מ' הגיעה לישראל מברית המועצות. כשהייתה בת שלוש נהרגה אמה, ואביה נישא מחדש לישראלית שאימצה אותה כדין. היא סיימה את לימודיה בבית ספר בישראל והתגייסה לצה"ל, שם שירתה כקצינה בדרגת סרן בחטיבת הצנחנים.
בעת שירותה הצבאי הכירה מ' את ר' והם החליטו להינשא. אך בהגיעם לרשם הנישואים התברר לה כי קיימים ספקות בדבר יהדותה של אמה ועל כן לא תוכל להינשא. טענותיה של מ' שכל חייה עברו בישראל וכי גדלה על ברכי אמה היהודיה לא נשאו פרי. משביקשה להתגייר, נמסר לה כי לא תוכל לעשות זאת כאשר גיורה נעשה לצורך נישואים. על כן היא נדרשה להחליט: גיור או וויתור על בחיר ליבה, או נישואים בחו"ל, או חיים כידועה בציבור.
הצעת החוק של ישראל ביתנו נותנת פתרון בין השאר למצב אבסורדי זה. על פי ההצעה להסדרת מעמדם של בני זוג שבאו בברית הזוגיות, יתקיימו נישואים וגירושים בישראל על פי הדין הדתי בלבד, אולם למי שלא רוצה או לא יכול להינשא על פי הדין הדתי ויצהיר על כך במפורש, יקום מסלול שיאפשר רישום זוגיות והענקת זכויות כאילו זוג נשוי הם.
גם כיום יכול זוג שאינו רוצה או יכול להינשא על פי הדין הדתי לצאת להינשא בחו"ל או לחיות כידועה בציבור. לכן, כל שעושה החוק המוצע הוא לעגן את המצב הקיים.
יש הטוענים כי החוק פוגע במהותה היהודית של מדינת ישראל ובצביונה כמדינת העם היהודי. אך אין לטענה זו כל יסוד. את החוק שהצענו בחנו רבנים ונכבדים בעלי מעמד בציבור הדתי לאומי והם אישרו אותם. לדעתם, לא רק שהחוק לא נוגד את ההלכה היהודית כי אם להיפך. הוא מחזק את מעמד הנישואים והגירושים.
הרב הראשי בקשי דורון עסק בנושא ברית הזוגיות וטען: "מדוע מלכתחילה לקדש כדת משה וישראל את מי שסבור שלא ישמור על קדושת משפחתו"?
תשובתו לבעיה הקיימת: "אם יקום מסלול אלטרנטיבי שלא ייקרא נישואים, יש בכך משום החלטת הזוג שלא להתקדש. ראיתי את הצעת החוק שבה הוצע שהזוג חותם ומצהיר שהוא מעונין בזוגיות בלבד ולא בנישואים כהלכה ובכך אין חשש לקידושין". זעקתו ותשובתו של הרב היא טענה ותשובה הלכתית דתית, ולפיכך הצעתנו מהווה מענה אמיתי ונכון לקריאה זו.
החוק אף נותן מענה לבעיות הקשות שאיתן צריכה להתמודד המערכת הדתית: מסורבות הגט והממזרות. ממזרות היא תוצאה בלתי נמנעת של הולדת ילד כתוצאה מקיום יחסים של אשה נשואה עם מי שאינו בעלה, עד היום נהגו בתי הדין הרבניים למנוע ממזרות ולהתיר אשה מעגינותה על-ידי פסילת עדי הנישואים וקביעה כי נישואי האשה לא היו כדין ועל כן אין היא נשואה כלל ועיקר. זהו פתרון מעוות ולא אמיתי.
הצעת החוק שמאפשרת לבני הזוג לקבוע מראש כי אינם מעוניינים בנישואים, כי אם בברית זוגיות בלבד, תמנע את החשש לממזרות, תקל על פירוד ותמנע את בעיית מסורבות הגט - שהרי ממי שיעגן את יחסיו בברית זוגיות, כלל לא נדרשת קבלת גט אם היחסים הגיעו לקיצם.
קבלת החוק תשפר את המצב הקיים כיום, תפתור בעיה של מאות אלפי זוגות ותחזק את מעמד הנישואים והגירושים על פי ההלכה. היא אף תמנע בעיות של ממזרות ועגינות בישראל.
ח"כ דוד רותם יוזם חוק ברית הזוגיות מטעם ישראל ביתנו
דיני הנישואים הישראליים מפלים קבוצות רבות. בגלל המונופול של הדין הדתי, בני דתות שונות לא יכולים להתחתן זה עם זה. כך גם בני זוג מאותו מין, ומי שהם "מחוסרי דת" (יש דבר כזה לפי המחוקק הישראלי).
גם בתוך הקבוצות הדתיות מוטלות מגבלות משמעותיות על החופש לבחור בן/בת זוג ולהינשא: כך למשל אשה גרושה או אלמנה לא יכולה להתחתן עם גבר שהוא כהן, גם אם שניהם חילוניים לגמרי; אלמנה ללא ילדים חייבת להינשא לגיסהּ הרווק, אלא אם כן מבצעים טקס חליצה; נשים נמצאות בסכנת עגינות בגלל חוסר השוויון בגירושים; חילונים חייבים טקס דתי (אלא אם כן ידם משגת לממן נסיעה לחו"ל כדי להתחתן בנישואים אזרחיים); וגם הטקסים הדתיים מוכרים רק אם הם אורתודוקסיים ונערכים על ידי רב שהוסמך ברבנות.
