הדחת המרצה: בלבול יוצרות

מרצים באוניברסיטת תל-אביב בראשות הפרופסור למשפטים חיים גנז, הידוע בכתיבתו בזכות החופש האקדמי, קראו לבטל את מינויה של אל"מ פנינה שרביט-ברוך כמרצה במשפט בינלאומי. זאת בשל הייעוץ שנתנה למפקדי צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה", כשכיהנה כראש המחלקה לדין בינלאומי (דבל"א) בפרקליטות הצבאית. מערכת "הארץ" הצטרפה אף היא לקריאה, במאמר מערכת שפרסמה.

הייעוץ שסיפקה המרצה, מבטא לדעת מערכת העיתון "סט כללים אינטרסנטי", בעוד שעל הפקולטה למשפטים להתגייס "לבחון לעומק את התנהלות ישראל במלחמה בעזה, להפריד בין מותר לאסור ולהציע סט כללים חלופי ואובייקטיבי".

דיקן הפקולטה, פרופ' חנוך דגן, דחה את הדרישה לבטל את המינוי של שרביט-ברוך. זאת בהסתמך בעיקר על הפלורליזם של הפקולטה ש"משתדלת תמיד לחשוף את תלמידיה למגוון דעות והשקפות", ויש בה "ייצוג הולם גם לדעות החולקות על אלה של עו"ד שרביט-ברוך".

פלורליזם הינו בוודאי סגולה חשובה של הוראה ומחקר באקדמיה. אך בהסתמכות עליו בלבד כטעם להימנעות מלפטר את שרביט-ברוך, אין די.

הקריאה לבטל מינוי של מרצה באוניברסיטה מטעמים פוליטיים היא מבישה. רק לאחרונה התייצבה מועצת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב נגד ביטול החלטה של קליניקה בפקולטה למשפטים לייצג עובדים של מוסד אחר להשכלה גבוהה, זאת הגם שההנחיה לא ניתנה מטעמים פוליטיים מובהקים.

עוד ב-1951 בג"ץ פסל את סירוב המדינה לאשר את העסקתו כמורה של ד"ר ישראל שייב (אלדד), משום שהסירוב הסתמך על טעמים פוליטיים. האם אנו נקראים עתה להחיות עתה מדיניות של פסילה פוליטית, שבוטלה ב-1951?

בשונה ממערכת "הארץ", איני רואה עצמי הפוסק העליון בשאלות של משפט בינלאומי "אובייקטיבי". עם זאת, הניסיון להציג את הייעוץ ששרביט-ברוך נתנה כפסול במידה המצדיקה את הדחתה מהוראה באוניברסיטה רק משום שישנם מומחים המותחים עליו ביקורת, הינו מקומם.

בקרב הציבור קיימות דעות פוליטיות וערכיות שונות באשר להצדקת המבצע והפעולות שבוצעו במסגרתו. למחלוקת זאת יש היבטים משפטיים, שיידונו בוודאי לעומקם גם במחקרים אקדמיים. בכך אין כדי להצדיק את ההדחה הנדרשת של מרצה מן החוץ על כך שבמסגרת תפקידה בשירות המדינה נקטה עמדות מקצועיות שאינן לרוחם של מרצים אחרים, שאינם מומחים מובהקים למשפט בינלאומי.

הטענה במאמר המערכת של "הארץ", כי יש לבטל את מינויה של שרביט-ברוך "מפני שדעותיה – המקובלות ברחוב וגם במסדרונות הפקולטה למשפטים – מקבלות ביטוי רב, הרבה מעבר לביטוי שמקבלות דעות הנגד", היא חמורה.

מינוי מרצים באוניברסיטה לא אמור להיות מבוסס על איזון בין דעותיהם לבין הדעות המקובלות ברחוב או במסדרונות הפקולטה, אלא על ידיעותיהם וסמכותם המקצועיות. הצגתן של הדעות המקצועיות של המרצה לצד אלה של אחרים, הן רק חלק מקורס מקיף שבו מוצגים העקרונות והכללים של המשפט הבינלאומי. ברובם הם כלל אינם נוגעים לעניינים ששרביט-ברוך ייעצה לגביהם לאחרונה.

הקריאה להדחתה של מרצה באוניברסיטה מטעמים פוליטיים היא מופרכת ומסוכנת. חבל שאנשי אקדמיה, המצופים לעמוד להגנת החופש האקדמי, וכן מערכת עיתון המתיימרת לתמיכה בחופש הביטוי והדעה, נגררו לכך.

אריאל בנדור, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן