שתף קטע נבחר

השוק שלא יחמיא למצרים

בתקופה האחרונה מתרבים הדיווחים במצרים על תופעה מצמררת שמתחילה לצבור תאוצה: סחר באיברים. ספסרים מאתרים צעירים עניים, רופאים משתפים פעולה ועשירים מאזור המפרץ זוכים בכליה או בכבד. ה"תורמים" מקבלים סכום כסף זעום במקרה הטוב או איומים על חייהם במקרה הרע

תיק מספר 9803/2008 הוא תיק לא שגרתי מכל בחינה שהיא עבור התביעה הכללית במצרים. אם גרסתו של מוחמד עלי אחמד בן ה-19 נכונה, אז מתחוללת במצרים תופעה דרמטית של ממש וייתכן שכבר מדובר בתעשייה משגשגת.

 

היומון המצרי "אל-מסרי אל-יום" פרסם השבוע את סיפורו המצמרר של אחמד, ועל אף שתמונתו צורפה לידיעה - עדיין קשה להאמין. אז במה מדובר? אחמד מספר כי נהג לעבוד בבית קפה באזור "אל-חוסיין" בשכונת אל-דקא בקהיר. עם הזמן, הוא התיידד עם אחד הלקוחות. האיש, שהציג את עצמו בשם "מוחמד זכי", נהג לתת לו מדי פעם טיפ נחמד, ואפילו לקח אותו פעם לבית מלון.

 

לאחר שהתוודע לחייו הקשים והעלובים של אחמד, הבטיח לו האיש המסתורי כי יימצא עבורו עבודה אצל אחד מקרוביו העובד במלון בשארם א-שייח.

"הופתעתי מכך שהוא היתנה זאת בכך שאחתום על כמה טפסים, בתואנה שאני צריך לעבור בדיקות רפואיות. בגלל שאני לא יודע קרוא-וכתוב, חתמתי עם טביעת האצבע שלי", מספר אחמד התמים.

 

אבל בהחלט ייתכן שקריאה היתה פוטרת את אחמד מהסיוט שאליו נקלע. "פניתי לבצע את הבדיקות הנחוצות בבית החולים ברובע אל-דקא והופתעתי כשהרופאה הזריקה לי משהו - ופתאום נרדמתי. אחרי שהתעוררתי, הרגשתי כאב חד. גיליתי פצע עמוק וצינורות המחוברים לצד ימין של גופי. אחת הרופאות אמרה שבקבוק זכוכית שהיה לצדי פצע אותי ואסרה עליי לאכול ולשתות במשך ארבעה ימים".

 

אחרי ארבעה ימים הגיע אותו "מוחמד זכי" לבית החולים וליווה את אחמד החוצה. "הוא נתן לי 200 לירות וביקש ממני להמתין לו כעבור שעתיים במקום מוסכם כדי שייקח אותי לשארם א-שייח... חיכיתי שם שמונה שעות, אבל הוא לא בא. ניסיתי להתקשר אליו, אבל הטלפון שלו היה סגור", הוא מספר במפח נפש.

 

"לא יכולתי לחזור הביתה אז ביליתי את הלילה ברחובות", משחזר אחמד את סיפורו הכאוב. "כאב חד פילח את צד ימין שלי. חזרתי לביתי ואימי לקחה אותי לרופא. הוא סיפר לי שהכליה הימנית שלי נעלמה. אימי התמוטטה במקום מתדהמה". 

 

"הלכתי במהירות, כמו משוגע, לבית החולים (שבו 'נלקחה' ממנו הכליה), ומייד כשהם ראו אותי - הם גירשו אותי ואיימו למסור אותי למשטרה אם אגיע שוב. התקשרתי לזכי והוא איים כי ירצח את אמי ואת אחיותיי הקטנות אם אודיע למשטרה", לדבריו. לאחמד ההמום לא נותר דבר פרט להגשת תלונה במשטרה. ההווה שלו קודר מהרגיל ועתידו עוד יותר. "בלילה אני ישן ברחוב, משום שאני לא מסוגל לעמוד מול אימי החולה. אין לי כוחות לעבוד אחרי שאיבדתי את עתידי".

 

מאפיית האיברים מול יוקר המחייה

סיפור תלאותיו של אחמד עלול להישמע מופרך, אך אם מסתמכים על גרסאות שונות שפורסמו לאחרונה, מתברר כי מדובר רק בטיפה אחת בים. אם מאמינים למקצת הדיווחים וההאשמות במצרים, מדובר בתופעה חמורה עוד יותר הזוכה כבר לכינוי "מאפיית האיברים".

 

כך, למשל, טענו גורמי אופוזיציה מצרים כי כמה בתי חולים במדינה מסייעים לסוחרי האיברם. עניים נוהגים למכור את איברי גופים לעשירים, בעיקר לאנשי עסקים ועשירים מארצות המפרץ, וזאת כדי להתמודד עם "יוקר המחייה" במצרים.