כך שבניגוד למה שמקובל לחשוב, המגבלות על חירותנו לבחור עם מי לבוא בברית הנישואים חלות על רוב האוכלוסיה (שכן רובה חילונית), ולא על קבוצות מיעוט מסויימות. זו בדיוק הסיבה שבגללה הצעת חוק ברית הזוגיות של "ישראל ביתנו" היא בעייתית: היא סקטוריאלית, משום שהיא תחול רק על מי שלא יכולים להינשא לפי הדין הדתי. היא חלקית בהיקפה ("ברית זוגיות" זה לא נישואים, אלא כנראה נישואים סוג ב'), והיא גם משתתפת בעקיפין בחיזוק ההשקפה הרווחת שהנישואים בישראל הם בסך הכל די שוויוניים, למעט כמה חריגים שאפשר לטפל בהם די בקלות, כמו העולים ממדינות חבר העמים.
הניסיון לרפא את חוליי השיטה באמצעות "ברית הזוגיות" יהיה צעד ענק אחורה: ההצעה מדברת על "גבר ואשה", ולכן היא לא תחול על שני גברים או שתי נשים, למרות שבתי המשפט הכירו בזוגיות הומו-לסבית. בנוסף, היא כנראה לא תחול על יהודים חילונים שיכולים להינשא ברבנות, אך היו מעדיפים טקס אזרחי, או על יהודים שלא יכולים להינשא זה לזה בגלל שאיתרע מזלם והתאהבו במי שפסול/ה לנישואים לפי ההלכה (כמו כהן וגרושה). ונשים יהודיות חייבות להתפלל שמי שהן מתחתנות איתו לא יהפוך לסרבן גט אם ירצו להתגרש.
הנהגת נישואים אזרחיים שוויוניים ופתוחים לכל היא הדרך היחידה לפתור את האפליה בתחום זה במשפט הישראלי. אם במדינות קתוליות כמו איטליה הצליחו להנהיג נישואים אזרחיים, אין שום סיבה שבמדינה היהודית זה לא יקרה: הרי בנצרות הקתולית אין בכלל גירושים (בניגוד ליהדות), ולכן הנהגת נישואים (וגירושים) אזרחיים היו צעד הרבה יותר דרמטי במדינה קתולית מאשר כאן.
גם "הפיצול בעם" שמנופפים בו המתריעים נגד נישואים אזרחיים לא צריך להרתיע: "העם" כבר מפוצל מזמן. ממילא בת של אדמו"ר לא יכולה להינשא לבחור חילוני, גם אם שניהם יהודים כשרים למהדרין.
ברית הזוגיות מבית מדרשה של "ישראל ביתנו" רק תנציח את הבעיות הקיימות, ולכן עדיף שהיא לא תעבור בצורתה הנוכחית. "נישואים ובניית תא משפחתי הם ביטוי מובהק למימושו העצמי של האדם", נכתב במצעה של המפלגה. אז מדוע לשמוט את שאר הקבוצות המופלות לרעה, ולדאוג רק לקבוצה אחת?
ד"ר צבי טריגר מלמד דיני משפחה ודיני חוזים בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי, המכללה למינהל
טיבה של מערכת בחירות שהיא נוטלת סוגיות ומקצינה אותן, קל וחומר אם מדובר בסוגיות העומדות במרכזם של שסעים המפלחים את החברה הישראלית. השסע המרכזי שנחבא אחרי השסע הביטחוני הוא הדתי-חילוני, שסע שהועצם בעקבות גלי העלייה והגעתם של העובדים הזרים.
לדידנו בש"ס, השאלה המרכזית סביב רישום נישואים שלא היה מוסדר עד היום היא האם מעוניינים לחפש פיתרון במסגרת ההלכה, או שמא לתחזק קונפליקט לצרכים פוליטיים.
עם סיומה של מערכת הבחירות, ברור היה שאבק המאבק סביב סוגיה זו ישקע, וניתן יהיה להגיע לתשובות אך ורק במסגרת ההלכה. ההלכה לא רואה בעיה בהסדרת רישום זוגי של בני זוג שאינם יהודים. אך ש"ס לא תיתן את ידה למהלך שיהווה או שייתפס כפירצה בהלכה, מהלך שעלול להוביל את ממשלת ישראל הבאה או כל ממשלה בעתיד לקבל החלטות שאינן כדת משה וישראל.
עם ישראל שרד אלפי שנים ללא מדינה, ללא סמל, ללא המנון וללא צבא. הדבר היחידי ששמר עליו היה זהותו היהודית. כאשר הזהות היהודית הייתה תחת איום שברור היה מקורו, ידע עם ישראל בכל גלויותיו כיצד להתמודד עמו.
בשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם אלמנטים דמוגרפיים שהפכו את המאבק על הזהות למלחמה של ממש. לפיכך, אנו מחוייבים לשמור על הזהות היהודית של המדינה היחידה של עם ישראל.
אני סמוך ובטוח ששילוב הגורמים העתידיים בממשלה הקרובה יוביל דיון פרלמנטרי ודיון ציבורי להסדרת הנושא רק במסגרת ההלכה. אני גם בטוח שכל הגורמים הרלוונטיים מבינים שכל שינוי במצב הקיים חייב להיעשות רק בדרך זו. כל שינוי אחר, יגרום לשינוי ב"די.אן.איי" שלנו זה אלפי דורות.
הרצון ליצור ברית זוגיות הוא מובן, אך אני בטוח שגם אלו הרוצים בה, לא מעוניינים בברית על חשבון הזוגיות בעם היהודי, ששרדה אלפי שנים, גם בגלות.
ח"כ יעקב מרגי, יו"ר סיעת ש"ס
