מעון ראש הממשלה החדש: רק את "הירוק" שכחו

החל בשנת 2003 קיבלו ממשלות ישראל מספר החלטות התומכות בפיתוח בר קיימא ושמירה על משאבי הטבע, אבל דווקא החלטות אלו לא הגיעו לסף דלתו של מעון ראש הממשלה החדש, שלצורך בנייתו אישרה הממשלה 650 מיליון שקלים. 

יותר ויותר בניינים בעולם שואפים להשאיר חותם נמוך יותר על הסביבה. הם עושים זאת על ידי שימוש בחומרי גלם מבודדים יותר, שמפחיתים את צריכת האנרגיה לחימום וקירור, על ידי הצבת המבנה במיקום מיטבי כלפי השמש לניצול האור הטבעי, על ידי שימוש מושכל בפתחים וחלונות, במערכת החשמל, במערכת המים והביוב ועוד.

לדברי ד"ר נצן איל, מרכז נושאי איכות הסביבה ואחריות חברתית במכון התקנים הישראלי, מן הראוי שכבר בשלב התכנון הראשוני תהיה התייחסות לנושא. בשיחה עם ynet הוא הסביר כי בנייה שאינה לוקחת בחשבון את זוויות השמש, הצללות ומתחשבת בתוואי הקרקע תקשה על המעון להפוך מאוחר יותר - אם מישהו יחליט על כך - לבניין "ירוק". "מן הראוי שבית ראש הממשלה ייתן דוגמה לכל בניין בישראל - אם למגורים ואם למשרדים - ויוקם כבניין 'ירוק' ואפילו כבניין ירוק מצטיין, כמופיע בתקן הישראלי לבנייה", אמר איל.

לדבריו, יש מספר תחומים אליהם יש להתייחס על מנת לחסוך באנרגיה. "לתוואי השטח, להשפעת תנועת השמש בשמיים ולמשטר הרוחות, יש השפעה על היכולת לחמם ולאוורר את הבניין בלי להשקיע אנרגיה. יש לנו מתנה מהשמש, חופשית מכל עלות - כ-300 ימים בשנה - ולכן יש להתייחס לדרכי כניסת אור טבעי למבנה", אמר והזכיר את היתרונות של אור טבעי להגברת יעילות העבודה. בנוסף לכך התייחס איל לאופציה של הכנסת טכנולוגיות חדשניות שונות - דוגמת תאים פוטו-וולטאיים - ואמר כי יש לתכנן את הצבתם על הגג כבר בתכנון המעטפת הראשוני ולא להשאיר את העניין להמשך.

מדוברות משרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה נמצא בשלב תכנון ראשוני של המבנה החדש. הסוגיות שהועלו בפנייתך טרם נדונו, אך אין ספק ששיקולי סביבה יקבלו משקל ראוי".