מחקר: בגלל בני האדם - החיות קטנות יותר

ציד, ליקוט ולחץ מתמשך מצד בני האדם גרר השפעות עמוקות על הטבע והאבולוציה, וגרם לבעלי החיים להפוך לקטנים יותר, ולהביא צאצאים בשלב מוקדם יותר של חייהם - כך עולה ממחקר שפורסם השבוע בארה"ב.

על פי המחקר הלחץ האנושי - ציד ודיג בין היתר - הפכו את בעלי החיים בהדרגה לקטנים ב-20 אחוזים בממוצע, ושיבשו את מנגנון הרבייה שלהם.

החוקרים ציינו כי הנטייה האנושית להתפאר בשלל ציד גדול ככל הניתן, הניע את האבולוציה בקצב מהיר יותר מאשר הציד של טורפים טבעיים, שלרוב מצליחים להשיג את בעלי החיים החלשים והקטנים יותר. "כציידים, בני האדם הם כוח אבולוציוני חזק", אמר כריס דארימונט מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז. "זהו מתכון אידאלי לשינוי עמוק בדפוסים".

דארימונט ועמיתיו חישבו את תדירות השינויים ביחידות אותן כינו "דארווין" - על שם החוקר הבריטי הנודע שפיתח את תיאוריית האבולוציה. הם הבחינו בשינויים האמורים בדגים, חלזונות, כבשים מגזע מסויים ואייל צפון, כמו גם בשני מיני צמחים - אחד מאזור ההימלאיה וצמח אמריקני מקומי.

כמעט בכל המקרים שנבחנו במחקר, המינים שהיו מטרת הציד של בני האדם הפכו בהדרגה לקטנים יותר, ומערכת הרבייה שלהם שובשה וגרמה להם להביא צאצאים לעולם בגיל מוקדם יותר - מה שהפך את האוכלוסיות לפגיעות יותר.

"הבאת הצאצאים בשלב מוקדם יותר בחייהם גררה המלטות עם מספר נמוך יותר של צאצאים. אם אנו צדים אותם ומונעים מהם להביא צאצאים באופן נורמלי, אנו פוגעים בעמידות שלהם ובאפשרות של המין להתאושש", הסביר דארימונט.

המחקר עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שמצאו כי דיג מעבר למכסות פוגע באוכלוסיות שלמות של דגים בים. "הציבור יודע שאנו דגים הרבה יותר דגים מכפי שאנו צריכים אך האיום משמעותי הרבה יותר. אנו משנים את הפרטים שלא צדנו או דגנו באופן עמוק, לפעמים בתקופה של כשני עשורים. אנו ציידי-העל של העולם".

הוא ציין כי לעיתים, דווקא חוקים ותקנות שנועדו לשמור על בעלי חיים צעירים מחמירים את המצב. "ציידים יודעים שאסור להם לצוד בעלי חיים צעירים או קטנים - ואנו למעשה מנציחים אותם בטבע בניגוד לדפוסי הטבע הרגילים".