תיק הרווחה? לא רוצים את "הילד הדחוי"

באילו תיקים מעוניינות החברות הפוטנציאליות בקואליציה המתהווה? חוץ, ביטחון, אוצר - אלה המועמדים האוטומטיים. גם החינוך, המשפטים וביטחון-הפנים מוזכרים לעתים תכופות. ש"ס, שהציבה את עצמה בראש המאבק למען השכבות הנזקקות, מציבה בראש דרישותיה את תיקי הפנים, השיכון והדתות. אם יישאר עודף, אולי גם את תיק התקשורת.

ומה עם תיק הרווחה? ההיגיון אומר שבימי משבר כלכלי, מיתון מעמיק וגלי פיטורים, יהיה משרד הרווחה, שגם כך תקציביו אינם מבוטלים, אחד המבוקשים ביותר. ובכל זאת, שמו לא עלה כלל עד עתה, והפוליטיקאים בורחים ממנו כמו מאש. עוני, אלימות במשפחה, ילדים בסיכון, נכים - אלו נושאים שקשה לפוליטיקאי לטפס עליהם אל הפסגה, כי הם אינם מייצרים כותרות. האיום האיראני, המצב בשטחים או המגעים המדיניים המקרטעים מעסיקים את התקשורת - ואת הפוליטיקאים - הרבה יותר מאשר 418 אלף המשפחות העניות שחיות בישראל.

"זה מתחבר לתמונה הכללית - מדינת ישראל לא רוצה לעסוק ברווחה", אומר ביאוש מה יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, בשיחה עם ynet. "הנושא החברתי נתפס כמשהו שלא יסייע לקדם את המעמד הפוליטי, גם בעיני הציבור. עמיר פרץ בזמנו הלך עם הכרטיס החברתי - ובסוף לקח את תיק הבטחון. הוא בגד בציבור בוחריו, ועכשיו כשפוליטיקאי בא ואומר 'אני בעד אג'נדה חברתית', הציבור לא מאמין לו. גם הפוליטיקאים לא רוצים את התיק הזה כי הם סבורים שלא ייצא להם רווח פוליטי".

"זה פשוט מקומם ומצביע על צביעותן של המפלגות", אומרת ד"ר עידית וייס מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. "הרי במצע של כולן נושאים חברתיים מוגדרים כבעלי חשיבות, ובפועל זה לא כל כך חשוב להן".

אוזן קשבת - ואפס מעשה

המשבר הכלכלי ידרוש ממשרד הרווחה לספק מענה למספר הולך וגדל של אנשים, וכתוצאה מכך גם הדרישות הכספיות של המשרד יגדלו. העובדים הסוציאליים, שעושים כל נסיון למשוך את תשומת לבם של הפוליטיקאים, אמנם זוכים לאוזן קשבת, אך בסופו של דבר - לאפס מעשה. אפילו המשבר הכלכלי, שעלול להפוך רבים מאיתנו לנזקקי שירותי הרווחה, אינו מצליח להעמיד את המשרד במרכז.

"למשבר הכלכלי השלכות על הרבה תחומים", אומר פרי. "לא מדובר רק בקצבאות של ביטוח לאומי, שמספק תשובה כלכלית חלקית, אלא בדינמיקה במשפחה, שיכולה להתבטא בתופעות של אלימות, גירושים, חוסר יכולת לספק חינוך וכדומה. למרות שעוד אין תחושת חירום, זה יגיע".

ד"ר וייס מציעה להרחיב את סמכויות המשרד, ואולי כך להצליח למשוך את הח"כ שירצה להפוך לשר הרווחה. "אולי צריך לקרוא לו 'משרד לביטחון חברתי' או 'תשתיות חברתיות'. חבל גם שהוציאו את הטיפול בנושאי עבודה (שעברו לטיפול משרד התמ"ת). אולי יש צורך להחזיר את הנושא, וכך להפוך את המשרד להרבה יותר משמעותי ולגרום להרבה יותר שרים לרצות לקחת אותו".

