יהיה דיסקו

ונפתח בווידוי. אני חולה על שימי תבורי. גדלתי על השירים שלו עד שהדחקתי אותם ברגע שעמדתי על דעתי ועל העובדה שאשכנזיות נהנות יותר, אבל קול הפעמונים שלו נחרט בתת המודע שלי כנראה לנצח. עובדה שברגע שאני שומעת שיר של שלו, אני נתקפת חולשה ורצון עז לצעוק "אני פרחה".

תבורי. האנקדוטה הקומית שתכסח את המייללים (צילומים: ערוץ 2)

כן, שימי תבורי, זה שנכנס לווילה בשביל הכיף שלו אבל לקה בהתקף חרדה / ריגוש מיני מהרגע שהוא ירד במדרגות. זה שאנשים שרואים אותו ברחוב אומרים לו "היי, הנה שימי תבורי", ושכשהוא יורד מהבמה הוא חוזר להיות שימי תבורי. כשאתה רואה את שימי תבורי אתה אומר לעצמך, הנה בנאדם שכל משבר זהות זר לו. זה האיש שאתם רוצים כאנקדוטה קומית כשכולם ילללו בשירותים ויחפשו מי שידיח אותם. בובליל מייד אין סן ז'רמן פינת נס-ציונה.

חמישה שבועות של שכרון חושים

יש כמה יתרונות ברורים לעונה הזאת, ולא כולם קשורים לשימי תבורי. קודם כל המבחר. הליהוק מוכיח ש"קשת" ירו לכל הכיוונים ולא בחלו גם במעגלי סלבס בביצות שהתייבשו כבר מזמן. זה נחמד, כי הפעם יתחרפנו בבית גם כמה אנשים שחצו את גיל 40 ו-50, ואשכרה יש להם כמה דברים מעניינים להגיד שהם לא ציטוט משירים של עברי לידר.

אלאל נכנסת לבית. אנשים שמביאים איתם קצת יותר משירים של עברי לידר

עוד יתרון הוא שחסכו לנו את שלב ההיכרות - אנחנו כבר מכירים, לפחות חלקית את האנשים שנכנסו. קראנו ראיונות עם אלה שכלאו את עצמם מרצון בסוג של הפנטזיה המסוכנת של די הרבה סלבס - להיות תחת פוקוס 24 שעות ביממה.

כמו אנשי רוח אמיתיים, הם רגילים לפתח את העין השלישית - זאת שרואה אותם מבחוץ, שמספרת להם איך הם נתפסים בעיני הסביבה.

אנשים מפורסמים מגיעים אולי עם רעב נשלט יותר לתשומת לב מאנשים שמגיעים לתוכנית אנונימיים ומקווים לצאת ממנה כוכבים, אבל הם מגיעים עם תדמית, דמות דו מימדית - לטובה ולרעה - שהם בטח ינסו להגן עליה או להפריך אותה ולהחליף אותה בדמות אחרת, מוצלחת יותר, אבל לא בהכרח אמיתית יותר. אני בספק אם הם הבינו עד כמה החולשות, השדים והפרופיל הפחות פוטוגני שלהם הולכים להיחשף פה. אם הם חושבים שמדובר בעוד אירוע השקה-פתיחה-מתנה בחינם מיוחצן ומפנק שמשתרע על פני חודש, הם טועים אחושילינג. יהיה דיסקו.

אז מי זאת שרונה?

דניאלה (מימין) ושרונה פיק. האם דעתנו עליהן תשתנה?

כי מה בדיוק יתן לי ניצחון של אחד מהם? מבחינתם האפיל של התוכנית ברור, הכסף לא צומח פה על עצים סרוגים. אבל אני, הצופה הקטנה, לא אזכה לראות אותם דוהרים במסלול המהיר לתהילה ומשם באותה מהירות קופצים את הבאנג'י החד סטרי לתהום השיכחה. אני לא אהיה חלק מהמהפך שיתרחש כשהם יצאו החוצה מהווילה וימצמצו מול הפלאשים, אסירי תודה על 15 הדקות. אני לא ארגיש את הכוח המשכר הזה כשאני אשלח sms. החיים שלהם לא באמת ישתנו.

מה שכן יכול להשתנות, זאת הדעה שלנו עליהם. אלוהים יודע שאני מתה לגלות שקורין אלאל גם מתעצבנת לפעמים, שמאיה בוסקילה היא לא דיווה מהגיהנום, שפנינה טורנה לא באמת פסיכוטית, ששרונה ודניאלה הן לא אותו בנאדם.

פוטנציאל לרומן רומנטי ממכר קשה לאבחן כרגע, אלא אם כן הדוגמן הזאטוט נוטה לבני מינו או לבנות הפיק. הסיפור המיידי שיניע את העלילה קדימה הוא כמובן סאגת מליץ-בוסקילה, או אם למקד את זה - עם מי תפלרטט בוסקילה כדי לגרום למליץ לקנא? אני שמה את הכסף על מנחם בן.

גם אנשים יפים עושים פיפי

אם יורשה לי לנחש, הסקרנות הפפראצית תתחלף די מהר בסקרנות אנושית. יכול להיות שאנשים שפחות מוכרים גליונות ככוכבי השער של "פנאי פלוס" דווקא יסקרנו בווילה ולהיפך, וזה גם היופי בריאליטי שכולם כל כך נהנים למדוד את הגובה שלו ולצ'קצ'ק בפולנית.

טורנה. יכולה להפסיק לנקות או לעשות כלים מתי שהיא רוצה?

נצחון האמת על התדמית, ובמקרה של אנשים שחיים מתדמיות זה משמעותי אפילו יותר. טורנה ומילשטיין למשל הם אנשים פחות מוכרים אבל השריטות שלהם (מילשטיין הוא סוג של פארודיה על נובורישים וטורנה לא אוהבת את הפיפי שלה, ומתנחמת בעובדה שגם אנשים יפים עושים פיפי) יהפכו את הנוכחות שלהם להרבה יותר משמחת.