בראש שלהן
כיסוי ראש לאשה - אביזר חונק ומגביל, או אקט של בחירה עצמית בעולם משוחרר? שמונה אמנים מציגים את עמדתם בתערוכה
אז איך נראה כיסוי ראש של נשים? התשובה המיידית תהיה כובע או מטפחת, אבל שמונה אמנים שמשתתפים בתערוכה "גלו-יה" בירושלים, שתיפתח מחר (יום ה') במכללה הדתית למורים "ליפשיץ" בירושלים, מציגים את כיסוי הראש קצת אחרת.
כיסוי ראש לנשים הוא נושא שיש לו נוכחות רבה בשיח האורתודוקסי-מודרני. האמנים, בהם שני גברים ושש נשים, משתפים את הצופה בלבטיהם: מי בביקורת, מי באהדה ומי כבסיס מאתגר ליצירה.
האפשרות לבחון את הנושא בעניים אמפטיות למשל עולה בעבודה "נשים עטויות" של מיכה שמחון, המבקש לבחון את הנושא לא כאקט של דיכוי נשים בידי גברים, אלא כחגיגה של בחירה עצמית של נשים בעולם משוחרר, שבו החופש מדת והחופש לדת נתפסים שניהם כביטויים שווים לאפשרות של בחירה עצמית.
גם סיגל אדלמן, בצילומי הדיוקנאות שלה "נשים בשחור לבן", מעלה שאלה דומה: שש נשים צולמו פעם כדמויות חילוניות ופעם חבושות בכיסוי ראש - כדתיות. מתוך תפיסה "פוסט-חילונית" הגורסת כי "חילוניוּת" ו"דתיוּת" אינן ניגודים, אלא מושגים הקשורים ביניהם.
מבט אחר הטומן בחובו בקורת בלתי מתפשרת, מציגה האמנית חנה גולדברג, שציירה דמות אשה שכיסוי הראש שלה ממומר בשקית שקופה, המכסה את כל ראשה. עבודת הווידאו "שיער באשה" של פנינה גפן מבטאת את המורכבות והמנעד העדין שקיים בתוך העולם הנאמן להלכה האורתודקסית כש"הפעולה הסתומה
והאין סופית שניבטת בעבודה, באה לבטא פוזיציה של תקיעוּת, של אין סוף, של אין מוצא".
הגלריה החדשה ב"ליפשיץ" היא למעשה מסדרון במבנה המכללה. בעקבות סגירת "הגלריה האחרת" במכללת תלפיות בתל-אביב, שם אצר במשך שנים האמן והמורה אבנר בר חמא, יחד עם ציפורה לוריא ז"ל, הוקמה לאחרונה האלטרניטבה הזו.
בר חמא, שזו התערוכה השנייה שהוא יוזם במקום (בהן הוא כולל גם עבודות שלו), הציג את הפרוגרמה הרעיונית שלו: "הגלריה תציג תערוכות של מיטב אמני ישראל בכלל ותתמקד בעשייה האמנותית של הציבור האמוני ובחשיפת אמנים איכותיים ממגזר זה".
לפנייה לכתב/ת 
