שתף קטע נבחר

ישראל תציל את נמו

כדי לספק את הביקושים הגדולים בעולם של דגי נוי ימיים- ובפרט דגים ממין שושנון - צדים אותם בעזרת פיזור רעל בשוניות, ופוגעים במיני דגים אחרים ובטבע. חוקרים ישראלים הצליחו לגדל את הדגים הרגישים בחוות רבייה בערבה, ומתכוונים לשווק אותם לחו"ל בכמויות מסחריות, ולגרום לציידים המרעילים לחדול מהפגיעה בטבע

כשש שנים חלפו מאז שסרט האנימציה "למצוא את נמו" יצא לאקרנים ברחבי העולם, והוא עדיין נחשב לאחד הפופולריים והרווחיים לסוגו. אך כמו שקרה אחרי הסרט "101 דלמטים" וסרטים אחרים שבהם כיכבו בעלי חיים "חמודים", גם אחרי "למצוא את נמו" נרשמה בעולם הסתערות על חנויות לממכר דגי נוי, כשהמוני ילדים (ומבוגרים) רצו לגדל "נמו" משלהם באקווריום הפרטי.
 
מעטים בוודאי ידעו שכדי לדוג את דגי השושנון - שמו הרשמי של הדג המכונה גם "דג ליצן" - מפזרים הדייגים רעלים בים, פוגעים בשוניות אלמוגים רגישות ובמיני דגים אחרים החיים בה - לעיתים דגים המצויים בסכנת הכחדה. יוזמה שיוצאת כעת לדרך בסיוע משרד החקלאות תביא, כך מקווים, להפחתה ניכרת בצורך לדוג דגי שושנון בטבע ולהמשיך לפגוע בסביבה הימית. תחת זאת - יגדלו את הדגים המבוקשים בחוות בערבה. 


הסרט הביא לעליה חדה בציד דגי השושנון בטבע (צילום: מתוך אתר הסרט)

 

למדע ידועים כיום 27 מינים של דגי השושנון, והם נפוצים בעיקר בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. ככל שבעולם גדל תחום גידול דגי הנוי במים מתוקים ומליחים, כך התרחבו היקפי הדיג של דגי שושנון ודגי נוי אחרים מסביבתם הטבעית. 

 

"דגי שונית נחשבים למבוקשים מאוד בשוק דגי הנוי, והמין של 'נמו' - Amphiprion ocellaris - נחשב לאהוב במיוחד", הסביר ל-ynet פרופסור שנאן הרפז, חוקר במחלקת המדגה במנהל המחקר החקלאי. "לא רבים יודעים כי אחת השיטות המרכזיות לתפיסת דגי השושנון היא באמצעות פיזור רעלים בים. הרעל מחליש את הדגים - אך לא הורג אותם - ומאפשר לדייגים לאסוף את הדגים בהם הם מעוניינים. אלא הדבר גורם לפגיעה בשוניות ובמיני דגים רבים המצויים בסכנת הכחדה, שכלל אינם מיועדים למסחר. בסופו של דבר - הסביבה הימית נפגעה קשות".

 

הפיתרון: גידול דגים בחוות רבייה

"רק כחמישה אחוזים מדגי הנוי הגדלים בים מגיעים מייצור מלאכותי בחוות רבייה. כל השאר ניצודים בטבע בשיטות קטלניות. הציד באמצעות רעל פוגע גם בדגים שניצודו ומחליש אותם. הדגים סופגים את חומרי ההדברה, רבים מהם לא מצליחים להחזיק מעמד עד שהם מגיעים ליעדם או שהם חולים תוך זמן קצר ומתים אצל הצרכן", מסביר הרפז.

 

בחמש השנים האחרונות מתקיים מחקר של "מו"פ ערבה תיכונה" בשיתוף צוות חוקרים ממנהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות, במטרה למזער את הפגיעה בטבע ובבעלי החיים על ידי דיג מסחרי. בתחנת המחקר יאיר שבערבה, המרוחקת כ-100 ק"מ מים-סוף, הצליחו החוקרים לגדל ארבעה מיני שושונונים במי ים באופן מלאכותי ולמטרות מסחריות. הדגים הללו מיועדים לייצוא לשווקים ברחבי אירופה ומיועדים להחזקה באקווריום של מי ים מליחים. 


שושנון ממין Amphiprion ocellaris (צילום: פוטוס / ויז'ואל)

 

הרפז ציין כי בתחילת המחקר היו קשיים גדולים בתחום רביית הדגים. "בים ישנן מחלות וטפילים רבים. באמצעים מלאכותיים הצלחנו לטהר את מי הים ולגדל דגים חזקים ועמידים, וגם לחזק את עוצמת הצבע בדגים באמצעות תוספי מזון", סיפר החוקר. בעקבות הצלחת המחקר הוקמו בערבה שלושה משקי מודל שקיבלו את הידע שנצבר עד כה, והחל ייצור מסחרי של ארבעת מיני השושנונים.

 

דגי השושנון חיים בדרך כלל בזוגות במערכת חיים שיתופית מתמשכת עם שושנת הים בעומקים של עד כ-30 מטר. החוקרים ניסו לחקות את תנאי המחייה הללו גם בשבי, כדי לבדוק אם הדגים מסוגלים להתרבות גם ללא נוכחות של שושנת ים אמיתית בקרבתם. התברר שגם בעזרת שושנת ים מלאכותית הם הצליחו להתרבות, והביצים שהוטלו הושמו בהדגרה מלאכותית.  


 

בחווה מגדלים ארבעה מיני שושנונים (צילום: ד"ר יגאל אלעד)

 

לדברי הרפז, תקופת הגידול נמשכת כשישה חודשים בתנאי גידול מסחריים הנחשבים למרווחים ונוחים לדגים. "אם בעבר אחוזי השרידות היו נמוכים, הודות למחקר חלה עליה של עשרות אחוזים בשיעור השורדים, דבר שמאפשר לגדל אותם גם באופן שהוא רווחי למגדל".

 

"כאשר מגדלים את הדגים באופן מלאכותי, אפשר להפחית ואף למנוע את התפיסה שלהם בטבע ואת קיומו של סחר לא חוקי במינים בסכנת הכחדה, ולעודד סחר בדגים שמקורם בחוות גידול", מסכם הרפז. גם המחיר שלהם יהפוך בהדרגה לעממי יותר, הוא מעריך. "לענף גידול דגי נוי בערבה יש פוטנציאל ייצוא מסחרי גדול, שעשוי לתרום גם להגנת הטבע ובעלי החיים בו".

 

  • תוצאות המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים הוצגו בכנס הנגב השלישי למחקר, שאורגן על ידי מרכז וולקני, משרד החקלאות, הרשות לפיתוח הנגב וקק"ל במו"פ ערבה דרומית ביטבתה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שושנון בים סוף. ארכיון
צילום: jupiter
שושנונים בחוות הרבייה בערבה
צילום: ד"ר יגאל אלעד
מומלצים