשר ינמיך במידה רבה את מפלס החרדות של הילדים ויגביר את ביטחונם כי ההורים ימשיכו להיות מחויבים לעתידם.
כיצד לספר לילדים על הגירושים?
תזמון השיחה
ראשית, חשוב ביותר שהילדים לא ילמדו על הגירושין הקרבים מאחרים ושנית, חשוב לא לפתח אצלם תקוות שווא שההורים יחזרו לחיות ביחד, כאשר שניהם עדיין נמצאים בבית גם לאחר שההודעה על פרידתם נמסרה. לכן, רצוי שהשיחה עם הילדים תתקיים סמוך ככל האפשר לקבלת ההחלטה להתגרש, מספר שעות לפני הזמן שבו יתחולל שינוי פיזי באורח החיים של אחד מבני הזוג (יציאה מהבית), אך לא לפני שנערכתם והתכוננתם לשיחה כראוי, כולל חתימה על הסכם המחויבות לילדים.
הסביבה והאווירה
בדרך כלל, מומלץ לקיים את השיחה בבית, בנוכחות כל בני המשפחה הגרעינית, כאשר הטלוויזיה והטלפונים כבויים, במטרה ליצור אווירה רצינית ומכבדת. רצוי לתאם ולהכין ראשי פרקים אשר יכללו את כל הנושאים והפרטים הקטנים והטכניים שימסרו במהלך השיחה, כולל חשיבה על תשובות לשאלות אפשריות שישאלו על ידי הילדים. רצוי ששני ההורים ישתתפו באופן פעיל בשיחה ויענו על השאלות שתשאלנה.
במקרים בהם אחד ההורים מסרב לשתף פעולה עם תהליך מתוכנן ומסודר של הודעה לילדים, יכנס ההורה השני את המשפחה ובהתאם למומלץ כאן יספר על החלטתו / החלטתה, תוך שמירה אדוקה על כבוד ההורה השני ולא יאפשר בשום שלב את השמצת ההורה השני בפניו. לא ניתן להפריז בחשיבותה של השמירה הקפדנית על כבוד ההורה השני למען הסתגלות קלה יותר והמשך חינוך נטול זעזועים של הילדים.
תגובות צפויות
מגוון התגובות האפשריות של הילדים למשמע הודעת ההורים על הגירושים הוא רב ולא תמיד ניתן לניבוי. כמעט כולן נורמאליות ויש לקבלם בהכלה ובהבנה. אין בהכרח קשר בין התגובה הראשונית של הילד לבין אופן הסתגלותו העתידית לשינוי שהגירושים מביאים עימם. יש לקבל כל תגובה כלגיטימית, החל משתיקה מוחלטת וכלה בבכי, צעקה, ביטויי כעס, האשמה עצמית ועד עזיבת החדר בזעם תוך הטחת אשמה על אחד או שני ההורים ואפילו עזיבת הבית למספר שעות, להוציא תגובות אלימות. במקרה של תוקפנות פיסית או מילולית של הילדים יש להגיב בתקיפות ולא לקבלה בשום פנים ואופן.
השיחה
בתחילת השיחה רצוי להתייחס לאווירה שהשתררה לאחרונה בבית, לעובדה שבתקופה האחרונה התווכחתם, רבתם ולא הסתדרתם וכי לאחר מחשבה מרובה החלטתם להיפרד. נמקו את החלטתכם במשפטים ברורים, כגון: "הפסקנו לאהוב אחד את השני", "אנחנו כבר לא מסתדרים", "מרגישים שיותר טוב לנו להיות לבד", "לא כיף ולא טוב לנו ביחד". לא ראוי ולא נכון להיכנס לפרטי פרטים ספציפיים אשר הביאו בסופו של דבר להחלטה להתגרש. הילדים לא צריכים לדעת מי בגד במי, לא שהיא מבזבזת את כל הכסף, לא שהוא אלים.
חשוב מאוד לומר מפורשות את המילים: "החלטנו להיפרד" ולא להשתמש במשפטים כללים ומעורפלים, כגון: "כנראה שלא נוכל להמשיך לחיות ביחד" או משפטים שמהם יכול להשתמע כי ייתכן ועדין לא התקבלה ההחלטה להתגרש, כגון: "הגענו למבוי סתום". לאחר ההודעה יש לעצור ולתת לילדים לעכל את הנאמר וכמובן לתת להם להתייחס ולהתבטא ולשאול כאוות נפשם.
להלן משפטים אפשריים שהורים יכולים לומר במהלך שיחת ההודעה בהתייחסות ל:
- אווירה שהתקיימה בבית בתקופה האחרונה: "בוודאי לא יכולתם שלא להבחין שבתקופה האחרונה אבא ואני רבנו והתווכחנו ללא הפסק".
- הגדרת ציפיות בתחילת השיחה: "המפגש יהיה לא פשוט, אבא ידבר ואחר כך אני. יהיו לכם בוודאי הרבה שאלות – נשמח לשמוע ולענות".
- ההחלטה להיפרד: "לאחר מחשבה מרובה החלטתנו להיפרד".
- סיבות להחלטה להיפרד: "הפסקנו לאהוב אחד את השני", "אנחנו לא מסתדרים", "יש בינינו הרבה חילוקי דעות שלא ניתנים לגישור", "אין בינינו הסכמה בהרבה מאוד נושאים".
- מידת המחויבות לשמירת קשר בכל הקשור לילדים: "אימא ואני נמשיך לשמור על קשר הדוק בינינו בכל מה שקשור אליכם".
- הכרה בקושי הצפוי: "זה בוודאי לא יהיה קל בהתחלה ואתם בוודאי חשים כרגע עצובים, כועסים, לא מבינים ואפילו לא מסכימים. זה מובן וזה בסדר גמור".
לסיכום, לא ניתן להתעלם לרגע מהקושי הרב בקיום שיחה מעין זו, בהתחשב בחששות ובתחושות הקשות שההורים שרויים בהם ממילא. על אף זאת, יש לגייס את כל הכוחות ולקיים את השיחה באווירה עניינית ורגועה, תוך מאמץ לשמירה הדדית על כבוד הזולת. יש לנסות עד כמה שניתן להעביר גם מסר של אופטימיות ותקווה לעתיד טוב יותר מזה הקיים כעת, כאשר הנישואים עלו על שרטון וחדלו להיטיב עם כל בני המשפחה.
- פרופ' עמוס רולידר,
אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
