לכנסת ה-17 לא אכפת מחינוך, תרבות ובריאות

מדו"ח המסכם את פעילות החקיקה החברתית של הכנסת ה-17 עולה כי חינוך, תרבות, בריאות ואיכות סביבה, לא ממש עניינו את חברי הכנסת. נושאים חברתיים שכן זכו לחקיקה, לוו במאבקים חברתיים קודמים. ויש גם חברי כנסת שיקבלו היום אות הצטיינות

ynetפורסם: 03.02.09 , 14:12

בטרם נחליט הלאה למי לתת את קולנו, זמן לסכם את פעילות הכנסת ה-17 ולבחון את הפעילותית החברתית בכנסת האחרונה. חומר למחשבה טרם ההליכה לקלפי, נותנת עמותת "במעגלי צדק", המפרסמת היום דו"ח מיוחד החושף את פעילותם החקיקתית החברתית של חברי הכנסת הנוכחית.

מדו"ח "החקיקה החברתית", עולה כי בין הנושאים שקיבלו הכי פחות התייחסות בכנסת ה-17, אפשר למצוא את תחום החינוך, התרבות, הבריאות ואיכות סביבה. עוד מתברר בדו"ח כי נושאים שכן זכו לחקיקה, קודמו באמצעות מאבקים חברתיים.

מתוך 454 חוקים שהתקבלו בקריאה שלישית, כמחצית (223) ניזומו על ידי חברי כנסת. העמותה מיפתה את כל החוקים הפרטיים (המוגשים על ידי חברי כנסת ולא על ידי שרי ממשלה) מהכנסת האחרונה, ואיבחנה מתוכם את אלו שמטרתם להיטיב את המצב החברתי בארץ בתחום החינוך, הבריאות, העבודה והרווחה. "כל חוק בתחום החברתי נספר ככזה ללא שיפוט חיצוני אידיאולוגי כזה או אחר", מסבירים בעמותה.

מסקנות הדו"ח העלו כי כ-% 40 מהחוקים הפרטיים ( 90 חוקים מתוך ה-223), נגעו לתחומים חברתיים מובהקים. 54 חוקים (כ-24% מכלל החוקים הפרטיים) עסקו בענייני עבודה ורווחה. בין אלו ניתן למצוא את "חוק הזכות לעבודה בישיבה" (המוכר גם כ"חוק הקופאיות"), תיקון לחוק הגנת השכר הקובע את מועד קבלת תלוש המשכורת והפרטים המופיעים בו, הארכת חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות, הסדרת מעמד בעלי צרכים מיוחדים המשתלבים בשוק העבודה, וחוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים.

בתחומים אחרים המצב מעודד פחות: למרות תוכניות מהפכניות שהושקו בשנים האחרונות בתחום החינוך בקול תרועה רמה, רק 11 חוקים, שהם 5% מכלל החוקים הפרטיים, עסקו בחינוך. ל-9 מתוכם הייתה השלכה חברתית מובהקת, ביניהם "חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים", "חוק זכויות תלמידים בעלי לקויות למידה", הרחבת חוק חינוך חובה לכיתה י"ב ותיקון לחוק החינוך הממלכתי - לפיו ספרי הלימוד בבתי הספר לא יוחלפו תדיר ללא בקרה ויהוו נטל כלכלי כבד להורים.

הממצאים בתחום הבריאות זהים לחינוך ,11 חוקים מתוכם 7 בעלי השלכה חברתית ברורה, ביניהם החוק המסדיר את פעילות הבנקים הפרטיים והציבוריים לשימור דם טבורי, ותיקון לחוק הבריאות הממלכתי המאפשר מתן שעות טיפול פרטניות לילדים המצויים בספקטרום האוטיסטי.

"לקמפיין הסברתי נרחב יש השפעה ישירה על המחוקק"

"לחברה בישראל ישנה השפעה רבה על המתחולל במסדרונות הכנסת"

"רבים מהחוקים החברתיים מוכרים לאזרחים בעקבות המאבק החברתי שהוביל לחקיקתם", אומרים "במעגלי צדק", "לקמפיין הסברתי נרחב יש, כך מסתבר, השפעה ישירה על המחוקק". חיזוק לכך נמצא בדו"ח בהתייחס למצבם של הקשישים בישראל. בעקבות העלייה החדה במקרי האלימות נגד קשישים במאי 2008, החלו עמותות חברתיות שונות לעורר את דעת הקהל לתופעה ולדרוש יחס של כבוד והערכה למבוגרים, גם באמצעות קמפיין הסברתי נרחב ושימוש בכלי התקשורת. התוצאה: בחודשים שחלפו נחקקו 7 חוקים חדשים לחיזוק מעמדם של בני הגיל השלישי בחברה הישראלית.

"הדו"ח מוכיח שלחברה בישראל ישנה השפעה רבה על המתחולל במסדרונות הכנסת" מסבירה דיינה גינזבורג מנכ"לית העמותה,"לכן ממליץ הדו"ח לאזרחי המדינה להפעיל לחץ חברתי על מקבלי ההחלטות לשנות את הדרוש שינוי. כל אחד מאיתנו יכול להתעניין בחוקים, לתמוך או למחות, ליזום מהלכים פוליטיים ולעקוב אחריהם".

העמותה תקיים היום (ג'), טקס חלוקת אות הצטיינות לארבעת חברי הכנסת שבפעילותם החברתית בכנסת הקודמת הצליחו לחוקק באמצעות חקיקה פרטית את מספרם הרב ביותר של חוקים בעלי השלכה חברתית ברורה.

הזוכים באות ההצטיינות הם ח"כ שלי יחימוביץ' ("עבודה") "יחימוביץ' פעלה ללא לאות

למען האוכלוסיות המוחלשות ומימוש ערכיה החברתיים, ונחשבת לאחת מחברות הכנסת הבולטות בעשייה הפרלמנטארית. בין חוקיה הבולטים חוק הגנת השכר וחוק הקופאיות", מסבירים אנשי "מעגלי צדק".

אות הצטיינות יוענק גם לגדעון סער ("ליכוד"), "הוא נחשב כ'פמניסט' בעיני חבריו בכנסת שכן הוא יזם כ-50% מהחוקים שנחקקו למען אוכלוסיית הנשים. בין חוקיו הבולטים הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות", מנמקים מחלקי האות.

הרב מיכאל מלכיאור ("מימד"), נמנה גם הוא הין הזוכים,"בין החוקים הבולטים שיזם והעביר מלכיאור בכנסת ה-17 ניתן למצוא את התיקון לחוק לימוד חובה", דברי נציגי העמותה.

ומצטיין נוסף ח"כ זבולון אורלב ("מפד"ל"), "הוא חתום על חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים", הם מסכמים, "חוק המסדיר בין היתר נגישותם של בעלי לקויות למידה למוסדות להשכלה גבוהה".