משחקי מחשב - לא רק לבטטות הכורסה

הוא שמן, בודד, והסיכוי שלו להשיג דייט דומה לסיכוי שבעוד שבועיים יוכרז שלום בר-קיימא במזרח התיכון. זה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשאתם חושבים על גיק חובב מחשבים וקונסולות המשחקים. אולי יש בדימוי התקשורתי הזה שמץ של אמת. או לפחות היה עד כה. אלא שחוויית המשחק משתנה בשנים האחרונות והופכת למשהו אחר. חברתי, מגניב ושונה לגמרי.

זומבים?

במשך שנים חששו הורים שזמן מסך רב מדי, מול המחשב או הטלוויזיה, יפגע בילדיהם. מחקרים הטילו את האחריות על נטיית ההשמנה של ילדים בעולם המערבי לפתחם של משחקי הטלוויזיה והווידאו, והעלו חששות גם מפגיעה חברתית: במקום לצאת ולשחק עם חברים, הילד מפרק את הצורה לדמות אנימציה תלת-ממדית. במקרה הטוב, יושב לידו עוד חבר, בהבעת זומבי דומה, תקוע מול המסך. במקרה הרע, שניהם יוצאים אחר-כך עם רובה הציד של אבא לירות בחבריהם לספסל הלימודים.

אבל חוויית המשחק של היום היא כבר לא מה שאתם זוכרים מקונסולת האטארי של שנות ה‭.80-‬ קחו לדוגמה את המשחק הפופולרי  ‭.Guitar Hero 4‬ הוא מגיע עם שלושה בקרי משחק שמתחברים לקונסולת המשחק:‬ אחד מהם בצורת גיטרה בגודל כמעט אמיתי, השני מעוצב כמערכת תופים גדולה למדי, והשלישי - מיקרופון של ממש, שמתחבר לקונסולה.

למי שעדיין לא שמע על המשחק - מדובר באחד מצמד "משחקי קצב" שמציב אתכם בקדמת הבמה. "אתכם‭,"‬ ברבים, כי אף שאפשר לשחק סולו, הכיף הגדול כאן הוא ביחד. יש אפשרות לעד ארבעה שחקנים (אפשר לצרף עוד גיטרה בתפקיד בס‭,(‬ שצריכים לנגן ביחד שיר מתוך היצע לא קטן שמגיע עם המשחק. אפשר כמובן להוריד שירים נוספים או לקנות חבילות הרחבה בתשלום.

אתם יכולים לבחור את המראה של חבר הלהקה בו אתם שולטים, ויאללה רוקנרול. על המסך מופיעות נקודות צבעוניות, שתואמות לכפתורים שעל הבקרים. במקרה של התופים, סביב כל תוף יש מסגרת בצבע המתאים. כשנקודה במסך מגיעה למיקום מסוים, אתם צריכים ללחוץ על הכפתור המתאים בבקר. האיש עם המיקרופון צריך פשוט לשיר. קריוקי שכזה. המשחק קולט אם גלי הקול מגיעים בהתאם לקצב הנכון.

דילוגי אצבעות

נשמע פשוט? ממש לא. בפועל מדובר בחוויה מאתגרת, ובעיקר מצחיקה להפליא. הגיטרה מצריכה דילוגי אצבעות היסטריים בין הכפתורים. התופים (שבאים עם מקלות כמובן) דורשים קואורדינציה לא פשוטה. רק לזמר יש עבודה קלה יחסית. והעניין המרכזי הוא, שאתם לא מתחרים זה בזה, אלא אמורים להצליח ביחד. נכון - בסוף יש גם ניקוד אינדיבידואלי (דני ג'ונסון, נער בן 14 מטקסס, שבר בשבוע שעבר את שיא העולם, כשהשיג ניקוד אסטרונומי של ‭973,954‬ נקודות‭.(‬ אבל המטרה היא לבצע בהצלחה את השיר (מספיק שאחד מכם ייכשל כדי שהקהל יסלק אתכם בקריאות בוז מהבמה‭.(‬

ומכיוון שארבעה חברים התקבצו כדי לשחק יחד, מדובר גם בחוויה חברתית. צריך לארגן כיבוד, להחליט איזה שיר לבחור, להיזכר בעוד שירים של הלהקה. השחקנים רוצים להתחלף ביניהם בשליטה על כלי הנגינה השונים, מתווכחים ביניהם על הביצוע והזמן עובר בכיף. חנון חיוור שמשחק לבד מול המחשב? תשכחו מזה.

פונים לקהלים חדשים

בלהקת הרוק הפרטית הקטנה שהקמנו לצורך הכנת הכתבה היו שחקן ותיק אחד; שחקנית מזדמנת, כזו שמשחקת כשיוצא לה; ושני חברים שעולם המשחקים רחוק מהם כמרחק בין מפלגת זכויות הגבר לאחוז החסימה. אף שהם טירונים בעולם ה‭,Guitar Hero-‬ שני החברים הללו השתלבו מהר מאוד בעניינים.

זו בדיוק המטרה של משחקי הקצב: פנייה לקהלים חדשים, כאלה שמשחקי וידאו ומחשב לא היו כוס התה שלהם עד היום. כמו שהסימס משך אל מסך המחשב בנות רבות, כך אמור ‭Guitar Hero‬ למשוך גברים ונשים שמשחקי וידאו נראו להם תמיד כמין אקט א-סוציאלי שרלוונטי לגיקים וחנונים, לא להם.

