"להגדיל הגרעון התקציבי, להשקיע בתשתיות תחבורה"
שאול מופז קורא לאוצר להגדיל את מסגרת התקציב לשנה הקרובה, ולהשקיע יותר מ-10 מיליארד שקלים בתשתיות, בעיקר כאלה המסייעות לחיזוק התחבורה הציבורית. ומי יבצע? שר התחבורה שיבוא במקומו
יותר מ-10 מיליארד שקלים יושקעו בשנה הקרובה בתשתיות תחבורה: כבישים, מחלפים, מסילות רכבת, הפרדות מפלסיות ומערכי הסעת המונים. בכנס של בכירי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שנערך היום (ה') ברמת-גן, קרא שר התחבורה היוצא, שאול מופז, להרחיב את מסגרת תקציב המדינה ל-2009, ולהגדיל את ההשקעה בתשתיות. זאת, במטרה להתמודד עם המשבר הכלכלי, ועל-מנת לעודד את הצריכה וליצור מקומות עבודה חדשים. "אחד היעדים העיקריים של ישראל בשנים הקרובות יהיה יציאה מהמשבר הכלכלי, ואין ספק כי ההשקעה בתשתיות תאיץ את התהליך", דברי מופז.
הבשורות הגדולות לשנה הקרובה: הפניית תקציבים גדולים במיוחד לפיתוח תשתיות ייעודיות לתחבורה ציבורית. על-פי תוכניות משרד התחבורה, במהלך השנה הקרובה יפרסו מחדש קווי האוטובוס בתל-אביב, בירושלים יתקדמו לקראת סיום העבודות להקמת הרכבת הקלה, ובחיפה תקודם הפעלת קווים חדשים של אוטובוס רב-קיבולת ("מטרונית").
עוד כסף, עוד תשתית
"אין ספק שישראל תצטרך להגדיל את המסגרת התקציבית כדי להתמודד עם המציאות הכלכלית הקשה", אמר מופז בשיחה עם עיתונאים. "ואין ספק כי אחד המקומות אליהם יופנה התקציב הנוסף, יהיה פיתוח פרויקטי תשתית גדולים בתחום התחבורה". לדבריו, פרויקטים אלה ייתרמו גם ליצירת מקומות עבודה חדשים, וכן יעודדו את הצריכה המקומית. יש לציין כי במשרד האוצר מתנגדים מזה תקופה ארוכה להצעות דומות, וסבורים כי אין לחרוג ממסגרת התקציב הקבועה. גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התבטא בנושא השבוע,ואמר כי לדעתו אסור להגדיל את מסגרת התקציב.
באשר לסדרי העדיפויות של עבודת המשרד, מופז עושה ככל שביכולתו כדי להשאיר למחליפו - שטרם נקבע - מורשת ברורה: העדפת תחבורה ציבורית על-פני השימוש במכוניות פרטיות. "העדיפות הראשונה חייבת להיות תחבורה ציבורית", אומר מופז. "ובעיקר, המערכות להסעת המונים במטרופולינים הגדולים - הרכבות הקלות בתל-אביב ובירושלים, והמטרונית בחיפה". עוד אומר מופז כי יש להמשיך את פיתוח רכבת ישראל, תוך התמקדות בקו המהיר מתל-אביב לירושלים, וכן בקווים בפריפריה - כמו למשל הקו בין אשקלון ובאר-שבע ורכבת העמק.
את דברי מופז חיזק מנכ"ל משרדו, גדעון סיטרמן, שאמר כי קידום פרויקטים גדולים בתחום התחבורה הוא פתרון זמין ויעיל בעתות משבר. "באמצעות פרויקטים כאלה אפשר לצמצם את הנזקים של המשבר הכלכלי - שנותנים את אותותיהם בכל מקום בעולם. אלה פרויקטים מחוללי צמיחה ומחוללי ביקושים, ולכן יש להם חשיבות רבה למשק כולו".
פרויקטים מעוכבים בגלל קשיי מימון
למרות האופטימיות שניסו לפזר מופז ואנשי משרדו, יש לזכור כי חלק משמעותי מהפרויקטים שהוצגו מעוכב תקופה ארוכה. ברשימת הפרויקטים המעוכבים אפשר למצוא כמה ממיזמי התחבורה החשובים ביותר כיום: הקו הראשון של הרכבת הקלה בתל-אביב ("הקו האדום"), קו הרכבת המהיר בין ירושלים ותל-אביב וכבישים מספר 9, 531 ו-551. סמנכ"ל תכנון כלכלי במשרד התחבורה, צ'ארלי סלומון, מעריך כי ערכם הכולל של הפרויקטים המעוכבים הוא כ-20 מיליארד שקל.
לדברי סלומון, חלק מהפרויקטים, המבוצעים בשיתוף המגזר הפרטי, מעוכבים בגלל בעיות בהשגת מימון - זאת, כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי. אולם, כמה פרויקטים מעוכבים בגלל מחלוקות בין משרדי הממשלה השונים - האוצר, התחבורה והפנים. לדברי סלומון, עיכוב הפרויקטים עולה למדינה כסף רב: כך למשל, העיכוב בהקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל-אביב צפוי לעלות יותר מ-500 מיליון שקל.
ראוי גם לציין כי במהלך הצגת הפרויקטים המתוכננים לביצוע ב-2009 ובשנים הקרובות, עלתה שוב בעיית אחזקת הכבישים בישראל: על-פי נתוני החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), תקציב האחזקה מאפשר תיקון של כ-25% בלבד מהכבישים שבהם נמצאו ליקויים. "הפערים כיום גדולים ועצומים", סיכם את המצב המשנה למנכ"ל החברה, יהודה בראון.
ואיפה התכנית?
חלק מהנוכחים בכנס מתחו ביקורת על היעדר תוכנית ברורה להתמודדות עם המשבר הכלכלי באמצעות פרויקטי תשתית: "אין לנו ראייה מדויקת של תרומת כל אחד הפרויקטים שהוצגו כאן להתמודדות עם המשבר", אומר ד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה והבטיחות הוותיקים בישראל. "צריך ליצור סדר קדימויות - כדי שאפשר יהיה לעמוד מול הממשלה, ולהראות כיצד הפרויקטים מאפשרים את ההתמודדות עם המשבר הכלכלי, אם זה ברמה של יצירת מקומות עבודה ואם על-ידי עידוד צריכה".
ראוי לציין כי לדברים אלה ענה מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), אלכס ויז'ניצר, שטען כי נקבע סדר עדיפויות ברור, וזאת מתוך ראייה רחבה של המשבר הכלכלי במשק הישראלי. "אין פה שום פרויקט שנשלף המגירה. נעשתה פה עבודה מאוד רחבה ומעמיקה", דברי ויז'ניצר.
מטבע הדברים, התוכניות שהוצגו היום תלויות באישור תקציב המדינה ל-2009, וכן באישור שר התחבורה הבא. עם זאת, בכירי המשרד משוכנעים כי המתווה שהוצג היום ישמש גם את הממשלה באה, ויוכל לקדם משמעותית את משק התחבורה בישראל. כמובן שהמבחן האמיתי יהיה בביצוע התוכניות - כך סיכם מנכ"ל משרד התחבורה סיטרמן את הכנס: "המבחן שלנו הוא לא בייצור תוכניות ארוכות טווח או בייצור ניירות. המבחן שלנו הוא ביישום, בביצוע של התוכניות".
על השאלה האם יעמוד המשרד במבחן, יענה כנראה שר התחבורה החדש.
לפנייה לכתב/ת 
