את ההחלטה החצופה הזו ניסו להעביר כבר בשבוע שעבר. אבל ברגע האחרון - ולא מעט בזכות הלחצים והשאלות הרבות שהגיעו מכיוונם של פעילי סביבה ועיתונאים - השתהו מעט בהנהלת מרכז ההשקעות, והחליטו להמתין שבוע לפני שהם דנים על מתן מענק נדיב מכספי הציבור
עבור פרוייקט "המלון האקולוגי" של יואב איגרא בתמנע.
הפקידים הרלוונטיים במשרדי התיירות והתמ"ת נצטוו על ידי הממונים לערוך סבב התייעצויות עם מי שצריך, כדי שאפשר יהיה להביא להצבעה - ולא פחות חשוב להעביר סוף סוף - את ההחלטה הרצויה, כלומר להעניק את עשרות מיליוני השקלים ליזם יואב איגרא עבור נחישותו להקים מלון בלב הערבה.
סוללה של עורכי דין העניקה פרשנות משפטית ולפיה אין כל פסול בתמיכת המדינה בפרויקט, מאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע לא הוציא נגדו צו ביניים (ורק משום שאיגרא התחייב שלא להתקדם לפני שבית המשפט יכריע בסוגיה). דוברת משרד התיירות חזרה והדגישה בפני את העובדה שמבחינה משפטית הכל כשר.
עוד על המאבק סביב המלון בתמנע:
אכן, הכל כשר והעסקים כרגיל. הרי הפרוייקט אושר כדין בכל וועדות התכנון - כך חוזרים ומדגישים במועצה האזורית אילות ובמשרדי הממשלה - ולכן אין מניעה מלהעניק רוח גבית למיזם...
| סיוע למלון במחלוקת: |
|
| אושר מענק סיוע למלון השנוי במחלוקת בתמנע / אסף שמואלי |
|
מרכז ההשקעות של משרד התמ"ת אישור סיוע של כ-75 מיליון ש"ח להקמת מלון בעמק ססגון שבאזור תמנע - פרויקט שנוי במחלוקת שארגוני הסביבה מתנגדים לו ושבנייתו תלויה ועומדת בבית המשפט. מתנגדי המלון: מנסים להשפיע על בית המשפט |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
ובכן, יש מניעה ועוד איך. כי במדינה דמוקרטית, חוקים הם לעיתים רף מנימלי של מוסר ולא יותר. פרשת המלון בתמנע היא דוגמא מובהקת לציניות, היתממות ופגיעה חמורה בנחלת הכלל ובאינטרס הציבורי. כל דרדק בעל מודעות סביבתית מינימלית שביקר בשטח, וראה את המקום מקרוב, מבין שמדובר באסון - ולא ב"מלון אקולוגי".
המלון מתעתד להיבנות על שביל ישראל, בשטח שנותר טבעי ולא הופר, כאשר ממש מעבר לרכס קיימת קרקע חפורה ומצולקת, עדות להתעללות סביבתית בת שנים של כריית נחושת. הכורים לקחו מהאדמה את מה שלקחו, ובצאתם שכחו - כמו המועצה והמדינה שהעניקה להם את הזיכיון - שצריך לטפל במפגע שהשאירו.
האינטרס הציבורי (לא רק הסביבתי) מחייב תיקון של טעויות ומחדלי העבר, לפני שמתחילים משהו חדש. כל מי שעיניו בראשו מבין שאפשר היה לקשור בין הפצע הזה בלב המדבר ובין הפרויקט עתיר המזומנים באותו תא שטח.
הארץ הקטנה שלנו גוססת מבחינה אקולוגית. תכנון לקוי, התרשלות ובעיקר שחיתות הותירו אותנו בלי מים, עם כינרת מומלחת, עם שפך ביוב במקום נהר הירדן ושאריות בלבד מים המלח. כמו המלון הזה, חלק מהאסונות הללו קיבלו אישור כדין מהמדינה.
יבואו המסנגרים ויטענו כי המלון הוא ברכה לאזור, שיצור מקומות עבודה חדשים ויזרים חמצן של מזומנים לכלכלה המקומית. אוי לכם, תושבי האזור, אם החזון התעסוקתי שלכם הוא בעבודת שירותים בשכר מינימום - כלומר שכר עבדים. שהרי כולם יודעים שבמלון הזה, כמו במלונות באילת הסמוכה, יעבדו בעיקר עובדים זרים. מלונות, מטבעם, מצטלמים יפה, כשהאורחים מחייכים בבריכה, אך מי שמנקה את תחתיתה כשהם ישנים הם החלשים ביותר בהיררכיה הקפיטליסטית, אוכלוסייה שאין לה אופציה תעסוקתית אחרת. האם זה העתיד שצופים תומכי המלון לתושבי האזור?
נפגשתי עם סניגורים אלה, והם פרשו בפני תוכניות "ירוקות" על קולטים סולאריים במדבר, ושאר ירקות. עצתי לכם: הניחו למלון האנטי-סביבתי הזה ולכו על הדבר האמיתי: אופק נקי מבטון, שמש וטבע. אזרחי ישראל ישמחו לשמוע שהכסף שלהם יושקע בעתיד ירוק אמיתי - ולא בעשיית "ירוקים" עבור יזמים שבעים.