מזיזים את הגוף

הרשת מלאה, בהתאם, באתרים המציעים מדריכים לאירוח מסיבת ‭.Guitar Hero‬ תוכלו לעיין למשל כאן‭‬ אבל יש לנו לינק יותר מעניין מי שאחראי על המדריך הספציפי הזה היא לא אחרת מאשר מיקרוסופט. ענקית התוכנה לוקחת אתכם ביד לאורך כל השלבים: מתכנון הזמנה מגניבה, דרך עיצוב האווירה - נגנו סרטים וקליפים מהתקופה ששירי המשחק שלכם מתאימים לה - עידוד המשתתפים להתחפש, והמלצה על תפריט הכיבוד. המשחק הופך מבילוי בשעות הפנאי האישיות לאירוע חברתי.

‭,Guitar Hero‬ והמתחרה שלו Rock Band‬ לא לבד. השינוי הרדיקלי ביותר בחוויית המשחק של השנים האחרונות התרחש כנראה עם הגעת הנינטנדו ‭.Wii‬ כבר כתבו לא מעט על מה שעשתה הקונסולה עם השלט הייחודי לתרבות המשחקים. כיוון שהשליטה בה נעשית באמצעות תנועות, גרמה הקונסולה לגיימרים לקום מהכיסא, לעמוד על הרגליים, לקפוץ ולנופף בידיהם עד אפיסת כוחות.

שלל המשחקים והאביזרים שיצאו לקונסולה הרחיב את חוויית המשחק - ואת קהל השחקנים. בניו-יורק טיימס כתבו על הקונסולה שהיא מנסה לחלץ את המשחקים מאחיזתם של זכרים צעירים, ולהפוך אותם לבידור שמתאים למשפחה כולה. ה‭Wii-fit-‬, משטח שהתאים למשחקי כושר וידע לספר למשתמש כמה קלוריות הוא שורף, פנה בפירוש לקהל חדש - כולל לא מעט נשים.

אחת התופעות הנלוות לעניין היה הפיכת ה‭Wii-‬ לאטרקציה חברתית. כשהקונסולה הלבנה של נינטנדו שכנה אצלנו בבית, היא גרמה לעלייה לרגל של חברים, שבאו לראות את הפלא ונשארו לשחק.

שוב – רובם לא היו דווקא גיימרים, וחלקם מעולם לא התעניינו במשחקי מחשב או וידאו. בניו יורק טיימס כתבו על הקונסולה שהיא מנסה לחלץ את המשחקים מאחיזתם של זכרים צעירים, ולהפוך אותם לבידור שמתאים למשפחה כולה. לאטרקציה חברתית. ‭Guitar Hero‬ מבצע משהו דומה.

בניסוי הפרטי שלנו, בדקנו את הערכה על שני הרכבים שונים. אחד של חברים, והשני של בני משפחה: שני ילדים וסבתא אחת על המיקרופון. זה עבד לא רע: מה שהתחיל כניסוי, טעימה מהמשחק, הפך לאחר צהריים משפחתי פרוע.

לא רק ילדים

מאחורי כל זה יש היגיון סטטיסטי. מחקר שנערך בארה"ב ב‭2008-‬ העלה את הנתונים הבאים: ב‭38%-‬ ממשקי הבית בארה"ב יש קונסולת משחקים. הגיל הממוצע של גיימר הוא ‭,35‬ ונשים מעל גיל 18 מהוות ‭33%‬ מכלל השחקנים. נערים מתחת לגיל ‭,18‬ עד לא מזמן קהל היעד הכמעט-בלעדי של משחקי המחשב, מהווים רק ‭18%‬ מהאוכלוסייה הזו. המחקר מראה גם על מעורבות גדולה של ההורים בנושא: ‭88%‬ מההורים דיווחו כי הם נוכחים בזמן שהילדים שלהם משחקים.

כלומר, הגרעין הקשה של השחקנים הוא אולי אותם בני 18 ומטה, אבל מבוגרים בכלל, ונשים בפרט, מהוות פוטנציאל שוק גדול בהרבה. העלייה באחוז הנשים בקרב השחקנים מיוחסת למה שמכונה ‭- Casual Gaming‬ משחקי רשת שאינם דורשים רכישה והתקנה, עד לרמת הסוליטייר שמגיע עם חלונות. חברות המשחקים רוצות לשנות את זה. הן רוצות להכניס למאגר הלקוחות את הנשים, המבוגרים, המשפחות. נינטנדו מצאה דרך אחת לעשות את זה עם ה‭,Wii-‬ שהופך את הבידור לזול יחסית, ונגיש מאוד.

משחקי קצב כמו ‭Guitar Hero‬ ו‭Band Rock-‬ עושים את זה באמצעות הפיכת חוויית המשחק לחברתית ומושכת. סביר שזו רק ההתחלה. חוויית המשחק החדשה מציעה שילוב בין בקרי משחק חדשניים, שמכריחים את השחקן לזוז ולבצע פעילות גופנית, לבין חיבור לתרבות הפופולרית שמחוץ לעולם המשחקים. היא מאפשרת לו להפוך את הקונסולה למוקד חברתי ולמכשיר בידורי לכל המשפחה. זה בטח לא יזיק לשאיפות של סוני ומיקרוסופט להשתלט על הסלון שלכם עם מכונת בידור רב-תכליתית. זה גם יסייע ליצרניות המשחקים להגיע לקהלים חדשים. הדימוי השלילי של הגיימר הבודד המרותק למסך כזומבי אדום עיניים, עומד לחלוף מן העולם.