גאידמק מציג: כרוניקה של הידרדרות עסקית
מסע הרכש הנרחב שפתח גאידמק בשנת 2007 בקול תרועה עזה, התגלגל למאבקים משפטיים, הפסדים כבדים ועיקולים של נכסים רבים. עו"ד שגב שליווה את גאידמק בחלק ממהלכיו: הוא לא התחבר למנטאליות הישראלית
יציאתו של איש העסקים, ארקדי גאידמק, לרוסיה, לדבריו לעשרה ימים בלבד, מתרחשת על רקע הידרדרות הולכת וגוברת של עסקיו בישראל.
לגאידמק עסקים חובקי עולם שמקורם לא ברור, בהם בעלות על נכסי נדל"ן ועסקי ביצים נרחבים ברוסיה. לישראל הגיע גאידמק עם כסף רב, שחלק נרחב ממנו בוזבז במהלך שנת 2007 על עסקאות בעייתיות של רכישת חברות כמו אוסיף, גילאון, אמריס וויליפוד, שבוצעו תמורת מחיר גבוה בהרבה מעל שוויין בשוק.
בנוסף, רכש גאידמק נכסים אסטרטגיים מבחינת ציבורית ופחות מבחינה עסקית, על רקע כוונותיו הפוליטיות שלא צלחו בבחירות המוניציפאליות האחרונות: קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ובית החולים הירושלמי ביקור חולים. נכון להיום, נכסים רבים של גאידמק בישראל משועבדים במסגרת הליכים משפטיים בהם הוא מעורב.
בחודש נובמבר אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את מכירתה של חברת אוסיף, שהיתה בשליטתו של גאידמק, לחברת ישרס, שבשליטת שלמה אייזנברג. העסקה אושרה בתום הליך התמחרות, לאחר שאוסיף הועברה לידי בנק מזרחי-טפחות בעקבות חוב בסך 120 מיליון דולר שלא פרע גאידמק.
במהלך הידרדרות עסקיו הוא נקלע גם לעימותים עם שותפיו לשעבר כמו גם עם אורי שני, ששימש כמנהל עסקיו במשך כחצי שנה וטען שגאידמק לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות כלפיו. בעוד שני הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להורות על עיקול נכסיו של גאידמק, בסכום של עד 31 מיליון שקל, "עיקל" גאידמק באופן עצמאי את הרכב של שני שחנה בהרצליה פיתוח, בזמן שהאחרון היה בפגישה. גאידמק טען כי הוא העניק את הרכב, מסוג אאודי A8, לשני, בעת ששימש כמנהל עסקיו.
עו"ד שגב: מהלכי גאידמק לא קנו את אמון עמיתיו
בהקשר זה ראוי להזכיר את הכישלון העסקי שסימן את תחילת הידרדרותו העסקית של גאידמק בישראל: פרשת טיב טעם. ביוני 2007 סערה התקשורת הכלכלית בישראל, עם פרסום כוונתו של גאידמק לקנות את רשת השיווק הלא כשרה, ולהכשיר אותה מתוך כוונה מוצהרת לקנות את לבו של הציבור החרדי ולהתקבל לחיק הקונסנזוס. מיד לאחר הפרסום, התעורר חשש כבד שהכשרת הרשת תביא לקריסתה, ועד מהרה נסוג גאידמק מהעסקה, עורר על עצמו ביקורת ולעג ציבוריים וספג הפסד כספי.
גאידמק לא היה הנדבן הגדול ביותר בתולדות המדינה, אבל למרות זאת הוציא מיליוני שקלים על פעילות פילנתרופית. הוא גם דאג ליחצ"ן היטב פעילות זו והשקיע את כספו במקומות אשר חשפו את אוזלת ידה של הממשלה, כמו בשדרות מוכת הקסאמים ובתושבי הצפון בזמן מלחמת לבנון השניה.
יוסי שגב, עורך הדין שליווה את גאידמק בחלק ממהלכיו המשפטיים, אמר בעבר ל-ynet: "גאידמק הגיע לכאן עם גישה המקובלת בעסקים באירופה ולא הצליח להתחבר למנטאליות העסקית בישראל. באירופה חברות משפחתית עובדות אלו עם אלו במשך דורות ולעיתים מאות שנים, ולכן מקובל שם להעמיד את האמון מעל הרווח, ובהתקשרויות עסקיות חדשות - לשפוך כסף כדי להפגין עוצמה פיננסית ורצון טוב.
"גאידמק קנה חברות בסכומים הגבוהים בהרבה מעל השווי שלהן, ביודעין ובכוונה, כדי להראות שהוא נלהב לעשות עסקים בישראל, אך לדעתי בקהילה העסקית בישראל, זה נתפס כחשיבה לא נכונה, הריח לא טוב בעיני עמיתיו וגרם להם שלא לתת בו אמון, בעיקר לאחר שהתברר שהכסף שהכניס לחברות לא הפך אותן להיות שוות יותר באמת".
לפנייה לכתב/ת 
