בין סנטה קלאוס לחנוכה

חנוכה באמריקה הופך להיות בעשורים האחרונים לחג משמעותי בחיי יהודים רבים, ייתכן שאף המשמעותי ביותר. בעוד לוח המועדים היהודי ראה את חנוכה כחג שולי, ובישראל הוכתר כ"חג הפסטיבלים" - הפך החג ברחבי היבשת לחג הזהות היהודית. האקלים החברתי והדתי הבנה את חנוכה כחג הזהות היהודית. חג התרבות החד-משמעי, וזאת כתוצאה מסמיכותו לחג המולד. וכך אני נחשפת בקרב קהלים רבים ובקרב בודדים שאינם מגדירים עצמם בכל שיוך מקטלג אלא רק "סימפל ג'ואיש", לשלל טקסים, יוזמות והתכנסויות בשמונת ימי החנוכה.

כחודש לפני החנוכה לובש המרחב הציבורי פני חג. במשך חודש שתחילתו בסוף נובמבר - בו נחגג חג ההודיה - החג החילוני האמריקני שיהודים רבים נוהגים לחגוג אותו - ועד לאחר חג המולד, מתייפה המרחב הציבורי בקישוטי החג ובסמליו. אשוח מקושט, קישוטים מנצנצים, נרות זוהרים, ומוזיקת שירי חג פושטת בכל.

בד בבד, נחוג חנוכה. עוצמת יהדות ארה"ב ונוכחותה הבולטת, מקנים לחנוכה מאפיינים של חג כלל אמריקני החורג ממתחם הקהילה היהודית. במקומות ציבוריים ניתן למצוא לצידו של האשוח המסורתי את החנוכיה, בחנויות המזון הגדולות נאפות בצד מאפי החג הנוצרי, גם עוגות מיוחדות לחנוכה. בחנויות הספרים ניצבים ספרים העוסקים בחנוכה וביהדות במרכז החנות על שולחן מעוצב המושך תשומת לב מייד. באוירת ה"פוליטיקלי קורקט" השוררת בארה"ב אף נסוגה ברכת חג מולד שמח (כמו רעותה חנוכה שמח) לטובת האמירה הכללית "חגים שמחים".

התכונה סביב חנוכה מורגשת, כך למשל: שלל הקישוטים של חג החנוכה המוצעים בחנויות מגוונים יותר מקישוטי חג הסוכות בישראל. אירועי תרבות רבים מתקיימים במסגרות שונות והקהילות מתכנסות לחגוג.

בין אמריקניציה להתייונות

אבל האם הסיבה לכך היא העובדה הטכנית שחג חנוכה "נופל" בחופשת חג המולד ומאפשר את החגיגה המשפחתית-קהילתית או שההסבר עמוק יותר?

יהדות אמריקה מצויה כיום בנקודת הכרעה, שהיא אולי החשובה בתולדותיה. מחד, יהודי ארה"ב מצוים במעמד חברתי-כלכלי חסר תקדים והם מתקבלים ברצון ובברכה בקרב האליטה האמריקנית ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה. חלק לא מבוטל מערכי היסוד של היהדות אומץ לתוך ערכי החברה המתגאה בזיקה תרבותית זו. מאידך, מציאות זו מעודדת את ההבנה המתפתחת לנישואי תערובת, לתחושת חוסר הנחיצות בהשתייכות לקהילה כלשהיא, ואת היעדר ההכרה שיהדות אינה רק מוצא משותף אלא מערכת ערכים ייחודית שיש לשמרה.

חנוכה בארה"ב משקף דיכוטומיה זו. מסורת יהודית שנרקמה ברקמת התרבות האמריקנית הכללית ומנגד מאותה סיבה עולה השאלה האם לא הפך חנוכה ללווין חג המולד.

שניות זו עומדת בבסיס המאמץ העצום שעושה הקהילה היהודית על זרמיה השונים להעניק תוכן לחג. מציאות זו עולה גם ביוזמות פרטיות-מקומיות לייהד סמלים אמריקנים. "אני תמיד ממלאת את ה'טורקי' שלי (ההודו) במלית מצות – ככה אני מזכירה למשפחתי את יהדותי". ספרה לי אשה בריצ'מונד דור שלישי להגירה. וחברתה הלן בעשור השמיני לחייה ניצולת שואה ספרה שתמיד עם ה'טורקי' של החג היא מגישה.... קוגל יהודי מסורתי... "קצת יידישקייט לנכדים".

קיימת סימליות עמוקה, שדווקא בחנוכה בא לביטוי המאבק על עתידה הרוחני-תרבותי של יהדות אמריקה.

בין פסטיבלי הילדים לבין סיפורי

נצחון החשמונאים אנו נוטים לשכוח שחנוכה הוא חג רוחני-תרבותי משחר ימיו. המרד פרץ על רקע מאבק תרבותי: השלטון היווני השתמש בכוחו כדי להשליט בארץ את התרבות ההלניסטית ששמה את האדם במרכז, ואילו היהדות ששמה במרכז תפיסתה את האמונה באל האחד ובקיום מצוותיו, נחלצה לקרב למען שימור ערכיה. נצחון המכבים ונס פך השמן היו יותר מניצחון צבאי וגם יותר מנס מקומי. הם אות, עדות וסמל לנצחון הרוח והתרבות היהודית. זהו ניצחון על-זמני, התקף לדורי-דורות.

כיצד יתפתח המאבק הרוחני של אחינו שבאמריקה? לעתיד הפתרונים . אין בליבי ספק, כי אחת הדרכים המרכזיות לסייע במאבק זה הוא הגשה - באמצעים מודרנים ובגישה שיוויונית ולא מתנשאת - של התרבות היהודית על רבדיה ודורותיה לחלקים נרחבים של העם היהודי .