"רק לא מפלגה דתית"

לדעת אנשי המקצוע, חשוב שמי שייקח את תיק הרווחה לא יגיע ממפלגה סקטוריאלית, שבאופן מסורתי דואגת רק לציבור בוחריה. לדברי פרי, אם בסופו של דבר המפלגות החרדיות ירצו לקחת את התיק הזה, הדבר יוביל לכך שתקציבים רבים יוזרמו לציבור החרדי. "ישיבות, למשל, מוגדרות כפנימיות - ולכן מקבלות תקציבים ממשרד הרווחה. ואם יהיה שר רווחה חרדי, הוא ירצה להזרים כספים דווקא לשם ולא לתוכנית כלל ציבורית".

שר הרווחה הנוכחי בא דווקא ממפלגת העבודה. "השר יצחק הרצוג לא הלך למגזר מסוים, אלא לכלל האזרחים", מסכים פרי, "אבל גם הוא, בזמנו, לא רצה את תיק הרווחה והעדיף להישאר בתיירות. ואז, להפתעתו, גילה שזה משרד גדול עם המון עשייה בהרבה ענפים, וחשיפה תקשורתי מעל המצופה. שר הרווחה עוסק בנושאים שנוגעים לכלל הציבור ברמה יומיומית".

ובכל זאת, מזכיר פרי, בכנסת האחרונה לקח זמן רב עד שהמשרה הזו אוישה, וראש הממשלה אהוד אולמרט כיהן גם כשר הרווחה למשך תקופה לא מבוטלת. "יחסם של הפוליטיקאים למשרד הרווחה, זה פשוט עוול חברתי", מוסיפה ד"ר וייס.

"אף פעם לא רצו אותנו"

ומה אומרים במשרד הרווחה עצמו? "אנחנו רגילים שלמפלגות לא ממש אכפת מאיתנו", אומרים גורמים בכירים במשרד בשיחה עם ynet. "הניסיון עם ש"ס היה גם טוב וגם רע - תלוי בקדנציה - ואילו יהדות התורה פשוט לא עשו כלום. אם יבוא מישהו מהליכוד או מקדימה, נושא הפרטת שירותי הרווחה יעלה, ואולי הם יצליחו סוף סוף להפריט ולהקטין את הביורוקרטיה".

תחושת "הילד הדחוי" נמשכת כבר שנים. "אף פעם לא רצו אותנו. זה מקומם ומעליב שמשרד הרווחה לא הוזכר באף דיון, למרות היותו מאוד חשוב. אנשים הבינו גם במלחמה מה גודל תרומתנו (עובדים סוציאליים שטיפלו בנפגעי חרדה, וכדומה), ולמרות הכל, המצב לא השתנה. גם אחרי שבקדנציה של הרצוג המשרד זכה לסיקור נרחב, שום דבר לא השתנה, לא נראה שהפוליטיקאים רוצים להיכנס לתוך המשרה הזו, כי הם חושבים רק על הרווח האישי שלהם. זה הרי לא משרד שנוסעים איתו לחו"ל, מדובר בעבודה קשה עם אוכלוסיה קשה. אם המשרד יקבל מחר מיליון שקל תוספת לתקציב, הכסף לא יילך להשתלמויות של העובדים בחו"ל אלא ללקוחות שלנו. אין לנו אפילו מחשבים חדשים במערכת, כי כל גרוש מיותר מושקע בלקוחות".

גורם בכיר אחר במשרד מסכם: "זה עצוב מאוד. אנשים רוצים תיקים שמשמשים אותם כמקפצה בקריירה האישית שלהם, ולא מבינים שפתרון בעיות פנימיות בישראל לא פחות חשוב מפתרון בעיות חיצוניות. נותר רק לקוות שנגיע לזמנים שהשרים יתחילו להבין את חשיבות האמיתית של התיק הזה".