 

"ראיתי במו עיני עסקה שלא התבצעה בסופו של דבר במסגרתה אותר צעיר בבית החולים 'קליאופטרה' שהגיע למכור את כלייתו. בסופו של דבר הוא לא מצא קונה והמשיך הלאה", סיפר יחיא קזאז, מרצה באוניברסיטת חילוואן במצרים ואחד מראשי תנועת האופוזיציה המצרית הליבראלית "כיפאיה".

 

בדברים שמסר לפני כשבועיים ליומון "אל-קודס אל-ערבי", היוצא לאור בלונדון, האשים קזאז את מפלגת השלטון במצרים, לא פחות, כמי שאחראית על התפשטות התופעה. לדבריו, מפלגת השלטון מאפשרת את התפשטות התופעה בכך שמעלימה עין מבתי החולים הלוקחים חלק במעשים. "אלה מרכזים סודיים למשיכת עניים באמצעות ספסרים המנסים לאתר קורבנות שיסחרו באיברי גופם", כתב.

 

הממשלה בקהיר, מצדה, ניסתה להתנער בכל הכוח מההאשמות החמורות הללו, אם כי הודתה בחצי פה כי התופעה אכן קיימת. "משרד הבריאות אינו מגונן על אף בית חולים שמבצע פעילות נפשעת מסוג זה", אמר שר הבריאות המצרי, ד"ר חאתם א-ג'בלי. הוא טען כי בעת האחרונה נהרסו מספר בתי חולים ונעצרו מספר חשודים המעורבים במכירת איברים. הוא הדגיש כי בתי חולים שייקחו חלק בפעילות שכזאת ייהרסו.

 

מחיר מציאה: עניים מקבלים 700 שקל לכליה

אבל לא כולם קונים את ההסברים של הממשלה. ד"ר חמדי חסן, דובר "האחים המוסלמים", תנועת האופוזיציה החזקה במצרים, אומר כי פעולות הסחר באיברים רק הולך ומסתעף. לטענתו, אותם ספסרים, ממש כמו "מוחמד זכי", מספקים את הקורבנות ואילו בתי החולים הפרטיים מספקים את הלקוחות שמשלמים ברוחב לב.

 

ובכמה כסף מדובר? לפי העיתון, עשירים נוהגים לשלם עבור כליה כ-60 אלף לירות מצריות (כ-42 אלף שקלים). אולם הספסרים עצמם משלמים רק עשרת אלפים לירות מצריות. ילדי העניים, המהווים המקור העיקרי לאיברים, לא מקבלים יותר מאלף לירות על הכליה שלהם.

 

וזאת לא כל הצרה. מתברר כי ישנם רופאים המתמחים ב"איבחון" כל עני והתאמה בין האיברים שברשותו לבין עשירי המפרץ. ספסרים חסרי הלב מוסיפים חטא על פשא ורבים מהם אף משלמים לעניים בכסף מזויף.

 

אין להתפלא על הקולות העולים לאחרונה מצד חוגי האופוזיציה להדיח את שר הבריאות, ד"ר א-ג'בלי, ולהעמיד לדין את האחראים לתופעה הנוראה. אולם הביקורות הקשות אינן נשמעות רק מקרב חוגי האופוזיציה השונים. גם המרכז המצרי להגנה ולתמיכה בתעשיית התרופות והבריאות, "מרכז איבן סינא", פירסם הודעה חריפה במיוחד והזהיר כי מצרים עלולה להפוך למוקד העולמי לסחר באיברי אדם.

 

"התופעה המתפשטת עלולה להפוך את מצרים למדינה המובילה לסחר באיברים", נכתב בהודעה. "למרות שהפעולות הללו אינן מוסריות או חוקיות, הדבר לא מרתיע כנופיות של ציידי איברי אדם מלמצוא ילדים תועים ברחוב כדי להופכם למקור ל'חלקי חילוף אנושיים'. כל זאת, תוך קבלת שיתוף פעולה וסיוע מצד מקצת בתי החולים והרופאים".

 

המרכז אף סיפק פרטים נוספים על התופעה וציין כי הכליות הן החלק הרווחי ביותר בתעשייה המחרידה. אחריה ישנו ביקוש רב לכבד ולבלב. בהודעה

נאמר עוד כי אותם הספסרים שמאתרים את הקורבנות הם אנשים בעלי קשרים בבתי החולים ולחלקם יש אפילו משרדים של קבע בבתי החולים עצמם, במיוחד בשכונות העוני של מצרים.

 

בית החולים הוא זה שקובע את מקום ושעת הניתוח וגובה 25-35 אלף לירות ליום אשפוז. אחריו גובה הרופא 15-20 אלף לירות על הניתוח, ונתח זה עולה אם הרופא הביא בעצמו את אותו "תורם". המספרים אולי אינם קבועים בכל המקרים, אך הפרטים צורמים.

 

נתקלתם במידע מעניין על העולם הערבי? שתפו אותנו במייל האדום  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נשאר עם הצלקת. אחמד
הכל למכירה במצרים (ארכיון)
צילום: שי מהלאל
מומלצים