מופז: "ב-2010 תגיע הבשורה הגדולה"
בראיון מיוחד ל-ynet, אשר עשוי להתברר כאחרון בתפקידו הנוכחי, מסביר שר התחבורה שאול מופז: השינוי הגדול במספר התאונות והנפגעים על כבישי ישראל יגיע רק כאשר תהיה תחבורה ציבורית יעילה. ומה הוא חושב על אוטובוסים בשבת? "זה נושא מאד רגיש"
"המעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית, יוריד את מספר תאונות הדרכים בישראל בעשרות אחוזים בשנה". כך אומר בראיון ל-ynet שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז. לשאלה מתי יגיע השינוי בהרגלי הנסיעה של הישראלים, ואיתו השיפור המיוחל בבטיחות, עונה מופז באופן החלטי וברור: "בסוף 2009 יתחילו לפעול בשלושת המטרופולינים הגדולים רשויות תחבורה ציבורית, שישלבו בין אמצעי התחבורה השונים - רכבת קלה, רכבת ישראל ואוטובוסים. וב-2010 תגיע הבשורה הגדולה - תחילתו של מעבר משמעותי לשימוש בתחבורה ציבורית".
_wa.jpg)
בראיון מיוחד, אשר עשוי להפוך לראיון פרידה מממשרד התחבורה, דוחה מופז טענות כי נעשה שימוש פוליטי בתקציבי הפיתוח העצומים של המשרד, מהגדולים שהעניקה המדינה למשרד ממשלתי כלשהו. "ההחלטות בנושא פרויקטים גדולים בתחום התחבורה, כמו למשל סלילת כבישים חדשים או קווי רכבת חדשים, מתקבלות מתוך ראייה מערכתית ובמסגרת תוכנית-אב כוללת", מבטיח מופז. "וממילא, בקצב בו הפרויקטים בארץ מתקדמים - לעומת הקצב בו מתחלפים שרי התחבורה - אין לפרויקטים האלה ערך פוליטי אמיתי עבור שר כזה או אחר".
לדבריו, הטענות בדבר הכנסת שיקולים פוליטיים לתהליך קבלת ההחלטות, מגיעות לרוב מצד אלה שאינם מסכימים עם ההחלטות. מופז אמנם אינו מפנה אצבע מאשימה לכיוון מסוים, אך אפשר למצוא בדבריו רמז עבה להתנהלות אנשי משרד האוצר, שטרפדו לא פעם פרויקטי תחבורה משמעותיים. "יש דברים שלא צריך לבחון רק מנקודת מבט כלכלית - גם בגלל שיש לעתים שיקולים חברתיים חשובים יותר, אבל גם בגלל שיקולים בטיחותיים. לא כל פרויקט צריך להיבחן על-פי התועלת הכלכלית - זה לא הוגן כלפי מי שנהרג שם".
תהיה תחבורה ציבורית בשבת?
למרות שהוא מודע לעיכובים הרבים בביצוע פרויקטים גדולים - כמו למשל הרכבת המהירה בין תל-אביב וירושלים או הרכבת הקלה בירושלים - מופז מאמין כי השינוי בהרגלי הנסיעה של הישראלים קרוב מתמיד. "השילוב של רכבת ישראל, רכבות קלות ורשת אוטובוסים שתיפרש מחדש - ישנה משמעותית את תמונת המצב במטרופולינים הגדולים, גם בהיבט התחבורתי וגם בהיבט הבטיחותי. צריך להבין שלמערך כזה יש פוטנציאל להסיע עשרות מיליוני נוסעים בשנה, וכמובן שתהיה לכך השפעה דרמטית על מצב הבטיחות".
בדבריו, מתייחס מופז גם לסוגיית התחבורה הציבורית בשבתות וחגים, המעוררת מחלוקת חריפה בין חילוניים ודתיים. "זה נושא מאד רגיש", אומר מופז. "זו סוגיה שצריכה בחינה מאד זהירה". ראוי לציין כי הדרג המקצועי במשרד התחבורה, מעריך כי אין כיום ביקוש משמעותי לתחבורה ציבורית בשבתות. בשיחה עם ynet לפני מספר חודשים, הסביר מנהל אגף התחבורה הציבורית במשרד, יהודה אלבז, כי "הציבור הוא זה שצריך להחליט אם הוא רוצה תחבורה ציבורית בשבת - אבל אנחנו לא רואים שיש לזה דרישה בקרב האזרחים".
