מלחמת הקריקטורות הערבית
מאז תחילת המלחמה מציגה התקשורת הערבית נראטיב כפול וסותר: מצד אחד הפלסטינים הם הקורבן המוחלט של מדינה נאצית, ומצד שני הלוחמים האמיצים של חמאס מנחילים מכה אנושה לצה"ל. מבלבל? העיתונות הערבית חיה עם זה בשלום
מן הרגע הראשון של מבצע "עופרת יצוקה" הלך ונבנה הנראטיב הצורם כל כך לאוזניים ישראליות ויהודיות. "ישראל מבצעת השמדה המונית", זעקו ברשתות הלוויין הערביות, ובמיוחד ב"אל-ג'זירה", דוברים השונים מטעם חמאס ותנועות "האחים המוסלמים".
"עונש קולקטיבי, טבח עם, השמדה המונית, שואה", זעקו אותם דוברים, כשברקע נראו צילומים של גופות מרוטשות בעקבות הפצצות חיל האוויר. המילים טעונות במיוחד לאוזניים יהודיות וישראליות - וזו בדיוק הכוונה. ברצונם לאותת לעולם שישראל החליפה תפקידים עם גרמניה מימי מלחמת העולם השנייה והיא הנאצית החדשה. אין מדובר בפליטת פה, אלא טענה ממוקדת שחוזרת על עצמה שוב ושוב.
מהרגע הראשון נבנה נראטיב כפול - ולעתים סותר - בכלי התקשורת הערבים השונים. למרות הסתירה, נראה שרבים בעולם הערבי חיים איתו בשלום: מצד אחד, ישראל היא נאצית ומבצעת השמדה המונית של אזרחים מחוסרי ההגנה כשהעולם שותק. מצד שני, "לוחמי ההתנגדות הפלסטינית" מצליחים להכות בישראל ללא רחם וצה"ל מסתיר את פגיעותיו.
שני החלקים של הנראטיב נראים באופן ברור בקריקטורות שבחרנו להציג כאן. כל עיתון אמנם בוחר את האג'נדה שלו ומציג קריקטורות ההולמות את מטרותיו. יש כאלה המתמקדים במה שהם תופסים כפגיעה בצה"ל ואחרים מעדיפים לעסוק בנפגעים הפלסטינים. יש כאלה שמותחים ביקורת על העולם הדומם, ויש לא מעט, תאמינו או לא, שמתעלמים בכלל מהלחימה בעזה ועוסקים בנושאים אחרים. האחרונים יוצאים לאור במדינות שאינן חובבות את חמאס בלשון המעטה, כמו מצרים וסעודיה.
תצוגת גופות למצלמות הטלוויזיה
בכל זאת, בעיתונים מרכזיים בעולם הערבי ניתן לראות את הנראטיב המתגבש מתוך בליל האג'נדות השונות. "אל-קודס אל-ערבי" הלונדוני, עיתון נציהוא לא היחיד. בתחילת הלחימה לפני שבועיים הקרינה רשת "אל-ג'זירה" הקטארית סרטוני מעבר מיוחדים במהדורותיה, בהם נראים פעילי חמאס שנפגעו בתקיפות תחת הכותרת "עזה תחת אש". מהר מאוד התחלף הקו והושם דגש על אזרחים שנפגעו. מאז מוצגים סרטונים של גופות ילדים מול חיילי צה"ל החמושים, כשברקע משתלבות קריאות ביניים של מפגינים זועמים מהעולם הערבי שתוהים "איפה אתם?" גם הכותרת שונתה ל"המלחמה על עזה".
אין זו הפעם הראשונה שחמאס ותומכיו מנסים לצייר את ישראל כנאצית וזוכים להצלחה גדולה בכלי התקשורת הערביים. כבר לפני שנה זעקו בחמאס את אותו הנראטיב על רקע הדיונים בישראל אם להפסיק את זרם החשמל והסולר לרצועה, ובעת מבצע "חורף חם". בטור דומה הבאנו בשעתו את טענותיו של ראש הלשכה המדינית בחמאס, חאלד משעל, וגורמים אחרים בארגון הטוענים ש"ישראל היא הנאצית והפלסטינים הם הקורבן". אז טענו בחמאס כי "הרצועה היא מחנה ריכוז גדול של ישראל". בטור נוסף צורפה קריקטורה עם אותו המסר: ישראל היא נאצית, רצועת עזה היא מחנה השמדה המוני.
גם הפעם מבליטים את אותו הקו, אך ההדגשה ברוטאלית פי כמה. לא פעם מראים ב"אל-ג'זירה" וברשתות אחרות תמונות תקריב של גופות ילדים מרוטשות. באחד הקטעים שהוקרנו השבוע נראה פלסטיני שסוקר גופות ילדים - ייתכן שמדובר בילדיו - ומציג בעברית למצלמה את כל גופה וכן את חורי הכניסה של הקליעים והרסיסים. "הנה, תראה את הראש של התינוק הזה, ותראה את הילד הזה. הנה כאן וכאן", הכריז האיש בעברית, "מה הם עשו לברק?"
שני עיתונים מרכזיים בעולם הערבי היוצאים לאור בלונדון, "אל-חיאת" ו"אל-קודס אל-ערבי", פרסמו שלשום בתמונת השער שלהם ראש כרות של ילדה פלסטינית. איש אינו יכול להישאר אדיש לנוכח התמונות הללו, כמו גם לנוכח מקררי הגופות הפתוחים שנראים במהדורות השונות ובעיתונים השונים. הבטן מתהפכת.
פתולוגיה של זוועות
מצד שני, ובניגוד גמור לנראטיב "הקורבן חסר הישע", מציגות שורה של תחנות לוויין ובהן אותה "אל-ג'זירה", את טענות חמאס ויתר הפלגים הפלסטינים. נאומיהם של דוברי חמאס למיניהם שודרו שוב ושוב וכל טענה לפגיעה בכוח צה"ל זכתה לאזכור ולציון חיובי. גם תמונות של אמבולנס שפינה נפגעים לבית החולים סורוקה בבאר שבע הוקרנה שוב ושוב, כשהמסר ברור – ישראל סופגת מכה רצינית, חמאס יכול לגבור עליה והיא מסתירה את מספר הנפגעים האמיתי.
השורה התחתונה של הכיסוי התקשורתי הזה היא קודרת.
ציבור צרכני התקשורת בעולם הערבי נחשף לתמונות קשות במיוחד, על גבול הפתולוגיה. דבר זה בהחלט תורם להשתתפות המונים בעצרות מחאה ברחבי העולם הערבי והאיסלאמי.
במצרים, למשל, מבינים זאת היטב. לפי דיווחים שונים, מצרים עושה את כל שביכולתה למנוע הפגנות מחאה נגד ישראל. למרות זאת מבינים בקהיר כי הרחוב הולך ומתלהט. כנראה שזו אחת הסיבות לשינוי המסוים בעמדתה כלפי מבצע צה"ל וליוזמה המשותפת לה ולצרפת למען הפסקת האש. מבחינתו של מובארק, ניתן להפסיק כאן ולרכך את הזעם הציבורי הגובר. אולם עד שלא תיפסק האש ימשיכו תמונות הגופות לרצד על המסכים כמעט בכל מהדורה ועל גבי העמודים הראשונים בעיתונים הגדולים בעולם הערבי.
לפנייה לכתב/ת 
