שתף קטע נבחר
 

בקרוב: גירוש עופות משדות - בלי אש חיה

ברשות הטבע והגנים מתכוונים לאסור החל מהקיץ ירי תחמושת חיה לצורך גירוש עופות נודדים המתלהקים סביב בריכות מדגה ושדות חקלאיים. המטרה: למנוע פגיעה בבעלי החיים והרעלת עופרת שיכולה גם לפגוע בבני אדם. איך ישמרו החקלאים על פרנסתם? חזיזים, נפצים ותחמושת נפיצה שאינם קטלנית. הבעיה: מי יממן את העלות הגבוהה של כדורי הסרק?

השנה האחרונה לא היתה קלה לעופות הנודדים בבריכות המדגה ושדות החקלאות. המאבק בין החקלאים שחששו לפרנסתם לבין העופות הרעבים, גבה את חייהם של עשרות בעלי כנף ולפגיעה בתוצרת החקלאית.

 

ארגוני הסביבה והטבע מקווים שהמצב ישתנה בחודשים הקרובים, כאשר יכנס לתוקף האיסור להשתמש בתחמושת חיה לירי שנועד לגרש את הציפורים בקרבת בריכות הדגים והשדות החקלאיים. רשות הטבע והגנים שיגרה לאחרונה הנחיה מפורטת שכזו לחקלאים, מפעלים במגזר החקלאי ואנשי המדגה בבריכות ברחבי הארץ. האיסור ייכנס לתוקף מחודש יולי. 

 

עוד על המאבק בין החקלאים לציפורים:

 

"החלטנו שהגיע הזמן לשנות את שיטת גירוש וההפחדה של העופות הלהקניים כמו שקנאים, עגורים וקורמורנים מבריכות הדגים. השינוי יהיה בכך שיותר שימוש בתחמושת נפיצה בלבד, המותאמת לירי ברובה ציד או אקדחי זיקוק, במטרה להפחית את השימוש בתחמושת חיה", אמר ל-ynet אומר רוני מלכא, הממונה על אכיפת החוק ברשות הטבע והגנים.

 


קורמורן ירוי בבריכות הדגים (צילום: אמיר בן-דב)

 

מלכא הסביר כי הצעד נועד לצמצם לא רק את כמות העופות הנפגעים מהירי באש חיה, אלא גם למנוע עד כמה שניתן תופעה של הרעלת עופרת בקרב חיות בר, דורסים וגם בני האדם.

 

כאשר החקלאים יורים ברובי ציד, הם מפזרים כדוריות עופרת מעל מקווי מים בהם מגדלים דגים. הדגים עלולים לספוג את העופרת ולהפוך רעילים למאכל - לבני אדם ולחיות בר. החשש מהרעלה קיים גם במקרה שעופות נפגעים מכדורי ציד, שכן חיות בר שיאכלו מהפגרים עלולים לסבול גם הם מהרעלה.

 

"כאשר העופות מחסלים לחקלאי את הפרנסה שלו מול העיניים, הפיתוי להשתמש בתחמושת חיה הוא גדול", ציין מלכא. "אנחנו רוצים להפחית את הפיתוי הזה שלא מיטיב עם שני הצדדים. אנחנו מעודדים כל שימוש שיכלול הפחדה ולא פגיעה: חזיזים, נפצים או תותחים היורים תחמושת נפיצה המותרת על פי חוק - לא נסכים לירי חי לתוך להקות".

 

מלכא הוסיף ואמר כי ההיערכות לאכיפת התקנה החדשה משותפת לענף הדיג במשרד החקלאות, מדעני הרשות והדייגים, בתקווה שתיושם בעונת הנדידה הקרובה. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני התוכנית היא העלות הכלכלית הגבוהה יותר של התחמושת המרעישה לעומת תחמושת חיה רגילה.

 


שקנאים בבריכות המדגה (צילום: ליאור כסלו)

 

תחמושת נפיצה לסוגיה נחשבת ליקרה במאות אחוזים מתחמושת חיה. בהתחשב בכך שהחקלאים משתמשים בכמויות גדולות מדי יום כדי לגרש עופות מהשדות והבריכות, ההנחיה החדשה כבר מעוררת תרעומת בקרב חקלאים ואנשי מדגה.

 

ברשות הטבע והגנים מקווים שדיאלוג המתנהל בימים אלה עם משרד האוצר יאפשר לקבל תקציב תומך שיסייע להריץ את התוכנית בשנים הקרובות.

 

ואיך תאכף ההנחיה החדשה? מלכא אומר שהעובדה שהרשות פועלת כיום מול תאגידי דייגים וחקלאים - ולא חקלאים בודדים - תאפשר פיקוח הדוק יותר על מתן היתרים לגירוש עופות, ונקיטת סנקציות במקרי פגיעה בערכי טבע מוגנים או חריגה מתנאי ההיתר. "המטרה היא להמשיך לקיים את המדגה והחקלאות בארץ, אך גם לאפשר לעופות מקומות לעצירה ולאכילה תוך הפחתת הנזקים האפשרית", הסביר מלכא. "הכל ייעשה בשיתוף ובהסכמת הדייגים והחקלאים. לאף אחד אין רצון במלחמות בסופו של דבר". 

 

בחברה להגנת הטבע בירכו על ההנחיה החדשה. במכתב ששלח מנכ"ל החברה, גרשון פלג למנכ"ל הרשות אלי אמיתי, ציין פלג כי  מדובר בהחלטה אמיצה ומבורכת. "השימוש בתחמושת חיה לגירוש עופות משטחים חקלאיים... הביא בשנים האחרונות רק להחרפת קונפליקטי שמירת טבע - ולא לפתרונם", כתב פלג. "אני בטוח כי החלטה זו תסייע ביצירת הידברות בין גופי שמירת הטבע לבין ארגוני החקלאים, ולמציאת פתרונות ארוכי טווח לקונפליקטים בין חקלאות לשמירת טבע".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שקנאי שנורה למוות מתחמושת חיה
צילום: אמיר בן-דב
פגר של דוכיפת ברשת בבריכות דגים
צילום: אמיר בן-דב
האם התקנה תעבור בשלום בקרב הדייגים והחקלאים?
צילום: רועי גזית
מומלצים