בתום שנים של המתנה ואינספור דיונים הוכרזו השבוע למעלה מ-110 אלף דונם כשמורות טבע חדשות בישראל. כעת שטחים אלה יהיו מוגנים מפני בנייה, סלילה או פיתוח תשתיות. "הכרזת שטחים כשמורות טבע היא הכלי הטוב ביותר בידינו לשמור על הסביבה. כל כלי אחר אינו אפקטיבי באותה מידה", אמר ל-ynet סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, גלעד גבאי.
השטחים המשמעותיים ביותר הוכרזו באזור הדרום: שמורת הטבע נחל שיזף זכתה לתוספת של כ-53 אלף דונם; שמורת הטבע מצוק צינים (הצד המזרחי של מכתש רמון) קיבלה תוספת של כ-40 אלף דונם; שמורת הטבע הר הנגב הורחבה בעוד כ-17 אלף דונם. ברשות הטבע והגנים אמרו כי לפי שעה אין כוונה לגבות תשלום בכניסה לשמורות הדרומיות החדשות.
תוספת חשובה ממזרח. מכתש רמון (צילום: דורון ניסים)
בצפון הארץ הוכרזו שטחי שמורות באזור שמורת הטבע נחל חרמון (תוספת של 1,400 דונם), שמורת הטבע אירוס הדור מנרה, שקיבלה תוספת של 700 דונם ושמורת הטבע גוש אלונים שקיבלה תוספת צנועה של 40 דונם. הגן הלאומי חצור זכה גם הוא לתוספת של כ-930 דונם.
תהליך הכרזתה של שמורת טבע הוא מורכב ואורך בדרך כלל מספר שנים. ברשות הטבע והגנים, הגוף האחראי על השמורות, מאתרים את השטחים המיועדים לשימור ומקבלים עליהם את אישור מועצת השמורות. בשלב הבא דנים על השטחים במוסדות התכנון השונים, ומביאים את האישורים לביקורת ציבורית (שלב התנגדויות הציבור). לאחר כברת הדרך הזו, מגיע השלב האחרון של אישור ההכרזה בידי שר הפנים, שמהווה אישור סופי. "התהליך הארוך הזה יכול לקחת גם למעלה מעשר שנים" הסביר גבאי, שמלווה בשנים האחרונות את הליכי האישור בתחום המחוז הדרומי.
במקרה של השמורות הדרומיות, ובעיקר בכל הנוגע לשמורת הטבע מצוק צינים שבמכתש רמון, מדובר בתהליך שהחל כבר בשנת 1995, עם ההכרזה על "ארץ המכתשים". החלטה זו הפכה את ייעודו של חבל ארץ שלם - ובמרכזו אזור מכתש רמון - מאזור של כרייה וחציבה לאשור שיש לשמר אותו, לפתח את התיירות בו, ולהגן על ערכי הטבע והנוף הייחודיים שבו.
אך הביורוקרטיה המפותלת משתלמת, ולדברי גבאי מדובר בבשורה משמעותית עבור הסביבה ואוהבי הטבע בישראל. "במצוק הצינים קיימות תופעות ייחודיות, כמו הר געש קדום, וחלק מדרך הבשמים העתיקה שהשתמרה עם אבני מיל מקוריות", הסביר גבאי. ערכי טבע ייחודיים מצויים גם בשמורה החדשה בנחל שיזף, שם מצוי מגוון אקולוגי רחב של בתי גידול ובהם מיני ציפורים וזוחלים רבים.
שמורת טבע הר הנגב, הנחשבת כיום לשמורה הגדולה בישראל ומשתרעת על פני מיליון דונם, קיבלה כאמור תוספת של 17 אלף דונם. "השטח החדש שאושר נמצא בצמוד לשטח השמורה הקיימת, וזורמים בו נחל ערוד ונחל פארן", הסביר גבאי. בשטח זה קיימות תופעות גיאולוגיות ייחודיות לאזור, ומתבצעות בו השבות של בעלי חיי שונים - בהם הראם הלבן והפרא.