ומה חושב על כך מופז? "אנשים בשבתות רוצים לטייל, והגמישות של תחבורה ציבורית מוגבלת בסופו של דבר - רכבת או אוטובוס אינם יכולים להביא מטיילים בדיוק לאותו ואדי או בית שאליו הם רוצים להגיע". עם זאת, ובניגוד לדברים שאמר בעבר במליאת הכנסת, נדמה שמופז אינו פוסל על הסף את האפשרות להפעיל קווי תחבורה ציבורית - וזאת אם הדבר ייעשה בהסכמה ציבורית רחבה. "אני כמובן לא אומר שזה לא יכול להקטין את מספר התאונות", הוא מסכם, "אבל קודם צריך להפעיל כראוי את התחבורה הציבורית בשאר ימי השבוע".
"המודעות לבטיחות עלתה"
הראיון עם מופז נערך לאחר כינוס פורום הבטיחות של משרדו, בו הוצגו סיכומי הפעילות לשנת 2008 של כל הגופים האמונים על תחום הבטיחות בדרכים בישראל. תמונת המצב עגומה למדי: למרות תקציבים גדולים מאי-פעם, ולמרות הגברת האכיפה על-ידי אגף התנועה במשטרה, עלה מספר ההרוגים בתאונות בשנה שעברה בהשוואה לשנת 2007. את עיקר תשומת הלב מרכזות שתי "אוכלוסיות בסיכון": הולכי רגל, המהווים כשליש מכלל ההרוגים בתאונות - נתון חריג וגבוה משמעותית מאשר במדינות מערב אירופה - ורוכבי אופנועים, שמספר ההרוגים מקרבם בתאונות עלה בשנה שעברה ב-30% בהשוואה ל-2007.
מופז מאחורי ההגה. ימשיך כשר תחבורה קדנציה נוספת?
בהתייחסו לנתונים, מסביר מופז כי אין למדוד את הצלחת המאבק בתאונות על-פי שנה בודדת: "כשאתה עושה מאמץ מערכתי, הוא לא תמיד תואם באופן שלם את התוצאה המיידית. המאמץ שלנו ב-2008 - של כל הגופים הרלוונטיים - היה הרבה יותר גדול מאשר ב-2007. אבל אירוע אחד, תאונת אוטובוס התיירים ליד אילת, שינה את כל התמונה. ובכל זאת, אסור לנו להרפות. התהליכים האלה מאד מורכבים וארוכים, ואסור למדוד אותם לפי שנה אחת".
למעשה, מופז סבור כי בשלוש השנים האחרונות - מאז נכנס לתפקידו - חל שיפור במצב הבטיחות בישראל. "המודעות לבטיחות בדרכים עלתה בשלוש השנים האחרונות. אני מרגיש שיש גם שינוי מסוים בתרבות הנהיגה, אבל קשה למדוד אותו". מופז גם מציין כי בשנים האחרונות הושקעו משאבים משמעותיים בשיפור ליקויי בטיחות בכבישים, וכן בהעלאת רמת הבטיחות ברכבת ישראל.
"קרובים ליעדי ועדת שיינין"
אחד היעדים העיקריים אותם מציב מופז לשנים הקרובות, הוא הגדלת סמכויותיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הרשות, שהחלה לפעול במתכונתה החדשה רק בשנה שעברה, חסרה את אחד הכלים העיקריים שיועדו לה במסגרת מסקנות ועדת שיינין המפורסמת: יכולת בקרה אמיתית על פעילותם של גופים רלוונטיים בתחום התחבורה - כמו למשל רכבת ישראל, החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), וכן אגפים שונים במשרד התחבורה."אנחנו קרובים לעמידה ביעדים שהציבה ועדת שיינין ב-2005", אומר מופז. "אבל עדיין אין לנו את הכלים שהוועדה קבעה שאנחנו צריכים לקבל". בדברים אלה מתייחס השר לבעיית הסמכויות שהוזכרה, וכן לעניין התקציב השנתי של הרשות: ועדת שיינין המליצה להטיל על הנהגים "אגרת בטיחות", שתהווה חלק מפרמיית ביטוח החובה לרכב, ותשמש למימון פעילות הרשות. לאחר שהסעיף בוטל, כתוצאה מלחץ ציבורי ובעידוד חברי כנסת, נוצר מצב לפיו התקציב של הרשות אינו מובטח מראש.
כדאי לציין כי לבעיית הסמכות הלקויה של הרשות, תרמו רבות גם פקידי משרדו של מופז, שרואים ברשות חזקה משום איום על מעמדם. אלא שלמרות זאת, מופז מסכם את הראיון בנימה חיובית, ומעריך כי סמכויות הרשות יותאמו לתפקידה: "כשבבית המחוקקים יראו את התפוקה ואת התמורה, יגדל אצלם הרצון לתת תקציב גדול יותר וסמכויות רבות יותר".
לפנייה לכתב/ת 
