באוקטובר האחרון בחרה הקרן הלאומי למדע של שווייץ להנציח את דיוקנה של המדינה כמרכז עולמי של מחקר ומדע. לרגל הפרויקט בחרה הקרן את 25 המדענים הבולטים בשווייץ והפיקה סרט קצר וכתבה על כל אחד מהם. הסרטים וקובץ הכתבות משרטטים פסיפס מרתק של עשייה רב-תחומית ומדינה שאוהבת ומממנת מדע.
לצפייה בסרטים
ברשימה האקסקלוסיבית זכתה להיכלל גם פרופ' אלומית ישי, חוקרת מוח ישראלית מאוניברסיטת ציריך. ישי, בוגרת מכון ויצמן והמכונים הלאומיים לבריאות (National Institutes of Health) בוושינגטון, מנהלת בחמש השנים האחרונות מעבדה קטנה בציריך, המתמחה בחקר הזיכרון הויזואלי.
ישי ותלמידי המחקר שלה חוקרים את התגובות העצביות המתווכות תפישה, שליפה מהזיכרון והעלאה בדמיון של גירויים ויזואליים כמו פרצופים אנושיים ויצירות אמנות. הם עושים זאת על ידי הקרנת הגירויים לנחקרים ומדידת הגירויים העצביים במוחם באמצעות דימות תהודה מגנטי (fMRI).
אלומית ישי, 43, התייחסה בעבר לנסיבות שהובילו אותה לעבודה בשווייץ. בראיון ל"ידיעות אחרונות" בינואר 2008 תיארה המדענית את עצמה כ"מוח גולה, לא מוח בורח", שיצא להתמחות בחו"ל וגילה שאין לאן לחזור.
"שוויץ היא מדינה עשירה", אמרה ישי בראיון ל-ynet. "יש המון כסף למחקר ויש ציוד רב ותשתיות. הממשלה השוויצרית משקיעה הון בקידום המחקר ומדענים זרים רבים, כמוני, גויסו בשנים האחרונות, על מנת להעלות את רמת המחקר ולשים את שוויץ על המפה הבינלאומית".
עם זאת, החוקרת שאת דף הבית שלה
מעטרת הציטטה המפורסמת של קרל פופר, הגורסת שרעיונות מקדמים את המדע יותר מכסף, סבורה שבעתיד הקרוב, שווייץ תצטרך להמשיך לייבא כישרונות מישראל. "מניסיוני האישי, מצוינות מדעית לא נקנית בכסף, אלא במוטיבציה, בסקרנות וביצירתיות של המדענים והסטודנטים. ולכן המחקר האקדמי בישראל הוא מהטובים בעולם. הסטודנטים הישראלים עולים בהרבה על הסטודנטים השוויצריים. הצרה היא שאין בארץ תקנים ואין תקציבים לקלוט מדענים צעירים וזו בכייה לדורות".
