שלושים שנה בדיוק חלפו מאז מותו של סיד וישס. שלושים שנה, ונדמה שהמיתוס סביב האיש לא דועך: וישס נותר אחד מגיבורי הפאנק הגדולים והשערורייתיים ביותר, ילד שקט וצנום, אך עם זאת מופרע וחסר גבולות. לדור הצעיר, שלא ידעו בחייהם את "הסקס פיסטולס" והרעש סביבם בזמן אמת, קשה לפעמים להאמין, כולל לכותב שורות אלה, שוישס והלהקה פעלו כפי שפעלו: הגסויות, הסמים, הכדורים, המזרקים והרחובות המטונפים. כל אלה הרכיבו את עולמם של החברים, והם פרשו אותו לראווה אותו על במות, בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה.
יוצרי אחד הסרטים הדוקומנטריים המפורסמים על הפיסטולס היטיבו לתאר את אותן שנים בצורה מדויקת, כשבחרו לקרוא ליצירה "הזעם והזוהמה",
כותרת לה זכו חברי הלהקה לאחר אירוחם המפורסם והפרובוקטיבי בתוכנית
הטלוויזיה של ביל גרנדי.
סקס פיסטולס. וישס תרם רק לשיר אחד באלבום (צילומים: גטי אימאג')
להלן תולדות הקריירה הקצרצרה של וישס באור הזרקורים: הוא הצטרף ל"סקס פיסטולס", הפך לבן זוגה של ננסי ספאנג'ן, שדרדרה אותו לגיהינום. לאחר
שהלהקה התפרקה, הוא ניסה את כוחו בקריירת סולו, הואשם ברציחתה של ספאנג'ן, ישב בכלא, שוחרר בערבות, התאשפז לזמן קצר בבית חולים לחולי נפש ומצא את מותו. מפתיע ומזעזע עוד יותר מכל האירועים האלה, שהכל התרחש בזמן קצוב של פחות משנתיים.
וישס, שהצטרף ל"סקס פיסטולס" אחרי פרישתו של גלן מטלוק, בכלל לא ידע לנגן על בס, אבל החוצפה והגישה שלו הרשימה את מנהל הלהקה, מלקולם מקלארן. אמנם וישס תרם מנגינתו רק בשיר אחד באלבום היחידי של הלהקה "Never Mind The Bollocks, Here's The Sex Pistols". אבל לא נראה שקיימת דמות מוזיקלית אחרת שהשאירה כל כך הרבה אימפקט, מוזיקלי ותדמיתי, בכל כך מעט זמן.
אמנם חייו של וישס היו קצרים, אבל בתוך הקריירה הקצרה שלו ישנם מאות זיכרונות שעיצבו אותו ואת הלהקה בפרט ואת התקופה בכלל. אחד האירועים הזכורים ביותר בחייה של הלהקה הוא "פרשת EMI". חברת התקליטים הבינלאומית עשתה צעד אמיץ כשהחתימה להקה כמו הפיסטולס על חוזה מכובד. אולי עבור כמה קברניטים, העתיד נראה ורוד עם הפנקיסטים הצעירים לצידם. אבל סקנדל רדף סקנדל והחברה החליטה לוותר עליהם. בעקבות ההתקפלות, הפיסטולס כתבו את השיר המפורסם שנושא
את שם החברה. "הכל היה תרמית", שר אז ג'וני רוטן.
מעמד ההחתמה של הלהקה בחברת התקליטים A&M
בתמונה למעלה מתועדים הפיסטלוס (וישס במרכז) ומקלארן חותמים מול מצלמות ועיתונאים על חוזה עם חברת "A&M", שהסכימה לקחת אותם תחת חסותה לאחר מקרה "EMI". יום ההחתמה אולי נדמה אופטימי עבור וישס והשאר, אבל אף אחד, מכל הצדדים, לא למד לקח. במסיבה לרגל ההחתמה החדשה, וישס השתולל, הקיא וגרם לנזק רב במשרדי החברה. תחת לחץ, "A&M" נכנעו והעיפו את הפיסטלוס כשבוע לאחר ההחתמה.
וישס וספאנג'ן. אחד מסיפורי הרוקנ'רול הזכורים וההרסניים ביותר
הבלגן המשיך למלוך בחייו הפרטיים, שהתערבבו בחיי הלהקה, ולהיפך. וישס גילה את ננסי ספאנג'ן ויחד את יצרו אחד מסיפורי הרוקנ'רול והאהבה הזכורים וההרסניים ביותר. עבור וישס, ספאנג'ן היתה מלאך ושטן בו זמנית. הגרופית האמריקאית, המכורה להרואין, שלעיתים עבדה גם כזונה, הביאה את עולמו הקיצוני גם כך של וישס לשיאים חדשים. מפצצת אנרגיה ונער מופרע, וישס הפך לסהרורי וטרוד. בראיונות
הוא נשמע כמו איש זקן, לא כמו בן 20.
כחמישה חודשים לפני מותו, ספאנג'ן נמצאה מתה באמבטית חדרם של השניים ב"מלון צ'לסי" בניו יורק, לאחר שנדקרה. עד יום מותו, וישס טען שהוא אינו זוכר שום דבר ממאורעות הלילה ושהתעורר למראה גופתה המדממת. עשרה ימים לאחר מכן הוא ניסה להתאבד, ללא הצלחה.
וישס הואשם ברצח אבל שוחרר בערבות. הוא מת בעצמו לפני שהצליחו לגלות מה באמת קרה שם באותו לילה. מערכת יחסים ההרסנית הזו, מתועדת בסרט "סיד וננסי",
שם מגלם גארי אולדמן בצורה מופתית את וישס הצעיר. גם אם אינכם נמנים על המעריצים הגדולים של הפיסטולס, כדאי מאוד לתת לסרט הזדמנות.
וישס ואמו, אן ריצ'י. שקט וצנום, מופרע וחסר גבולות
וישס לא בדיוק היה מוזיקאי, הוא גם לא ממש היה זמר מוצלח (למרות שהיה בהחלט זמר מצחיק).
הוא היה פאנקיסט צעיר אמיתי, מלא בחוצפה וביטחון, מלא בייאוש, בצער ובפוזה גדולה. בהסתכלות על סרטים תיעודים, ראיונות וצילומים ישנים נראה כי בתוך תוכו, וישס לא רצה להגיע לאן שהגיע ובטח שלא לסיים כפי שסיים.
בדיעבד, הוא השפיע על מראה וגישה של מיליוני פאנקיסטים שרצו להידמות לו. חלקם מתוך הזדהות אמיתית, חלקם השתגעו על הפוזה. מעניין איך וישס היה מגיב אם היה זוכה לראות את ההשפעה הגדולה של הפיסטולס ושלו על העולם התרבותי. אולי הוא היה רואה את זה מאחורי הסורגים, כרוצח של אהובתו, אולי היה יוצא זכאי, מתנקה ומתחיל בחיים חדשים. אבל מי יודע אולי הוא הכתיב בעצמו את עתידו, וידע, בכל שלב בחייו הצעירים, שהסוף אורב לו מעבר לפינה.
